|
|
|
דן מרגלית
שלושה או חמישה ימים לפני תאריך היעד לפקיעת האולטימטום בנימין נתניהו יחריף את העימות בגליל העליון ממנו נסוג בבושה ובבושת פנים ובחרפה
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
העולם האנושי הוא הוויה דינמית והתהליכים המתפתחים בו נגזרים מאינטגרציה של מהלכים רוחניים וחומריים עם השפעות מן הטבע שמעצבים במשותף את תנאי הסביבה בהם מתקיימת החברה האנושית - מתפתחת ...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שני מקרים של חייבים שהעבירו רכוש לאחיהם מגיעים לאולמו של השופט יעקב שקד. שימת לב לפרטים, גישה מעשית ואנושיות מובילות אותו למסקנות הפוכות
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
על המשוררת טניה הדר, מחווה לזכרה  בשיריה של טניה הדר אנו נסחפים כבמטה קסם אחר המסע הפנימי, הולכים לאן שהולכת הנפש
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
סתם1 |
|
18/09/06 13:28
|
|
|
|
|
מהלכים פה ושם.
אילו היו ירמיהו או ישעיהו חיים בימינו - ביניש היתה מוציאה לו צו מעצר מנהלי, וזורקת אותו לבור.
והשב"כ היה משתיל לו סוכנת בית או עוזר מטעמו, שירגל אחריו לכל מקום.
את ירמיהו היו מאלצים להתאשפז ולקחת טיפול תרופתי.
ואת ישעיהו היו מחסלים בצורה רכה: כמו שעשו עם הרב כהנא. תחילה מוציאים אותו מחוץ לחוק. מנדים אותו - ואז מכשירים את הקרקע לרציחתו.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סתם1
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
מוחה בשם גולני |
|
18/09/06 13:40
|
|
|
|
|
|
והרי ברור וידוע כי גולני לא שותף בגירוש, משום הוודאות שחייליו לא יתנו יד לגירוש. אנא התנצלות הכותב בפני חיילי גולני. לגבי יתר הכתבה - אכן, המציאות כואבת, מה לעשות. נקווה לטוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוחה בשם גולני
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
הספקן |
|
18/09/06 15:25
|
|
|
|
|
הייתי מעדיף ספקנות בריאה כלפי כל פוליטיקאי, תהא דעתו אשר תהא, על פני התמקדות בהנחה בעייתית, לפיה רק מי שהוא איש שמאל, או שינה את דעתו הפוליטית והפך לאיש שמאל הוא האיש, שממנו עלינו להישמר.
הקשר ההדוק בין מאפיה לשמאל שהמאמר נוקט בו הוא להערכתי בעייתי, ולכך אין כל קשר לכך שאכן דרך השמאל כשלה - אך זו דעתי האישית - פוליטית.
מדינת ישראל, ככל מדינה שבה אליטה פוליטית שולטת על רוב, סובלת משחיתות.
נורמות בעייתיות קיימות בכל מקרה גם במערכת המשפט, ועובדה שהיא עוברת תהליכי ביקורת ציבורית, שאכן ישנו משהו מלמטה.
אף על-פי כן, עלי להזכיר לכותב, כי אותם אנשים שהיום הם שמאל, בעבר היו אנשי ימין, ואף הקימו התיישבות מאד חיונית לבטחון המדינה. איני בטוח שאם היום יתברר שכל השנים היו הם נוכלים והשתמשו בכוח השררה לתועלתם האישית, היית אז תוקף אותם, כשהועילו לצורכי הימין.
יצירת דמוניזציה קשה כלפי יריב פוליטי, כאילו רק הוא סובל מנגע השחיתות היא מסוכנת, כי יש בה התחסדות, שמערערת את אמינות כתיבתך.
מהותה של הביקורת שלי דכאן היא, שלהערכתי - כל פוליטיקאי צריך להיחשד כמי שהשררה בראש מעייניו, בין אם ברצונו להחזיר/להפקיר את כל השטחים, ובין אם רוצה הוא לקומם מחדש את מעלה ארם צובא עילית, לתפארת מדינת ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הספקן
|
|
|
|
|
|
|