|
|
|
דן מרגלית
האם האנשים האלה נשארים יועציה של מירי רגב? הרי האינטרס שלה הוא בעצם שהם יעופו לה עכשיו מן המשרד הרחק ככל האפשר, ואם אינה עושה זאת - האנוכית מעוררת הסלידה - מדוע היא משאירה אותם בחב...
|
|
|
|
|
אלי אלון
בכתב התביעה נאמר כי התובעת תמר ליפשיץ הוצאה יחד עם עוד שישה נערים ונערות מן המוסד "משום שיש להם דעות קומוניסטיות והם קשורים למפלגה הקומוניסטית"
|
|
|
|
|
חיים רמון
במחאה נגד הרפורמה, קמה קבוצה מאורגנת של קצינים מיל' שאמרו "אנחנו משתמשים בכוחנו הצבאי ונסרב לשרת אם לא ייענו לתביעותינו"  דבר כזה לא היה בתולדות מדינת ישראל. וכל ראשי המחאה, בהם ר...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
נעזוב לרגע את אי-תפקוד המנהיגות האזרחית והצבאית כאחת בחוסר הכוננות המינימלית הנדרשת ומאי-תפקודן בזמן הטבח עצמו; חוסר המנהיגות וחוסר ההיגיון בתפקוד נמשך עד עצם היום הזה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
לוי |
|
15/11/07 19:48
|
|
|
|
|
האם דמי הניהול הם 80 אחוז מהתשואה ?
כך שלמבוטח נשאר קדחת .
אולי הכתב יכול להבהיר נקודה זו ?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לוי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
מגדל שרמותות |
|
19/11/07 12:47
|
|
|
|
|
בענף ביטוחי חיים. יתרת ההשקעות של הפוליסות המשתתפות ברווחים של החברה הגיעה, בסוף אוקטובר, ל-30.1 מיליארד שקל, שהם כ-40% מכלל צבירת כספי הפוליסות המשתתפות בענף.
לא משלמים למבוטחים מי שחווה על בשרו מאבק מתיש וממושך עם חברת הביטוח מגדל, שלה הוא משלם ממיטב כספו,חסר-סיכוי. מול הבולדוזר, בדמות חברת הביטוח, הוא נותר, , עם המכנסיים למטה, כשהפיצוי הנפסק לו בבית המשפט הוא על גבול הסמליות בלבד.שרמותות גנבים . גנבים. סכנה לציבור. חפשו בגוגל תבעות נגד מגדל ? [סדום ועמורה] למי שיש ביטוח חיים במגדל ממש סכנה אני יכול להעיד, ממקור ראשון, על העוול והטראומתי הנגרם לי בגלל מגדל הגנבים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגדל שרמותות
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
חבל |
|
19/11/07 15:09
|
|
|
|
|
מגדל חברה לביטוח בע"מ
הנתבעת
פסק דין
1. התובעת ילידת 9.1.49, פסיכולוגית במקצועה, עבדה כפסיכולוגית שכירה במשך כ- 12 שנים ומשנת 1998 החלה לעבוד באופן עצמאי כפסיכולוגית במקביל לעבודתה כשכירה.
התובעת החליטה לבטח עצמה באמצעות פוליסת בביטוח חיים .
ביום 15.2.00 חתמה התובעת על הצעה לביטוח חיים/פוליסת פרט/קופת גמל לתגמולים לעצמאיים (להלן:?"הצעת הביטוח") באמצעות סוכנות הביטוח דר-רבדים במצורף לה הצהרת בריאות וטופס ויתור על סודיות רפואית, כאשר תאריך תחילת הביטוח בסעיף 4 להצעה הינו חודש מרץ 2000.
ההצעה לביטוח חיים הועברה למבטחת – הנתבעת ואושרה על ידה .
ב- 23.2.00 הונפקה פוליסת הביטוח ונשלחה לתובעת.
2. ב- 1.5.00 מחמת עייפות יתר , תשישות וגרד פנתה לרופא משפחה והרופא ד"ר בן ששון הפנה את התובעת לערוך בדיקת דם כוללת. בבדיקה נמצא כי תפקודי הכבד גבוהים עד פי שתיים מהנורמה.
לאור תוצאות בדיקת תפקודי הכבד נשלחה התובעת לבדיקות נוספות וב- 14.5.00 נמצא כי היא סובלת מהפטיטיס C חיובי.
התובעת טוענת כי טרם הידבקותה במחלה היתה בריאה ותיפקדה באופן מלא וחיוני ואילו לאחר מכן הינה סובלת מחולשה, עייפות וקשיי תפקוד.
התובעת הוכרה כזכאית לקצבת נכות כללית (זמנית), על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 100% החל מ- 1.12.00 ועד 31.7.03.
התובעת טוענת כי נבדקה על ידי מומחה ברפואה תעסוקתית ד"ר רפלובסקי בצלאל אשר קבע כי היא סובלת מבעיה בריאותית המגבילה כושרה לעבודה ונמצאת במעקב ובטיפול רפואי ואיבדה כושרה לעסוק בעבודתה ובכל עבודה אחרת.
