|
|
|
דן מרגלית
שלושה או חמישה ימים לפני תאריך היעד לפקיעת האולטימטום בנימין נתניהו יחריף את העימות בגליל העליון ממנו נסוג בבושה ובבושת פנים ובחרפה
|
|
|
|
|
רון בריימן
אסור שחיילי צה"ל ישמשו מגש הכסף להשלטת המחבלים "הטובים" של אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (כולה! מן הים עד הנהר!) - על המחבלים "הרעים" של חמאס  מטרתם זהה.
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
ביה"ד הארצי לעבודה דן בסוגיה שהייתה במשך עשרות שנים נטושה במחלוקת פרשנית וקרא למשרד הפנים לעשות סדר (ע"ע (ארצי) 58770-11-23 ריוא חטיב נ' עמותת עורכי דין למינהל תקין
|
|
|
|
|
טובה ספרא | 
התחזית האסטרולוגית לחודשים הקרובים מציגה אתגרים נוספים, אך גם הזדמנויות לצמיחה ולשינוי חיובי התקשורת מציגה תמונה שלילית ומחלישה את המנהיגים מתגלים מקרים של בגידה ופגיעה במדינה ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
10/01/16 23:26
|
|
|
|
|
|
אתה החלטת מה זו דמוקרטיה, ואתה לא הראשון שמחליט לצקת למילה הזו תוכן שאין בה. אני יכול להגיד שדמוקרטיה שנותנת לאלברטים לכתוב מאמרים איננה דמוקרטיה אמיתית, ובדיוק כמו שאני לא מבסס את מה שאמרתי, גם אתה אינך מבסס. כי האמת היא שדמוקרטיה היא מדינה שבה השלטון נבחר בבחירות חופשיות, ובזה נגמר הסיפור. אם העם רוצה שהשיטה תהיה השיטה האמריקאית שאתה ממליץ עליה זה בסדר, אבל גם אם העם רוצה שהשיטה תהיה השיטה הישראלית זה בסדר. ואם אתה מעדיף דיקטטורה על השיטה הישראלית, כנראה שלא שמעת על סטלין, שבניגוד למה שאתה חושב, לא כל כך קל היה להתקומם נגדו.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
11/01/16 02:21
|
|
|
|
|
|
אם העם רוצה תפוזים- יקבל תפוזים, ואם העם ירצה פוסטוקים הוא יקבל פוסטוקים, כלומר הוא יקבל ממשלה שתספק לו פוסטוקים מידי יום ביומו ואני הייתי מציע שבסופי שבוע יקבל מנה כפולה של פוסטוקים. אבל אסור לך להביא לו קלמנטינות ולקרוא להן תפוזים וגם אסור לך בתכלית האיסור לספק לו פולי סויה בטעם פוסטוקים- מה שנקרא בשפתנו התנכית "כאילו" פוסטוקים, או שתסתפק בקלמנטינות- מה יש? הם דומים לתפוזים. זה מה שנקרא עבודה בעיניים וזאת הנקודה שביקשתי להאירה במאמר.
אהוד, "הכרעת הרוב" הוא עיקרון העל של הדמוקרטיה ומהעיקרון הזה נגזרים כל יתר סממני הדמוקרטיה כגון שלושת הרשויות והפרדת הסמכויות ביניהן. כלומר אני חייב לוודא את קיום "הכרעת הרוב" ולבנות את יתר אבני היסוד על-פי תוכנת העל של "הכרעת הרוב"; זאת אם אני הולך לספק דמוקרטיה לעם שרצונו בדמוקרטיה. בפועל "הכרעת הרוב" התמוססה בין כיסאות הפוליטיקאים בגלל שיטת "הכאילו" ולא פעם העם מקבל בפועל את "הכרעת המיעוט" דווקא; תשאל את שר הפנים החדש איך עושים את זה. אתה יודע למה העולם לא כל כך מתחשב בדף העמדה שלנו? וטוב ששאלת! כי מעולם לא היתה לנו הכרעה מוחלטת לא מצד שמאל ולא מצד ימין, אנחנו מדברים תמיד בשתי פיות, פה אחד פונה שמאלה ושני ימינה, וכל זה כי מעולם לא כיבדנו את הכרעת הרוב, מעולם לא תירגלנו את העיקרון הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
11/01/16 10:14
|
|
|
|
|
|
