האתגר: רבנות מעורבת ומקרבת

בחודש שעבר נכנס ללשכת סגן השר לשירותי דת בצעד בוטח. את המשרד הוא מכיר לפניי ולפנים ממכלול תפקידו הקודמים. על הדלת עוד כתוב "יעקב מרגי – שר הדתות". בן-דהן מתקשה להצניע חיוך קטן כשהוא מביט אל השלט ומן הסתם במוחו מתנגן השיר "איך שגלגל מסתובב לו". היו אלה שרי שס, בגיבוי תמוה של שר המשפטים דאז יעקב נאמן, שסילקו אותו מתפקידו כמנהל בתי הדין הרבניים רק משום שרצו להבטיח את התפקיד לאחיו של השר אריאל אטיאס.

הרב בן-דהן, ניצחת?

"אני לא שם. אין ספק שאני רואה את ההשגחה הפרטית של הקב"ה מאז שאילצו אותי לפרוש בצורה מכוערת. בשנתיים וחצי מאז היו לי הצעות שונות, אך לצערי זה לא הסתייע. שאלתי את עצמי מה הקב"ה רוצה ממני. עכשיו קיבלתי תשובה".

מה הוא רוצה ממך?

"אני מאמין שהוא רוצה שאזכה לקדש שם שמיים במקום הזה".

בן-דהן מסתער על התפקיד לאחר שנים רבות של שליטה חרדית שאולי לא הועילה לקדם רבות את שירותי הדת במדינה, אך ודאי הייתה רבת תועלת לעשרות פעילי שס שזכו בשלל ג'ובים במשרד, בבתי הדין ובמועצות הדתיות ברחבי הארץ.

זה שהמפלגות החרדיות לא בממשלה יצר הזדמנות לשינוי?

"אני דווקא מצר על כך שהם לא בקואליציה. אשמח אם הם יצטרפו בחודשים הבאים, אבל נראה לי שגם הם מתחילים להבין שהם צריכים לתקן את דרכיהם ולעשות חשבון נפש היכן טעו. הם אנשים יראי שמיים ויעשו את חשבון הנפש. אם הם יצטרפו לממשלה זה יקרה באופן שונה לחלוטין מבעבר".

עם ראש מורכן, פחות יהירות?

"אתה אמרת".

בתקופת ממשלת שרון-שינוי בוטל משרד הדתות, והוא הוחזר עם הצטרפות שס לממשלת אולמרט.

אולי באמת המשרד מיותר וניתן להסתפק באגף לשירותי דת במשרד ראש הממשלה?

"ביטול המשרד לא היטיב עם שירותי הדת. היו עיכובים רבים במינוי רבני ערים, המועצות הדתיות נקלעו לגירעונות גדולים כי לא היה מי שיפקח עליהן ושירותי הדת כמעט בכל הערים הידרדרו. צריך משרד בעל סמכויות מעשיות. צריך שיהיו שר ומנכ"ל שיראו מול עיניהם את המשימה לשפר את שירותי הדת. יש הרבה מה לרפא במערכת הזו, שמעניקה שירותים לציבור הרחב וסובלת מדימוי נמוך. ברור שהציבור חש מנוכר והוא לא מעריך ולא מכבד את המשרד".

האתגר של בן-דהן הוא לתקן שנים של ניכור וסלידה מכל מה שמתקרב למונח "שירותי דת". המערכת הצליחה להרחיק ממנה במשך שנים ציבורים רחבים ואלו מוצאים אלטרנטיבות, אם במיזמי הנישואין של רבני צהר ואם בהתרחקות טוטאלית המוצאת את ביטויה בנישואי קפריסין או בקבורה חילונית.

"חלק גדול מהתחושה הזו נובע ודאי מהתנהלות המשרד", מודה בן-דהן. "הציבור באמת הרגיש שיש כאן משרד לייצור ג'ובים. אני רוצה שהציבור החילוני, שהוא רוב הציבור שנהנה משירותי דת, ימצא כאן כתובת. הרי במקרה אסון, חלילה, האדם הדתי יודע תמיד למי לפנות. החילונים עומדים לרוב אובדי עצות. למי פונים, מי מטפל בקבורה, היכן מוציאים רישיון קבורה. תמיד מחפשים מישהו שייעץ. אני מצהיר בזאת שבעוד ארבע שנים, בעזרת השם, כל אדם ידע מהי הכתובת, מה הן זכויותיו, כמה עולה קבר וכמה הוא לא צריך לשלם".

הבעיה היא שגם אחרי שהוא כבר יודע, הוא מגיע לבתי העלמין ונתקל בתופעות מקוממות כמו אי מתן זכות לבת להספיד את אביה, הרחקת נשים ועוד.

