|
דרור אידר
המלחמה רחוקה מסיום, וחשוב לחזור ולשנן על מה המלחמה השבת נקרא על קללת הארץ שהפכה לברכה הארץ השוממה המתינה לבניה אלתרמן, רמב"ן, רבנו בחיי, מרק טווין ופרויד ומילות חיזוק של המ...
|
|
|
אלון קוחלני
על-רקע כתבי אישום ראשונים שהגישה ה-SEC בגין שימוש ב-AI, התבקשו קציני ציות לבחון את סיכוני הציות הכרוכים בכך
|
|
|
חיים רמון
מהיועמ"שית באמת שאין לי שום ציפיות, כי אכיפה בררנית היא נר לרגליה, אבל מדוע מנהיגי האופוזיציה לא יוצאים בתוקף נגד גולן וקוראים להעמידו לדין על הסתה להשתמטות בשעת מלחמה?
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
זאת ממשלה שחלק ממנה לא שירתו בצבא או היו ג'ובניקים ומה שחשוב לא פחות - בניהם אינם משרתים בצבא כעת, כאשר אנו במלחמה וחסרים לצבא אלפי חיילים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
אפי הימני |
|
10/03/24 14:52
|
|
|
|
בריטניה יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה, ותקבל במלחמה" - כך אמר צ'רצ'יל על "מדיניות הפיוס" הבריטית ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה
ב-29 בספטמבר 1938 מתכנסת במינכן ועידה הקרויה לדראון עולם על שם העיר. בפגישה נכחו: הפירר הנאצי היטלר, ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין, ראש ממשלת צרפת דאלאדיה ומנהיג איטליה מוסוליני, על המדוכה חבל הסודטים. תוצאת הוועידה הייתה הסכמה על סיפוח חבל הסודטים מצ’כוסלובקיה לגרמניה, וזאת מבלי שצ’כוסלובקיה השתתפה כלל בוועידה.
עוד לפני שהתכנסה הוועידה, ולאור הלכי הרוח המוזרים של "שלום עולמי" אשר היו בניגוד קיצוני למציאות שיצרה התוקפנות הגרמנית, בד-בבד עם היערכות צבאית מקיפה של גרמניה למלחמה ולכיבוש אירופה, וינסטון צ'רצ'יל אמר: "בריטניה יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה, ותקבל במלחמה".
וינסטון צ'רצ'יל מונה לימים (1939) לשר בממשלת בריטניה, ולראש ממשלתה (1940), ובריטניה, בהנהגתו של צ'רצ'יל יחד עם שאר כוחות הברית הכריעה את הסרטן הנאצי. וזה קרה אך רק לאחר שמלחמת העולם השנייה קטלה מיליונים רבים, ובכללם ששה מיליון מבני העם היהודי.
יש שראו בתוצאות של הסכם מינכן כניעה מסוכנת לרודנות הנאצית, אשר רק תגביר את התיאבון הנאצי, ויש כאלה, כמו ראש ממשלת בריטניה, והאווירה בכלל באירופה באותה עת אשר סברה "תנו לנו שקט, חבל הסודטים הוא לא העסק שלנו". הם לא הבינו שהדיון במינכן היה על מדינותיהם ובירותיהם.
ישנו סירטון ביוטיוב בו רואים את ראש ממשלת בריטניה ייוצא מן המטוס שהביא אותו חזרה לאדמת בריטניה, ולקול תשואות הקהל הוא מקריא את מכתבו של הפירהר הגרמני, מכתב בו מאשרר היטלר את הסכם מינכן שנחתם רק יום קודם לכן, ומצהיר על ביטול כל כוונת מלחמה בין המדינות, לאורו של ההסכם.
חבל הסודטים היה קו הביצורים העיקרי של צ'כוסלובקיה, מסירתו לגרמניה הנאצית ללא הגנה של העולם החופשי על ריבונותה של צ'כוסלובקיה, איפשר בפועל את פתיחת גבולותיה של צ'כוסלובקיה לכיבוש מלא על-ידי הגרמנים. בחודש מרס 1939 כבשה גרמניה את מרבית שטחה של צ’כוסלובקיה, ורק כאשר ביקשה גם את אדמות פולין ("המסדרון הפולני" והעיר דנציג) פרצה מלחמת העולם השנייה.
רק טפשים לא יראו את האנלוגיה: שלטון עריץ של מנהיגים חולי נפש, היערכות למלחמה, איום להרוס מדינות אחרות, פיתוח וייצור נשק להשמדה המונית, עם כוונות התקפיות מוצהרות בריש גלי. עם זאת יש הבדל מרכזי אחד, מלחמת העולם השנייה הסתיימה עם נשק שהשיב את מאזן הכוחות לדמוקרטיות, ועתה מבקשת אירופה שוב לקנות שקט, והפעם תוך שהיא מאפשרת לעריצים לפתח כלי נשק כאלה בעצמם.
בשנות השלושים של המאה הקודמת יכול היה צ'מברליין להתחבא מאחורי תירוץ של חוסר ניסיון עם עריצים, אבל בימים אלה, ניסיונו המר של צ'מברליין ידוע לכולנו. מנהיגי אירופה, המלחמה היא לא על ירושלים בלבד, לא על היהודים בישראל בלבד, המלחמה היא על הבירות שלכם, על מיליוני האזרחים שלכם.
|
|
כתוב תגובה ל-
אפי הימני
|
|
|
|
|