אתה כותב: ""הכרעת הרוב" הוא עיקרון העל של הדמוקרטיה", ועל זה בדיוק אני חולק. פרושה המילולי והאמיתי והאחד והיחיד של המילה דמוקרטיה הוא שלטון העם. זה הכל. ישראל וארה"ב הן מדינות דמוקרטיות, וסעודיה ופרס הן לא. ובזה מתחיל ונגמר ההבדל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
11/01/16 23:34
|
|
|
|
|
|
מדוע אני ואתה מתדיינים היום ברשת בנושא הדמוקרטיה? כמובן התשובה פשוטה: "מה זה מדוע- כי זה רצוננו", אני אלברט שבות ואתה אהוד פרלסמן נתקלנו בנושא והחלטנו לדון בו. אבל אם נתעמק שוב בשאלה נגיע לתשובה יותר יסודית מזו: אנו מתדיינים בנושא הדמוקרטיה כי כל אחד מאיתנו ישות מוגדרת בפני עצמה שבעגה המודרנית נקראת "ישות משפטית". ישותי נקראת אלברט וישותך אהוד, והדבר היחיד שייעניק לך את הגדרת הישות הוא לוודא כי אתה אדם בוגר בריא בנפשו, וכי אינך מצוי תחת השפעה כלשהי השולטת בך ומכתיבה את רצונותיך. כלומר כל מה שצריך הוא אהוד "מוגדר", או אז האהוד הזה יכול להביע את דעתו ולקבל החלטות טובות או רעות ולעשות כל דבר העולה על רוחו, ובעזרת הישות המשפטית הזו גם הסביבה והחברה יוכלו להתייחס לרצונותיו הן לשלילה והן לחיוב.
למעשה גם המדינות צריכות "ישות משפטית" מוגדרת בשביל לזכות בתואר מדינה, ובכלל בשביל להכנס לחבר העמים ולזכות להתייחסותם. וכאן מתגלמת צביעות האו"ם שמקבל לשורותיו גם חברות שהשלטון שלהם אינו מייצג את שלטון העם, נהפוך, הוא מייצג את ההשפעה השולטת בעם ומכתיבה את רצונותיו, ובעצם הוא מעביר קו על רצון העם ומסיר אותו במודע, ועל-כן אין המדובר בשלטון כי אם בכנופייה שהשתלטה בכוח הזרוע על עם, כמו השלטון הסעודי שבשבוע שעבר כרת 47 ראשים יען הביעו את רצונם בשלטון שמייצג את העם.
מכאן אנו לומדים כי רק דמוקרטיה המייצגת את "שלטון העם" יכולה לזכות בתקינות ההגדרה של "ישות משפטית", ועל-כן רק דמוקרטיות אמורות להתקבל לחבר העמים, אך לצערי הצביעות עולה על כל הגיון.
ובכן המונח "שלטון העם" מקביל למונח "שלטון אהוד", ודרך "השלטון העצמאי" של אהוד שאינו נתון לשום השפעה חיצונית - ניתן להגדיר את ישותו המשפטית, לזהותה ולהתייחס אליה. לא כן בשלטון העם; העם מורכב אקראית מהרבה ישויות משפטיות כאשר לכל ישות זהות מיוחדת ורצון אחר ושונה, ועל-כן הדרך היחידה להגיע לישות משפטית אחת שתייצג את העם, היא דרך זיהוי נטיית הרוב או בלשונינו- הכרעת הרוב. כלומר מנוי וגמור עימנו כי שלטון העם מתקיים ע"י "הכרעת הרוב", ובלעדי ההכרעה הזו לא ניתן לזהות "ישות משפטית" מוגדרת שתייצג את העם ותדבר בשמו. זו כבר קביעה אבסטרקטית כה מובנת מאליה עד כדי שבספרי החקיקה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם אין זכר לחוק שאומר כי הרוב קובע, לא בקודקס הפדרלי, לא בקודקסים המדינתיים, ולא בחוקה, נהפוך, האבות המייסדים לחוק האמריקאי מצאו לעגן בחוקה היכן הרוב לא קובע, כמו בשורה של עניינים של זכויות האדם שאסור לרוב לפגוע בהן, וישנם כללים לחקיקה שאומרים שרוב כזה וכזה נחוץ לעביר חוק כזה וכזה או החלטה כזאת וכזאת. משפטן אמריקאי ממוצא ישראלי האיר את עיניי בנתונים האלה.
רוצה לומר כי העקרון של הכרעת הרוב במערכת הדמוקרטית הוא כעקרון של רדיפת הצדק במערכת המשפט, האם יש מי שיחלוק על הצורך בצדק? אני רוצה להאמין אהוד כי בהסח הדעת חלקת על ההגיון הזה וכאילו הפרוש המילולי של דמוקרטיה הוא לא "הכרעת הרוב" כי אם "שלטון העם".