"יש הרבה מסורות בנושא. הרבנות הראשית לישראל כבר קבעה שאין שום מניעה שאישה תישא דברי הספד. לעניין אמירת קדיש יש חילוקי דעות".

על זה בדיוק אני מדבר, המערכת צריכה לנקוט גישה של "כוח דהיתרא עדיף"!

"אני מסכים שיש מקום להיות סובלניים יותר, כל עוד לא מדובר בהריסת גדרי הלכה מפורשים".

סובלניים גם לזוג שבא להירשם לנישואין ומגלה שבעצם הגיע למרתפי החקירות של השב"כ? לכלה שמגיעה למדריכה ושומעת שהיא כבר בדרך לגהינם אם לא תשמור על כללי הנידה?

"יש הרבה הגזמות בתיאורים האלו. יש כאלו שאוהבים לצייר את הכול בצבעים שחורים. אני לא אומר שהתופעות האלה לא קיימות, אבל אנחנו רואים שאפשר גם אחרת. רבני צהר פרצו דרך, הדרכת הכלות שלהם היא נעימה ונפלאה, ואני מקווה שנוכל להעתיק אותה לכל המערכת. אבל כן, יש הרבה מה לשפר. אני תומך בפתיחת אזורי הרישום לנישואין. אין שום הצדקה לחייב סטודנט בטכניון לנסוע לבאר-שבע כדי להירשם שם. הדבר גם יהיה מנוף ליצירת תחרות, סמויה או גלויה, בין המחלקות בארץ על השירות הטוב ביותר. למשל, מתן אפשרות להירשם גם בשעות הערב, או פיתוח אתר אינטרנט נגיש וידידותי שייתן מידע ויציג את רשימת המסמכים שצריך להביא מבלי להריץ את הפונים בלך ושוב. התחרות הזו תקרב את הציבור החילוני".

ומה בעניין הנהגת נישואין אזרחיים?

"הממשלה הזו לא תאשר נישואין אזרחיים. זה לא עלה כלל בדיונים הקואליציוניים ונראה לי שגם ביש עתיד מבינים שזה לא עומד על הפרק, ושכדאי להתקדם בנושאים אחרים. גם הם מבינים שלא בונים את רומא ביום אחד".

התיק הראשון המונח על שולחנו של סגן השר החדש הוא הבחירות לרבנים הראשיים שנדחו בשל הבחירות לכנסת. התמורות הפוליטיות שהותירו את החרדים באופוזיציה יסייעו, מן הסתם, לבצע מהפך גם ברבנות ולראשונה מזה שנים ייבחר רב ראשי מהציונות הדתית. עוד לפני הבחירות התקיימו מגעים חשאיים עם אנשי שס כדי להגיע לעסקה שלפיה תתמוך הציונות הדתית בהמשך כהונתו של הרב הראשי הספרדי, הרב שלמה עמאר, תמורת תמיכה במועמד מטעמה. ואכן, בישיבתה הראשונה של הממשלה החדשה הוחלט להאריך את כהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים בארבעה חודשים, והדבר אף עבר בהליך חקיקה מזורז ביומו האחרון של כנס החורף בכנסת.

בן-דהן רואה בהחזרת הרבנות הראשית לידי הציונות הדתית מהלך חשוב מאין כמוהו. "ישראל צריכה היום רב ראשי שמאמין שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו, שלא מתבייש לומר הלל ביום העצמאות, שמכיר בדרכה של מדינת ישראל בכל רמ"ח אבריו וחש את החיבור לעם כולו בהיותו קשוב לכל שדרות הציבור. בכוחו של רב כזה לשנות את דמותה של הרבנות ותפקודה, כי הרי יש לה השפעה מכרעת בנושאים רבים. אם תהיה לנו רבנות מעורבת, מעודדת ומקרבת – עשינו את שלנו".

מה יעזור רב ראשי ציוני כאשר לרבנים הראשיים אין כלל סמכויות? הרי הם לא מסוגלים לפטר רב שכונה או משגיח כשרות שלא עושים את עבודתם?

"אני מסכים שסמכויותיהם די מוגבלות אבל לשם כך אני כאן. אני עומד לרשותם. זו בדיוק הסיבה שבהסכם הקואליציוני עמדנו על כך שהרבנות הראשית תוחזר למשרד הדתות, ואני מקווה שזה יאושר בישיבת הממשלה הקרובה".

ולמשרד הדתות יש סמכויות?