מכאן לדבריה על הנתבעת לשלם לה תגמולי ביטוח לפי הרשימה שבפוליסת הביטוח (דף פרטי הביטוח) אשר הוצאה לתובעת על ידי הנתבעת בה פורטו 4 כיסויים ביטוחיים שלפי תוכנית הביטוח.
התובעת טוענת כי היא זכאית לתגמולי ביטוח בגין תוכניות הביטוח כדלהלן:
מזור 18 – תשלום עקב גילוי מחלה קשה בסך של 100,000 ₪ (קרן)
שלווה מורחב – תשלום חודשי עקב אובדן כושר העבודה בסך 3,750 ₪ לחודש (קרן) לאחר ניכוי 3 חודשי המתנה .
לעתיד סכום חודשי של 4,076 ₪ (ממודד ליום 1.3.02 ועד 28.2.2014.
התובעת טוענת כי תביעתה נדחתה על ידי הנתבעת שלא כדין ועומדת בסתירה להוראות סעיף 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973.
3. הנתבעת טוענת כי הסכימה לקבל את התובעת לביטוח לאור הצהרותיה הכוזבות של התובעת, אשר הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה, באשר לא נתנה תשובות מלאות וכנות לגבי מצבה הבריאותי, לרבות בעיות כבד, גב, חולשה ועילפון. סימני המחלות ו/או בעיותיה הרפואיות נתנו אותותיהן עוד לפני תחילת הביטוח וההפרה של התובעת באי הגילוי, נעשתה בעניינים המהותיים לביטוח ו/או בכוונת מרמה. אם היתה יודעת הנתבעת, כמו כל מבטח סביר אחר, את מצבה של התובעת, לא היתה מתקשרת עמה בחוזה ביטוח אף תמורת דמי ביטוח מרובים.
לחילופין, אם היו נמסרות לנתבעת העובדות עובר לכריתת חוזה הביטוח, היתה דורשת בדיקות מקיפות ולא נקשרת בחוזה ביטוח, או שהתובעת היתה זכאית, אם בכלל, לתגמולי ביטוח מופחתים.
הנתבעת טוענת כי התובעת הפרה את חוזה הביטוח, או נהגה עם הנתבעת שלא בתום לב ובדרך המקובלת וחוזה הביטוח, אשר נכרת לכאורה, בטל מעיקרו משום שהתובעת ביקשה לבטח מצב שלא היה קיים כלל בנמצא.
באשר לכושר עבודתה של התובעת, טוענת הנתבעת כי התובעת לא איבדה את כושר עבודת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חבל
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
זכויות המבוטח: |
|
19/11/07 21:56
|
|
|
|
|
הגיע הזמן לחוקק "חוק ביטוח" חדש שירסן את החברות הגזלניות
במקום לסמוך על יושרן של חברות (שלעולם לא עומדות בפיתוי להתחמק מתשלום בכל תואנה אפשרית) יש לחוקק באופן מדויק את חובותיהן של חברות הביטוח כלפי מבוטחיהן:
1. פוליסת ביטוח רכב סטנדרטית תוגדר ע"י המדינה (באותיות גדולות וברורות וללא ההתחכמויות המקובלות כיום)
2. בפוליסה יוגדרו זכויות המבוטח:
שמאי בלתי תלוי
מוסך בלתי תלוי
ערך טוטאל לוס קבוע לכולם וכו'
3. חיוב תשלום מלא למבוטח בתוך 30 יום מקרות הארוע, באם לחברת הביטוח יהיו סייגים בעניין תוכל לפנות לאחר התשלום לביהמ"ש ולתבוע החזר (כשהזמן ועינוי הדין כבר אינם משחקים לטובתה) ובמידה ותביעתה תימצא כחסרת בסיס תפצה את הנתבע בנזקו המלא.
4. יקבע סכומי פוליסה מירביים ב% משווי הרכב, עלויות שיקום וכו'.
5. תונהג אכיפה חסרת פשרות עם חברות שיסרחו לרבות קנסות ענק, תביעות אישיות כנגד מנהלים וסוכנים שיחרגו באופן שיטתי ועד שלילת רשיון לעסוק בענף.
עד שהמדינה לא תרסן את השוק הנוכל והגזלני הזה ימשיכו חברות הביטוח לעשוק את מבוטחיהן פשוט מפני שהן יכולות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
זכויות המבוטח:
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אין ביטוח בישראל |
|
19/11/07 22:07
|
|
|
|
|
1. עשרות אלפים מבטלים פוליסות לאחר שהבינו את התרמית.
הכסף שאנו משלמים לביטוח נועד רק להעשרת הנוכלים ,רק לפני חודש גנבו 150,000,000 ש'ח בחב' הראל וראו באיזה שקט הכל עבר , אתמול נודע שמנכל מגדל
לוקח 200,000 ש'ח כל חודש משכורת.
פריירים תמשיכו לשלם. אבל אל תצפו
לשום פיצוי במקרה תביעה.
ארגון קורבנות ביטוח , אין ביטוח בישראל (20.09.07)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אין ביטוח בישראל
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
מגדל דוחים |
|
19/11/07 22:52
|
|
|
|
|
החלטה מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א
1. לפני בקשה, מטעם התובע, למחיקת טענות מכתב ההגנה, מן הטעם שאלה לא הועלו בהזדמנות הראשונה על ידי הנתבעת.
2. עסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גילוי מחלות קשות, מכוח פוליסת ביטוח חיים מסוג פרט אשר כללה כיסוי ביטוחי בגין מחלות קשות (מזור) שהוצאה על ידי הנתבעת (להלן:"הפוליסה").
3. מעיון בכתב התביעה עולה כי, ביום 26.5.03 עבר המבקש בביה"ח רמב"ם ניתוח להסרת גידול בעל מאפיינים סרטניים בחלל הפה, אשר מהווה לכאורה, לטענתו, מקרה ביטוח לפי הפוליסה.
המשיבה, דחתה את תביעת המבקש וביום 29.7.03 הודיעה המשיבה למבקש כי:
"1. לאחר בדיקה נוספת בתוך התביעה עולה, כי סבלת מהמחלה משנת 1997 ובהצהרת הבריאות שמילאת ב- 1/00 לא הצהרת על כך.
2. לפיכך, אנו דוחים את תביעתך למזור ומבטלים את כיסוי המזור בפוליסה הנ"ל מסיבת הפרת חובת הגילוי".
ביום 29.1.04 אישרה המשיבה קבלת מסמכים מאת התובע והודיעה כי:
"1. עפ"י רופא מומחה מטעמינו מצבך הרפואי אינו עונה על הקריטריונים הנקובים בפוליסה, מאחר ומדובר בגידול שפיר (ולא ממאיר).
2. לפיכך, אין עילה לתביעת מזור.
לאור האמור, אנו דוחים את תביעתך".
ביום 8.6.04 פנתה המשיבה לב"כ התובע, לאחר שזה האחרון פנה למשיבה בדרישה לשלם לתובע את הסך הקבוע בפוליסה, בזו הלשון:
"...
3. מעבר לכך עם קבלת תביעת מרשך פעלה חברתנו לבירור חבותה ובין היתר נאסף החומר הרפואי מתיקיו בקופת חולים.
מחומר זה עלה, כך על פי יעוץ רפואי שניתן לנו, כי מרשך סבל מהגידול/ המחלה הנטענת עובר לעריכת הביטוח בחברתנו.
4. מרשך נמנע מלגלות עבודות אלה לחברתנו ואף השיב בשלילה לשאלות מפורשות שהוצגו לו בעניין זה.
מדובר בהעלמת מידע מהותי באופן הפוטר את חברתנו מכל חבות בהתאם לסעיף 7 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981
...".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגדל דוחים
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אובדן כושר עבודה |
|
19/11/07 23:12
|
|
|
|
|
התובע;
בעניין:
נ ג ד
הנתבעת;
מגדל חברה לבטוח בע"מ
החלטה
1. בסוף שנת 1991 התקשרו התובע והנתבעת בחוזה לביטוח אובדן כושר עבודה (להלן: "חוזה הביטוח"). ביום 19.4.94 עבר התובע תאונת דרכים. עקב כך שילמה הנתבעת לתובע תגמולי ביטוח בהתאם לחוזה הביטוח. ביום 8.7.02 הודיעה הנתבעת לתובע כי החל מיום 31.7.02 היא תחדל לשלם לו תגמולי ביטוח, וזאת בטענה שהתובע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, עובר לכריתת חוזה הביטוח. עקב כך, הגיש התובע כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת על סך 483,906 ₪.
2. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.
3. הנתבעת טוענת, כי מיום בו הודיעה על הפסקת תשלום תגמולי הביטוח לתובע, דהיינו, מיום 8/7/02, ועד למועד הגשת כתב התביעה, ביום 19/2/06, חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), ועל כן, לטענתה, יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות.
4. ס' 31 לחוק חוזה הביטוח קובע:
"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".
במקרה דנן, מקרה הביטוח הוא תאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.4.1994 וגרמה לפגיעה בתובע.
5. התובע טוען כי דין הבקשה להידחות משום שאינה נתמכת בתצהיר. אין בידי לקבל טענה זו. הנתבעת מסתמכת בבקשתה על עובדות העולות מכתב התביעה ואיננה מעלה עובדות חדשות המצריכות תמיכה בתצהיר.
6. טענת התובע, כאילו יש לברר את הבקשה במסגרת שמיעת הראיות, אינה יכולה להתקבל. משאין מחלוקת בין הצדדים לעניין העובדות כאמור לעיל, אזי, אין להיזקק לבירורן ולהוכחתן במשפט, ודי להכריע על פיהן כבר בשלב זה. למעלה מן הצורך אציין, כי טענת התיישנות יש לברר מוקדם ככל האפשר, על מנת שלא לשחת לריק את זמנם של בעלי הדין ובית המשפט גם יחד.
7. לעניין המדיניות השיפוטית בענין סילוק התביעה על הסף, נכון הוא, כי על בית המשפט לפעול בדרך זו רק במקרים חריגים, אך מאידך, כאשר מדובר בתביעה שהתיישנה על פניה, אין מנוס מסילוקה על הסף. לעניין זה יפים הדברים המובאים בספרו של א' גורן:
"כאשר מוכח, כי התביעה התיישנה, שומה על בית המשפט לדחותה על הסף".
א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית), בעמ' 141.
