|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סניגורים של השלום וקטיגורים של הביטחון
|
חבורת ה"סניגורים" הקבועה של עיתונאים ומשפטנים מ"מחנה השלום" התגייסה להגנה על שני העבריינים - ענת קם ואורי בלאו
|
|
שלום מול ביטחון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מיד לאחר פרסום הפרשה הביטחונית החמורה של גניבת 2,000 מסמכים סודיים של צה"ל, על-ידי החיילת-לשעבר ענת קם, מסירתם לעיתונאי אורי בלאו, שפרסם חלק מהם בהארץ וברח ללונדון עם המסמכים, התגייסה חבורת ה"סניגורים" הקבועה של עיתונאים ומשפטנים מ"מחנה השלום", להגנה על שני העבריינים, הצפויים למשפט ולענישה בהתאם לחוק. מנגנון התעמולה של השמאל הפציפיסטי, יצא מיד לפעולה למען החשודים ונגד השב"כ. הגל הראשון, של קבוצת התמיכה האוטומטית, מקרב חברי ה"סניגורים" למען השלום, פרסמו מיד מאמרים, תגובות ופרשנויות, כביכול "מקצועיות", למען העבריינים ונגד ה"ביטחוניזם", השב"כ והפרקליטות. התגייסותם למען החשודים בעבירות ביטחוניות חמורות, נומקה אך ורק בשם הדמוקרטיה, חופש הביטוי, המצפון, המוסר וה"שליחות" העיתונאית, וכמובן למען השלום. - חבורה זו, וגם חבריהם לדעה, מגויסים אוטומטית להגנה על כל חשוד שנחקר בעבירות ביטחוניות, המשתייכים ל"מחנה השלום".
- רובם מתנשאים ולועגים ל"קדושת" הביטחוניזם. הם מסמיכים את עצמם להיות "פוסקי הדור", הקובעים מהו ביטחון ומהו אסון. מיהו המשיח ואת מי יש להדיח בפוליטיקה. מה מותר לפרסם ומה אסור לצנזר ולפסול.
- כאשר הצנזורה פוסלת לפרסם מידע ביטחוני, הם יוצאים באזהרה נגד סתימת הפיות, הדמוקרטיה "הסכנה", וחובה להציל את שלטון החוק. ואולם כאשר בית המשפט מוציא איסור פרסום, כמו בפרשה האחרונה, הם משנים פוזה ובלי בושה תוקפים את השופט ובית המשפט שהוציא הצו. צביעות בתפארתה.
- הם משוכנעים של"שליחות" העיתונאית יש עדיפות על פני שיקולי "בטחון המדינה", שלדעתם מנוצלים לרעה לטובת אינטרסים פוליטיים וממסדיים.
- הם תמיד בעד שלטון החוק, בתנאי שהוא תומך ומשרת את השקפתם. במקרים שבית המשפט פוסק בניגוד ל"השקפת עולמם" הם לא מהססים לצאת בביקורת נגד שלטון החוק. צביעות והתנשאות.
- הם לא מהססים לבקר את השופטים "משתפי הפעולה" עם הטיעונים השקריים-לדעתם של נציגי מערכת הביטחון והשב"כ, שזוכים לקבל צווי איסור פרסום.
לסיכום: עיתונאים ומשפטנים אלה מצדיקים וטוענים: - שהם מסוגלים להפוך עבירה ביטחונית לצל"ש.
- שגניבת מסמכים צבאיים סודיים והשימוש בהם הם "שליחות" למען השלום!
- שראש השב"כ "מסכן" את הדמוקרטיה בכך שהוא תובע החזרת המסמכים הסודיים, והעמדתם של העבריינים לדין!
- שחשיפת המסמכים הסודיים מחזקת את ביטחון ישראל!
- ששופטים בישראל "אשמים" בכך שהם "משתפי פעולה" עם השב"כ!
- שסיווג מסמכים כ"סודי ביותר" אינו הופך אותו לסודי בעיני העיתונאי!
- שהדלפת מידע ביטחוני רגיש לעיתונאי, הוא חמצן ההישרדות של העיתונאי.