"למשרד יש סמכויות, ואני מודיע לך שרב שכונה שאינו ממלא את תפקידו כראוי יפוטר. רבני ערים שלא יצייתו לפסיקות הרבנות הראשית לא יוכלו להמשיך בתפקידם. היו רבני ערים שסירבו להכיר בגיורים שעליהם חתום הרב הראשי לישראל. זה דבר שלא יעלה על הדעת. אני אומר לאותו רב: אם אתה רוצה להיות רב בעדה החרדית, בבקשה לך לשם. לא יהיה רב עיר במדינת ישראל שלא מקבל את פסקי הרבנות הראשית לישראל".

על משבצת הרב הראשי האשכנזי נאבקים במאבק קשה שלושה מועמדים מהציונות הדתית - רבה של שהם הרב דוד סתיו, דיין בית הדין הרבני הגדול הרב אליעזר איגרא, וראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב יעקב שפירא. בנוסף לכך מוזכרים שמותיהם של שני רבנים הנחשבים, משום מה, חרדים - הרב דוד לאו, רבה של מודיעין ובנו של הרב ישראל מאיר לאו, והרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק.

בן-דהן עומד בראש הוועדה שהקימה מפלגת הבית היהודי לבחירת המועמד לרבנות הראשית מטעמה. במי אתה תומך, אני שואל אותו מתוך ידיעה ברורה שתשובה ישירה לא אקבל. אכן צדקתי. "אני תומך בהליך, לא באדם. לדעתי אל לפוליטיקאים להיות מעורבים בשאלה מיהו המועמד הראוי. אני חושב שרבני הציונות הדתית הם אלה שצריכים להכריע בשאלה. הרב חיים דרוקמן מוביל מהלך לבחירת מועמד מוסכם. אסור שהשלושה או אפילו שניים מהם יתחרו זה מול זה. הציונות הדתית תפסיד".

הבעיה היא שהמועמדים לא מוכנים להליך בחירה כזה.

"אני לא רואה מצב שבו רבני הציונות הדתית מכריעים בעד מועמד מסוים ומישהו מהם לא מקבל את ההכרעה וממשיך להתמודד. אנחנו, אנשי הבית היהודי, נסייע במימוש מה שיגידו רבותינו ונתייצב מאחורי המועמד שהם יבחרו".

באופן אישי, מי מתאים יותר בעיניך?

"גם אם יש כזה, לא אומר. שלושתם אהובים ורצויים".

עם זאת, בן-דהן מסתייג מהקמפיין התקשורתי המלווה את מועמדותו של הרב סתיו. "אני לא אוהב את זה. בסופו של דבר רב אינו יכול להיבחר באופן יחצ"ני, אלא בשל גדלותו בתורה, קשריו עם הציבור, השקפת עולמו בתחומים רבים. התקשורת היא לא הדרך. היא רדודה מכדי לרדת לעומק הדברים".

הרב קוק כתב שהרב צריך להיות קדוש ופוסק ורק אחר כך להיות עם הפנים אל העם.

"מי אני שאתווכח עם הרב קוק. אין ספק שזו הגישה הנכונה. אבל יחד עם זאת, צריך לדעת שהדור השתנה ואי-אפשר להתעלם מכך. הדור רוצה פייסבוק ואינטרנט עם דגשים וכלים אחרים".

לאחרונה דובר על הצעת חוק של חבר הכנסת אלעזר שטרן, שעל פיה יכלול הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים 200 אנשים, ולפחות 50 מהן יהיו נשים. בינתיים אמורות הכנסת והממשלה לבחור את 27 נציגיהן. הועלתה הצעה שכל הנציגים יהיו נשים. חברי הכנסת הגברים בבית היהודי החליטו להתנגד להצעה, בעוד הנשים תמכו.

מדוע התנגדתם להצעה? אתה לא סבור שהנשים מופלות באופן קיצוני בגוף הבוחר?

"אף אחד לא אשם בכך שאין שם נשים. הגוף מורכב מ-80 רבנים ומ-70 נציגי ציבור הנבחרים על-פי תפקידיהם, לא באופן אישי. מה לעשות שאין די נשים בראש רשויות מקומיות? אחת מהן, יעל גרמן, הפכה לשרה. אני אמור להביא לממשלה רשימת מומלצים, ואין לי ספק שחלק ניכר ממנה יהיו נשים. אמרתי לאלעזר שטרן שהצעתו טובה וראויה להיבחן לעומק אך אני מוכן לדון בה אם היא תחול על הבחירות הבאות, בעוד עשר שנים. לא משנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל".

אבל אם מדובר בצעד נכון מבחינה ציבורית?

"אני מתנגד עקרונית לחקיקה פרסונלית. הרי ברור שהדבר מיועד לעזור לאחד מהמועמדים".

לרב סתיו?