8. טענת התובע, לפיה התביעה לא התיישנה, שכן תביעתו הוגשה לנתבעת בתוך התקופה של 3 שנים מיום התאונה, אינה מועילה לו. רק תביעה המוגשת לבית המשפט, להבדיל מדרישה המכוונת כלפי חברת הביטוח, היא שעוצרת את מרוץ ההתיישנות.
יוצא אפוא, כי כל זמן שלא הגיש התובע תביעה לבית המשפט, אלא בחר להסתפק בפניות לנתבעת, לא נעצרה תקופת ההתיישנות.
9. העובדה כי הנתבעת הכירה בזכותו של התובע לקבל תגמולי ביטוח עד לשנת 2002, מחקה אומנם את תקופת ההתיישנות עד לאותו מועד, אך מרוץ ההתיישנות התחדש ברגע שהנתבעת הודיעה לתובע על הפסקת התשלומים.
10. התובע טוען כי עילת התביעה בגין אובדן כושר עבודה אינה מתיישנת, משום שהיא מתחדשת מדי יום. אינני מקבל טענה זו. תביעתו של התובע הינה כאמור לתגמולי ביטוח, ועל כן היא כפופה להוראות חוק חוזה הביטוח. ס' 31 לחוק קובע באופן מפורש כי מרוץ ההתיישנות מתחיל להמנות מיום קרות מקרה הביטוח.
מקרה הביטוח חל ביום בו איבד התובע את כושר עבודתו. זהו אמנם מאורע נמשך, אך אין מדובר בעילה המתח
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אובדן כושר עבודה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חוו"ד מומחים רפוא |
|
19/11/07 23:26
|
|
|
|
|
נ ג ד
מגדל חב' לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד א. חיל ואח'
הנתבעת:
פסק דין
1. התביעה:
לפניי תביעת התובע כנגד מבטחתו, בה עתר לחיובה לשלם את תגמולי הביטוח להם הוא זכאי, לטענתו, בהתאם לפוליסה שרכש בגין אובדן כושר עבודה מוחלט כמו גם שחרורו מתשלום פרמיות לנוכח מחלתו ואובדן מלא של כושר עבודתו בעטיה.
2. ההגנה:
הנתבעת לא כפרה בחיסוי הביטוחי, אישרה כי שילמה את מלוא תגמולי הביטוח מכח הפוליסה, עד 31.3.03, ו- 50% מהתגמולים עד ליום 30.9.03, אך טענה כי החל ממועד זה התובע אינו זכאי לתגמולי ביטוח נוספים שכן הוא מסוגל לתפקד וגם מתפקד בעיסוק אחר המתאים לנסיונו, השכלתו והכשרתו כהגדרת הפוליסה.
3. חוו"ד מומחים רפואיים:
לפניי ארבע חוות דעת רפואיות כדלקמן:
א. פרופ' א. קפלנסקי – קרדיולוג מטעם התובע, שקבע כי התובע במצבו הנוכחי אינו מסוגל לעבודה הקשורה במאמץ או בנשיאת משאות כלשהם, בעליית מדרגות ובהליכה מעבר לצעדים מספר. אין כל אפשרות שהתובע ימשיך לעסוק בעבודתו כצבעי או בכל עבודה שדורשת הליכה, עליית מדרגות ונשיאת משאות מעבר למשאות קלים בלבד.
ב. פרופ' י. לרמן – מומחה לרפואה תעסוקתית מטעם הנתבעת, שקבע כי התובע כשיר לשוב לעיסוקו כקבלן בתחום הצביעה כולל ביצוע עבודות צביעה קלות וכן ניהול, פיקוח, השגחה והדרכה של הפועלים אותם מעסיק.
ג. ד"ר ט. רסין – מומחה לרפואה פנימית מטעם הנתבעת, שקבע כי התובע כשיר לעבודה עם עומס מאמץ של עד 3 יחידות מטבוליות משך יום עבודה מלא ולפיכך כשיר לשוב לעיסוקו הקודם כולל ביצוע עבודות צביעה קלות, השגחה על עבודתם של פועלים שכירים, לביצוע העבודות הקשות יותר ועבודות ניהול ופיקוח ללא מגבלות.
ד. ד"ר ח. קכל – מומחה לרפואה תעסוקתית, שמונה כמומחה מטעם ביהמ"ש שקבע כי בהסתמך על הבדיקה הפיזיקאלית, התיעוד הרפואי, חוו"ד המומחים ובדיקות העזר הגיע למסקנות הבאות:
1. כושר עבודת התובע בעיסוקו כצבע פעיל נפגע בשיעור העולה על 75%.
2. התובע כשיר לעבוד כקבלן, כמנהל, כבקר, כמפקח או כקבלן צבע עצמאי כשלצידו צבע נוסף.
3. התובע מוגבל לכל עיסוק/עבודה בו נדרש עיסוק ו/או הליכה מרובה ו/או טיפוס מדרגות ממושך ו/או עמידה ממושכת.
4. בפני התובע ניצבים מכשולים להכשרה מחדש ו/או הסבה מקצועית בשל שפת אימו שאינה עברית וגילו של התובע (60 שנים), היוצר קושי להכשרה מחדש או הסבה מקצועית.