- שחקירות של פרשיות ביטחוניות מיועדות להפחיד מקורות ולרסן עיתונאים.
אלה הן דעות ומושגים מעוותים של אנשים שסבורים שלהם יש המונופול, הזכות והכוח להפוך ולפרש את המציאות וצרכי הביטחון החיוניים והאמיתיים, ל"מציאות" של עולם הפוך, מסוכן והזוי. מושגי פטריוטיזם וביטחוניזם לא נחשבים בעיניהם. "זכות הציבור לדעת", על-פי הבנתם ופרשנותם המופקרת, עלולה להוביל עד לאיבוד לדעת. |
| תאריך:
|
14/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/04/2010
|
|
מתי דוד
|
|
סניגורים של השלום וקטיגורים של הביטחון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עכ
|
14/04/10 14:58
|
|
|
|
2
|
|
הנבזית -שיבין כבר
|
2/12/10 09:47
|
|
|
|
פורום: פרשת קם-בלאו
|
כתוב הודעה
|
|
יש לחשוף את בני הדור הצעיר למראות הזוועה של השואה, על-מנת שלא רק ידעו על השואה מידע היסטורי יבש, אלא גם יבינו ויחושו את העוצמה ואת השפלות, את חוויית העבר הקשה מנשוא, ואת האחריות שיש לקחת בהווה כדי למגר כל סיכוי וכל סיכון להתקיימותה של עוד שואה.
|
|
|
|
|
אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ, כותב ביום נפילתו של רס"ן אלירז פרץ, סגן מפקד גדוד 12 בחטיבת גולני שנהרג לפני הפסח בהיתקלות עם מחבלים:
|
|
|
|
|
כאשר שני עקרונות חשובים ומהותיים מתנגשים אחד בשני, עפים ניצוצות, התקשורת רועשת וגועשת, הציבור סוער ומערכת המשפט נקראת להחליט בסוגיות שעל הפרק.
|
|
|
|
|
בימים שבהם עדיין שלט אצלנו הפיקוח על מטבע החוץ, הלך לפניו שמו של רחוב ליליינבלום התל אביבי כמעוזם של חלפני הדולרים בשוק השחור. מאז זרמו מים רבים בירקון המעופש ובינתיים הספיק הדולר להפוך למטבע מותר ומוכר בכל בית. סוחרי ה"ירוקים", שפעלו ברחוב הזה כגנבים בלילה, נעלמו ממנו כלא היו, ובמקומם צצו בו, כפטריות לאחר הגשם, מסעדות לרוב, שבהן נוהגים להסתופף בני הדור הצעיר, שוחרי הבילויים והגסטרונומיה. אלה גודשים אותן משעות בין הערביים ועד לשעות הקטנות. אחת מאותן מסעדות, ומן הסתם גם המובילה שביניהן, היא "פרידה קאלו" (ליליינבלום 43), שמלבד ארוחות הגורמה שהיא מציעה, יש בה גם בילויי-לילה סוחפים של מופעי-בידור במחירי מציאה.
|
|
|
|
|
מדברים אצלנו בלי סוף על מכחישי השואה בעולם, אבל נראה שקיימת חומת שתיקה שהקימו מכחישי גבורה בשואה, לפניה ואחריה, בכל הנוגע לגיבורים עלומים-נשכחים השייכים למחנה הלאומי מיסודה של תנועת זאב ז'בוטינסקי - בית"ר, אצ"ל, המפלגה הרביזיוניסטית והאִרגון העלום אצ"י, שעורר והניע למעשה את מרד גטו ורשה ושפעולותיו היוו את ליבת המרד. ואל תתפלאו שלא שמעתם על כך. יש כנראה לא מעטים שגם הובילו לזה ובמודע. אז והיום הם טורחים לטשטש ולהעלים גם נושאים אחרים כמו - העלייה הבית"רית "אף-על-פי", ה"סזון", פלוגות הגיוס של בית"ר, גבורת מחתרת האצ"ל וחלקה המכריע בגירוש הבריטים מהארץ.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