בן-דהן שותק. מאותה סיבה ממש מתנגד בן-דהן להצעה המועלית על-ידי 'נאמני תורה ועבודה', הצעה שאף הגיעה לבג"ץ, המבקשת למנוע את בחירתו של רב ראשי שאין בידו הסמכה לדיינות. הצעה זו תפגע במועמדותו של הרב שפירא שאינו דיין.

אולי הגיע הזמן שלישראל יהיה רב ראשי אחד ולא שניים?

"זו שאלה טובה. ייתכן שבעתיד נגיע לזה. בינתיים אני סבור שיש להפריד את תפקיד הרב הראשי מתפקיד נשיא בית הדין הגדול. היום התפקיד עובר ברוטציה בין הרבנים הראשיים. לדעתי, נשיא בית הדין הגדול צריך להיבחר מקרב אבות בתי הדין, כמו נשיא בית המשפט העליון. מדובר בתפקיד מקצועי של אדם העומד בראש מערכת משפט בישראל והוא צריך להיות כל כולו קודש לתפקיד. בפועל הוא נשאב לכל מיני תפקידים הקשורים בכהונתו כרב ראשי ואין לו די זמן להקדיש לבית הדין".

מתי ביקרת לאחרונה בבית הדין הגדול?

סגן שר הדתות מופתע מהשאלה, אך חיש מהר מבין לאן אני חותר. בית הדין הגדול שוכן אומנם בבית פרומין, מבנה היסטורי שהיה מקום משכנה הראשון של הכנסת בירושלים, אך המבנה כיום בולט בעליבותו. המשרדים ואולמות הדיון מעופשים וקטנים ולא מוסיפים כבוד למוסד שיפוטי בישראל.

"אני מסכים איתך לחלוטין. לפני שנים רבות, בהיותי מנכ"ל בתי הדין, סיירתי בבית הדין יחד עם שר המשפטים דאז, טומי לפיד, שאגב, למרות התדמית האנטי-דתית שלו היה טוב למערכת וסייע רבות לבתי הדין. הוא הזדעזע ממראה עיניו. הוא הבטיח להעביר את בית הדין למשכן הולם, אך בינתיים 'שינוי' פרשה מהממשלה וזה לא קרה. אחת המשימות שאני מבקש לקדם היא הקמת משכן הולם לבית הדין הגדול ולרבנות הראשית. הגיע הזמן שישכנו במבנים מכובדים וראויים".

מדוע ויתרתם על הדרישה להעביר גם את בתי הדין הרבניים למשרד לשירותי דת והותרתם אותו בידי משרד המשפטים?

"בעניין זה אני קצת אמביוולנטי. המקום הטבעי של בתי הדין הוא באמת משרד המשפטים. הרי מדובר בחלק ממערכת המשפט בישראל ולא בשירות דת. מצד שני, במצב שנוצר, שבו בראש המשרד עומדת ציפי לבני, חשבנו שבכל זאת כדאי להעבירו. זה לא סוד שהבית היהודי לא היה מרוצה מההסכם שנעשה עם לבני ורצינו לשנותו, אך בסופו של דבר הליכוד דרש שנרד מזה וויתרנו".

עבודה רבה מונחת לפניו, פרט לשינוי הדרמטי שהוא מתכנן בתדמיתו של המשרד. השלמת הליכי בחירתם של רבני ערים, הכנסת דם צעיר למערכת והבאה לפרישתם המכובדת של רבני ערים שהגיעו לגיל 75.

נושא נוסף שהוא מתכוון להסתער עליו הוא נושא הגיור. מאז פרישתו של הרב דרוקמן לא מונה ראש מערך גיור. "ראש המערך צריך להיות אדם בעל גישה נוחה המבין את העקרונות ההלכתיים של הגיור אך גם יודע איך לקרב את הציבור".

אני מניח שלרב שרמן לא יהיה סיכוי להיבחר לתפקיד.

"הוא מעל גיל 70... אבל ברצינות, חשוב לומר לכל האנשים ובמיוחד לנשים הלא-יהודיות שהגיור לא כה מסובך ושחשוב שיהיו חלק מעם ישראל גם מהבחינה הדתית. הרעיון שלי הוא לגייס את המתגיירים שעברו את התהליך ולהפכם ל'שגרירי רצון טוב' לקידום הגיור. זה חשוב מאוד.

"יש לי חלום ואני מקווה שאוכל להגשימו: לעגן את מעמדם של רבני הקהילות. הם אלה שפוגשים את קהלם מדי יום, מכירים את האנשים מקרוב, משתתפים איתם בעת שמחה ובעת אבל. הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר אך הם נעדרי כל מעמד. בדרך כלל הקהילה היא המממנת את שכרם. אני רוצה לפתח מודל שבו המדינה תשתתף בחלק מהשכר".