4. עדויות:
להלן תמצית דברי העדים, כפי שהובאו בכתב התצהירים ועלו מתשובותיהם במהלך חקירתם הנגדית:
א. עת/1, בוריס ברגרין – התובע, העיד כי הינו צבע בהכשרתו והיה מבוטח בכל הזמנים הרלוונטים בפוליסת חיים שמספרה 20033294/3 שהוצאה ע"י הנתבעת הכוללת ביטוח מסוג "שלווה" במקרה של אובדן כושר עבודה. התובע העיד כי בחודש יולי 2001, עקב כאבים בחזה, הופנה בדחיפות לביצוע צנתור ולאחריו בוצעו ניתוח מעקפים. ממצאי הבדיקות העלו כי לקה במחלה טרשתית מופשטת של כלי דם גדולים וכן אובחן ליקוי מולד במבנה אבי העורקים המצמצם את זרימת הדם לגפיים התחתונות באופן משמעותי ומלווה בערכי לחץ דם גבוהים מאוד שבעטיה סבל מצליעה, כאבים בשרירי הסובך והעכוז ומדיכאון תגובתי אשר הצריך טיפול תרופתי.
התובע טען כי נבדק ע"י רופאים מטעם ה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוו"ד מומחים רפוא
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
כל האישורים הרפוא |
|
19/11/07 23:44
|
|
|
|
|
בעניין:
תובע
שלמה
ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
מגדל - חברה לביטוח
נתבעת
פסק דין
בפני תביעה של מבוטח כנגד חברת ביטוח, שעניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה על סך של 44,184 ₪ עד ליום הגשת התביעה, ותביעה לסעד הצהרתי לפיו על הנתבעת להמשיך ולשלם לתובע תגמולי ביטוח ולשחררו מתשלום פרמיות.
טענות הצדדים
טענות התובע
התובע יליד 1947 מנהל עבודה לפי עיסוקו, בוטח על ידי הנתבעת בפוליסות הכוללות ביטוח בריאות וביטוח אבדן כושר עבודה. על פי הפוליסות זכאי התובע לפיצוי חודשי בסך של 5,183 ₪ (נכון ליום 8.5.01) עבור אי כושר עבודה זמני, הכולל שחרור מתשלום פרמיות בתקופת הזכאות לקבלת הפיצוי.
בחודש יוני 2001 חש התובע בליבו ועבר אירוע של אוטם בשריר הלב. עקב כך עבר התובע מיפוי לב , נמצא תחת מעקב קרדיולוגי וסובל עד עצם היום הזה מתעוקת לב קשה. עד ליום הגשת התביעה, למרות הזמן הרב שחלף מאז האירוע לא חזר התובע לעבודתו. כתוצאה מהאירוע המתואר לעיל נבצר מן התובע מבחינה רפואית לשוב לעבודה, ובפועל לא שב לעבודתו כמנהל עבודה בתחום הבניין והשיפוצים.
המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע במסגרת נכות כללית 60 אחוזי נכות רפואית החל מיום 14.3.02 בגין פגיעותיו בתאונה נשוא תביעה זו, ובהתחשב בדרגת אי כושרו לעבודה שולמה לו ומשולמת לו כיום קצבת נכות בשיעור 100 אחוזים.
בהתאם להמלצת הרופא מיום 31.3.03 נאסר על התובע לחזור לעבודה כלשהי עד סוף השיקום והבירור הקרדיולוגי. ד"ר י. גושן מומחה ברפואה תעסוקתית קבע בחוות דעתו מיום 25.7.03 כי מאז 16.6.01 נמצא התובע באי כושר עבודה מלא מעל 75 אחוזים לכל תפקוד מעשי בתחום ניהול עבודות טיח וגימור בבניין. עוד קבע ד"ר גושן בחוות דעתו כי התובע אינו מתאים לשיקום מקצועי בתחום העיסוק בו הוכשר וכיום אינו מסוגל לכל תפקיד ניהולי ביצועי לעבודות בבניין. לאור מצבו כיום, קבע ד"ר גושן כי התובע נמצא באי כושר לכל עבודה פיזית לצמיתות.
התובע טוען כי: עיסוקו כמנהל עבודה בבניין כרוך מטבעו בעבודה בתנאי שטח קשים, לרוב תחת כיפת השמים, בתנאי מזג אויר משתנים. כולל טיפוס על פיגומים ו/או לקומות עליונות, הרמת משקל ועמידה בלחצים עבודה הדורשת בריאות מלאה וכושר גופני טוב. כתוצאה מפגיעתו הגופנית, כפי שתוארה לעיל, איבד התובע לחלוטין את כושר עבודתו בעיסוקו הקודם או בכל עיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו וניסיונו וזאת בתקופה שמחודש יוני 2001 ועד ליום הגשת התביעה. בנסיבות אלו זכאי התובע לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודתו על פי הפוליסה.
התובע פנה לנתבעת בדרישה לתשלום פיצויים בגין נכותו ובגין אבדן כושר עבודתו, המציא לה את כל האישורים הרפואיים שנדרשו על ידה וזו הכירה בזכאותו ושילמה לו תגמולי ביטוח, לרבות פטור מתשלום פרמיות מתום תקופת ההמתנה ועד סוף 12/02.