קל מאוד ליפול במלכודת ולראות במשטר הפרלמנטרי של ישראל כמשטר שמייצג נאמנה את שלטון העם. המשחק הקואלציוני הנגזר משיטת המשטר אחראי למלכודת הזו, וכאילו ניתן ליישם את העיקרון הדמוקרטי על-ידי "ייצוג מרבי" של בא-כוח העם ברשות המבצעת, ועל-ידי זאת, לכאורה, הכרעת הרוב תבוא לידי ביטוי במשטר רחב ככל האפשר של שלטון העם, אבל ההפך הוא הנכון: ככל והקואליציה רחבה יותר כך "שלטון העם" נחלש יותר ומאבד במודע את זהותו והגדרתו, שדרכן אמור לבנות "ישות משפטית" מוגדרת על-מנת לזכ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
12/01/16 00:38
|
|
|
|
|
|
צר לי אהוד על פורמט התגובה שבאמת ובתמים לא ניתן לקריאה ללא רווח שיפריד בין הפסקאות- וגם כך לא נכנס הטקסט במלואו, על כן נא כנס לקישור להלן, שם שמתי את התגובה במלואה עם רווח ופסקאות מסודרים.
groups.google.com
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
12/01/16 03:14
|
|
|
|
|
|
אתה כותב: " מנוי וגמור עימנו כי שלטון העם מתקיים ע"י "הכרעת הרוב". אז אצלנו לכל אחד יש זכות לבחור את נציגיו, ונציגינו החליטו שכך הם רוצים שתתנהל המדינה. זו הכרעת הרוב! אני חושב שאתה בכלל לא מוכן לקבל את הדמוקרטיה הייצוגית, ורוצה שכל נושא, קטן כגדול, יוכרע במשאל עם. אבל הדמוקרטיה הייצוגית היא הרבה יותר טובה, כי היא מאפשרת עסקאות בין חלקים שונים של הציבור. אז אם הרוב רוצה הכרה בנישואים אזרחיים, והרוב רוצה להתאבד ולתת לערבים מדינה, אני בא אל החרדים ואומר להם שאני אתנגד לנישואים אזרחיים, והם יתנגדו להתאבדות, ובא לציון גואל. בשיטה של משאל עם בכל נושא זה בלתי אפשרי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
12/01/16 09:47
|
|
|
|
|
|
אני חושב שכבר מיציתי את דעתי בנידון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ישראל בר-ניר |
|
11/01/16 00:03
|
|
|
|
|
|
הפרדת רשויות, כי מעצם ההגדרה יש עירבוב סמכויות בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
זה לא עניין של דמוקרטיה, או דמוקרטיה כאילו. זהדבר מהותי. רוב המשטרים בעולם המערבי הם משטרים פרלמנטריים ולכן אין שונים ממה שמתרחש במדינת ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישראל בר-ניר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
11/01/16 03:11
|
|
|
|
|
|
גם אנחנו נעמוד? דווקא אתה ד"ר בר-ניר לוקח את המערב בתור דוגמה למשטר פרלמנטרי-דמוקרטי תקני ומכאן הראיה שישראל אינה יורדת מהתקן הדרוש? המערב גם מציב את עצמו על תקן הנאור- האם לאור עמדותיו בסיכסוכנו עם הפלשתינאים אנו צריכים לקחת את הנאורות שלו כדוגמה? לעצם העניין- הבחנתי כי אתה לוקח את העיקרון הדמוקרטי ובונה אותו על-פי תקן הרשויות. אתה אומר שערבוב הרשויות הוא דבר טבעי ובלשונך מהותי ולכן גם אם נרצה לא ניתן להפריד בין הרשויות, ולמעשה מי שנפגע מהדבר הטבעי-מהותי זה הוא עקרון "הכרעת הרוב", כי אילו בנינו ממשלה טכנוקרטית שאינה זקוקה לאישור הרשות המחוקקת וע"פ המתווה של הכרעת הרוב - לא היה מקום לעירבוב הסמכויות, אבל אתה לוקח מצב נתון בו עירבוב הסמכויות הוא נוהל "דמוקרטי" שאין מנוס ממנו, ואתה קובע בעצם כי אין מנוס מכירסום מסוים בעיקרון "הכרעת הרוב".
בפועל צריך להתוות את אבני היסוד של הבניין הדמוקרטי על-פי עיקרון העל של "הכרעת הרוב". כלומר המשטר הפרלמנטרי על שלושת רשויותיו צריכים להיות נגזרת מעיקרון הכרעת הרוב ובנויים על פיו - לא להפך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
|