ביום 12/02 למרות אשפוזים נוספים של התובע ולמרות שהותו עד ליום הגשת התביעה 20/8/03 בשיקום ובמעקב, חדלה הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח. לאחר שהתובע המציא לנתבעת לפי דרישתה אישור מעודכן מרופא תעסוקתי על המשך אי כושר לעבוד הייתה הנתבעת מוכנה לשלם לתובע 50 אחוזים מתגמולי הביטוח בטענה שעליו לעבור שיקום מקצועי. מוכנות זו של הנתבעת התבססה על חוות דעת של רופא מטעמה אשר לא בדק את התובע. השיק שנשלח על ידי הנתבעת לתובע על בסיס של אחוזים מתגמולי הביטוח לטענתה לא הגיע ליעדו ואף שבסופו של דבר הוברר שלא נפרע כלל, נדרש התובע לחתום על התחייבות שאם השיק ייפרע אי פעם על ידי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כל האישורים הרפוא
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
"התירוצים" מגדל |
|
20/11/07 02:04
|
|
|
|
|
במקרים רבים בהם מוגשת תביעת אובדן כושר עבודה לחברת הביטוח, מוצאים בין שלל "התירוצים" להימנע מתשלום למבוטח את התירוץ שהמבוטח יכול לעסוק בעיסוק אחר סביר. לא אחת, נסיונות חברת הביטוח לכפור בחבותה מקוממים ומכעיסים, ולא יפלא מדוע בתי המשפט עובדים שעות נוספות בסכסוכים מעין אלו. לאחרונה, בתביעה שהוגשה נגד חברת 3 המלכודות בפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה
עו"ד דוד פייל 23/01/2007 18:42:31
חלק גדול מהעובדים במשק מפרישים ממשכורתם מאות שקלים בחודש לטובת פוליסת ביטוח שתבטח אותם במקרה של אובדן כושר עבודה. מעטים יודעים כי חברות הביטוח רוקנו את פוליסות הביטוח הפופולאריות הללו מכל תוכן, ושרק מיעוט זניח של מבוטחים ייהנו אי פעם מתגמולים במקרה של אובדן כושר עבודה.
מלכודת שלושת החודשים – רוב המבוטחים סוברים לתומם כי אם יעברו חס וחלילה תאונה או ילקו חס ושלום במחלה אשר ירתקו אותם במשך שבועות ארוכים למיטה ללא יכולת לעבוד – אזי תעמוד לצידם פוליסת הביטוח כנגד אבדן כושר עבודה עליה חתמו – אשר תממן את אבדן ההכנסה ממנה יסבלו. מבוטחים תמימים אלה טועים עפ"י רוב מפני שברוב המוחלט של פוליסות הביטוח אותן רכשו מצוי סעיף הקובע כי פיצויים יינתנו למבוטח רק אם המצב של אובדן כושר העבודה אליו נקלע , יימשך יותר משלושה חודשים. אף אחד לא טורח להסב את תשומת ליבם של המבוטחים לסעיף התמים. אך חברות הביטוח מכירות את המספרים, ויודעות כי רובן המוחלט של תקופות ההיעדרות מהעבודה מתוקף נבצרות בריאותית לא עולות על שלושה חודשים ולרוב הן עורכות מספר שבועות מצומצם. בדומה לקזינו, הכרת הסטטיסטיקה מאפשרת לחברות הביטוח להרוויח את מלוא תשלום הפוליסה מרוב המבוטחים רק מתוקף סעיף זה.
מלכודת ה-75% - עובד אשר לרוע מזלו נעדר מהעבודה סדירה לתקופה העולה על שלושה חודשים ייתקל על פי רוב בחומה בצורה נוספת – חומת ה-75%.
רוב פוליסות הביטוח מפני אבדן כושר עבודה כוללות סעיף אשר דורש מהמבוטח להוכיח כי הוא איבד לפחות 75% מכושר עבודתו. סעיף זה יכול להבחן עפ"י ימי העבודה או השעות בפועל אותם יכול לבצע התובע. כידוע מספר ימי העבודה הנהוג במשק הוא כ-5 ימי עבודה בשבוע. אם העובד מסוגל לעבוד יומיים בשבוע, הוא עלול לאבד בכך את דמי הביטוח כולם בנוסף, אם העובד מסוגד לבצע יותר משעתיים עבודה משרדית קלה ביום שוב לא יזכה הפיצוי הנכסף – מפני שבכך הוא איבד למעשה פחות מ 75% מכושר עבודתו. חברות הביטוח מתייחסות בכך לכל עבודה אותה יבצע המבוטח , ולא רק אל עבודתו הישנה של העובד אותה אין הוא מסוגל יותר לבצע. למעשה סעיף זה מבטיח כי הזכאים לתגמולים בגין אבדן כושר עבודה לא יעבדו כלל, או לכל היותר יעבדו יום אחד בשבוע או שעה אחת ביום.
מלכודת העיסוק הסביר – מלכודת זו מתבססת על הפרשנות המרחיבה את המושג ´העיסוק הסביר". ברוב פוליסות הביטוח מופיע סעיף אשר מבטיח כי התגמולים יגיעו למבוטח רק אם אין הוא מסוגל לעבוד בתחום העיסוק בו עבד עד עתה או "בכל עיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו השכלתו והכשרתו". אך מה נחשב עיסוק סביר?, ומי מחליט מהם גבולותיו? ידועים מקרים בהם נגר אשר איבד את אצבעותיו בתאונת עבודה, לא הצליח להפריך את טענת חברת הביטוח כי הוא מסוגל לשמש כשומר בחברת הרהיטים בה עבד. במקרה זה טענה חברת הביטוח כי העובד שמר על תחום עיסוקו – שהוא תחום הריהוט – ולכן אין הוא זכאי כלל לכס
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
"התירוצים" מגדל
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
היזהרו ממגדל |
|
20/11/07 12:52
|
|
|
|
|
היזהרו מביטוח אובדן כושר עבודה
מאת מירב ארלוזורוב
הגדרות עמומות והיעדר ביטוחים חלקיים עשויים להותיר ללא ביטוח את מי שנפגע ואינו יכול לעבוד. האם הפיקוח על הביטוח יתערב?
ידיו של הפיקוח על הביטוח במדינת ישראל מלאות עבודה. מספר הביטוחים הבעייתים בישראל גדול מאוד, ולהבדיל ממדינות מתוקנות אחרות - אצלנו מנגנוני השוק אינם מביאים לשיפור טבעי בפוליסות המוצעות. בלי ארגוני צרכנים נשכניים, בלי תודעה צרכנית, ובהיעדר תביעות ייצוגיות - חברות הביטוח מרשות לעצמן למכור במשך שנים פוליסות גרועות למבוטחים, בלי שהמבוטחים מתמרדים.
מי שנאלץ להתמרד, לכן, הוא הפיקוח - שפעם אחר פעם מתערב ומשנה בכפייה את התנאים הנכללים בפוליסות הביטוח. כך נעשה לפני ארבע שנים בתחום ביטוח החיים, וכך נעשה בשנים האחרונות בביטוחי הסיעוד ובביטוחי הבריאות. ההתערבות של הפיקוח על הביטוח בשני סוגי ביטוחים אלו נמשכת. יש, עם זאת, סוג נוסף של ביטוח שהפיקוח לא התערב בו עד כה. זאת למרות שכולם בענף הביטוח מכירים בכך שמדובר בביטוח בעייתי מאוד, ושקורא להתערבות.
בעייתי עד כדי כך שחיים קליר, עורך דין המתמחה בתביעות ביטוח, מגדיר אותו "פוליסה יקרה שלא שווה כלום". זהו, כלומר, אחד הביטוחים שצריך לנקוט את הזהירות המירבית כאשר רוכשים אותו. הכוונה היא לביטוח אובדן כושר עבודה.
הזרת של הפסנתרן
ביטוח אובדן כושר עבודה מבטח את מי שנפגע, ואיבד את יכולת העבודה שלו. מטרת הביטוח היא להשיב למבוטח את הכנסתו, ערב הפגיעה. זהו סוג של ביטוח נכות, אבל נכות תפקודית - ולא נכות פיסית. כך, פקיד שאיבד את רגלו יקבל אחוזי נכות פיסיים גבוהים, אבל לא ייהנה כלל מאובדן כושר עבודה - כי הוא יכול להמשיך ולעבוד. לעומת זאת, פסנתרן שאיבד את הזרת שלו - הנכות הפיסית שלו היא מזערית, אבל הוא אינו מסוגל לנגן יותר, ולכן יקבל אובדן כושר עבודה מלא.
ביטוח אובדן כושר עבודה כלול בדרך כלל בתוך ביטוחי חיים ותוכניות פנסיה, אבל ניתן גם לרכוש אותו בנפרד. הביטוח משולם כקצבה נמשכת, כמשכורת חודשית, והוא נתון לבדיקה תמידית. ברגע שמצבו של המבוטח משתפר, והוא מסוגל לחזור ולעבוד, תשלום הביטוח ייפסק.
זאת אם הדברים מתנהלים כשורה. הבעיה היא שההגדרות בביטוח אובדן כושר מלאות חורים, והן מאפשרות לחברות הביטוח להתחמק מתשלום הביטוח היכן שהן רק יכולות. כאשר מדובר בביטוח שאמור להבטיח לאדם את המשך קבלת משכורתו, לאורך שנים, לאחר תאונה - ההתחמקות הזו עלולה להיות בעלת השלכות קשות במיוחד.
ההתחמקות הבוטה ביותר נעוצה בההגדרה של מהי עבודה (עיסוק). לא, זאת אינה התעסקות בזוטות כי אם שאלה משפטית כבדה - שאלה הקובעת באיזה סוג עבודה יכול אדם לעבוד, כדי שייחשב כמי שחזר לעבוד ואינו זכאי עוד לביטוח. בביטוחי אובדן כושר עבודה קיימות שלוש הגדרות למהי עבודה. ההגדרה הנחותה ביותר, וגם הזולה ביותר, היא זו של כל עיסוק. מי שרוכש פוליסה כזו, חברת הביטוח יכולה לטעון בפניו כי אם הוא מסוגל לעבוד כמרכזן הוא אינו זכאי לביטוח - גם אם קודם לכן הוא היה רופא. ההגדרה של כל עיסוק היא הגדרה דרקונית, שיכולה להתאים - אם בכלל - רק לאנשים חסרי מיומנות מקצועית. הפוליסות הללו, לכן, הן היום מקובלות פחות.
בקצה השני נמצאות הפוליסות היוקרתיות, והיקרות מאוד, המבטיחות עיסוק ספציפי. מי שעבד כרופא מנתח דורש להמשיך ולעבוד כרופא בלבד. אף עבודה אחרת לא יאה לו, אפילו לא נניח מרצה בבית הספר לרפואה, ובמידה ואינו יכול לעבוד כרופא מנתח הוא דורש כי הביטוח ישולם לו במלואו. זוהי,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
היזהרו ממגדל
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
בלוף של ביטוח |
|
20/11/07 14:10
|
|
|
|
|
החלטה
1. בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום תגמולי ביטוח בסך של 967,500 ₪.
2. התובעת היא אלמנתו של רן כוכבא ז"ל (להלן: "המנוח"), איש צוות אוויר שנהרג ביום 20.7.2006 בעת מילוי תפקידו במלחמת לבנון השניה, בהתרסקות מסוק הקרב בו טס. מקצועו הצבאי של המנוח- טייס או נווט, שנוי במחלוקת בין הצדדים.
3. הנתבעת, חברת ביטוח, ביטחה את המנוח בפוליסה לביטוח חיים החל מיום 1.7.2006, בסכום ביטוח של 900,000 ₪.
4. ההצעה לביטוח והצהרת הבריאות של המנוח הועברו לנתבעת ביום 19.7.2006. ביום 20.7.2006 ביקשה הנתבעת לקבל הבהרות, ולאחר קבלתן, באותו היום, הסכימה הנתבעת לקבל את המנוח לביטוח. באותו היום ממש, ולאחר שנתקבל לביטוח, נפל המנוח בעת מילוי תפקידו.
5. התובעת, אלמנתו של המנוח, דרשה מהנתבעת לשלם את תגמולי ביטוח החיים. הנתבעת סרבה, ומכאן התביעה.
6. הנתבעת טוענת כי יש למחוק את כותרת התביעה, שכן התביעה כוללת עתירה לחיוב בריבית עונשית לפי ס' 28א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"), ועל כן על התובעת להוכיח יסודות עובדתיים לפיהם הנתבעת נהגה בחוסר תום לב בסרובה לשלם תגמולי ביטוח.
דין הטענה להדחות, באשר מדובר למעשה בטענת הגנה לגופו של ענין, ולא בעילה למחיקת הכותרת. בכל תביעה בסדר דין מקוצר נדרש התובע להוכיח יסודות עובדתיים כאלה ואחרים (אם בסופו של דבר תינתן לנתבע רשות להתגונן), ואין בעובדה זו כשלעצמה כדי להכשיל מראש את הגשת התביעה בסדר דין מקוצר. במקרה דנן מדובר בתביעה לתשלום סכום קצוב, הנתמכת בראשית ראיה בכתב, ודי בכך על מנת שהתביעה תוכל להתברר בסדר דין מקוצר.
7. הנתבעת טוענת כי בפוליסה נקבע והוסכם במפורש, בס' 2(ג), כי:
"הביטוח יכלול סיכון הכרוך בטיסת המבוטח כנוסע במטוס אך ורק אם יטוס המבוטח כנוסע בכלי טייס אזרחי, בעל תעודת כשירות להובלת נוסעים, מטעם הרשות המוסמכת של אותה מדינה שבה רשומה החברה בעלת כלי הטיס, ובטיסה מאושרת על ידי רשויות התעופה של מקום ההמראה. הביטוח לא יכלול סיכון הכרוך בטיסת המבוטח בכלי טייס ובטיסות השונים מהמפורטים לעיל." (ההדגשה במקור).
עוד טוענת הנתבעת כי תנאי הפוליסה הופקדו אצל המפקח על הביטוח ועל כן חלה הוראת ס' 2 (ב) לחוק, הקובעת כי:
"כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, או כפי שהוגשו או שהותרו, לפי הענין, לפי סעיף 40 לחוק האמור, זולת אם הוסכם בין הצדדים על סטיה מאותם תנאים."
מכאן, כך טוענת הנתבעת, שיש ליתן תוקף מלא להוראת ס' 2 (ג) לפוליסה, ולקבוע כי אין הנתבעת חבה בתשלום תגמולי הביטוח, הואיל ומותו של המנוח התרחש בהיותו טייס של כלי טייס צבאי. במאמר מוסגר יש לציין כי גם אם נניח לצורך הדיון שהמנוח היה נווט ולא טייס, עדיין מדובר בכלי טייס צבאי, כך שלפי ס' 2(ג) לפוליסה, הביטוח אינו חל.
8. התובעת טוענת כי טענה זו של הנתבעת אינה מגלה כל הגנה, שכן שומה היה על הנתבעת לטעון כי התנאים שהוגשו למפקח על הביטוח הם התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצלה.
אין בידי לקבל טענה זו.
בס' 6 לתצהיר התומך בבקשה ציטטה הנתבעת את ס' 2(ג) לפוליסה, ובס' 7 לתצהיר נטען כי תנאי הפ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלוף של ביטוח
|
|
|
|
|
|
|