|
|
|
בעז שפירא
שנים ארוכות מספרים לנו שצה"ל הוא הצבא החזק במרחב, כי ביכולתנו להכריע את כל אויבינו וכי יש לנו היכולת לנהל מלחמה רב זירתית ולנצח בה
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
בלינקן לוחץ על ישראל לעבור מאופציה צבאית לאופציה דיפלומטית (מו"מ), למרות שלקח 17 שנות שלטון חמאס מראה כי הפסקת-אש ומו"מ משדרגים את טרור חמאס, המהווה סניף של טרור "האחים המוסלמים", ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בנימין נתניהו מנפק בעצמו את ההוכחה לכך שהוא אפס, רכרוכי, בזוי  אין הוכחה טובה לכך יותר מאשר כשהיא באה מפיו, מהתנהלותו הוא מכיר את עצמו
|
|
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
לטוראי יגל ווקנין |
|
30/07/09 04:14
|
|
|
|
|
עצם העובדה שקצינים "לא ראו" שביום יום מתעללים בחיילים, או שהם לא ביקרו ביחידה, או שהאמת לא הרגל שלהם.
אף קצין לא יכול להתעלם מפעילות חריגה של מש"קים שלו ביום שישי, לתוך אחרי הצהרים, בחום כבד, ללא חובש, ובפעילות ריצות . זה לא מקובל בצהל להתאמן בשעות כאלו, ואף משק לא יכול לעשות זאת בלי אישור ממפקדו. זה יותר חמור מהתממות. זה היה בכוונת מפקד.
לאיתי ווקנין לא ראוי לשאת פיסת בד של מפקד זוטר.קל וחומר של קצין
זה משפיל את מפקדי צהל שיש סוג דמויי אדם בתפקיד במערכת
להקיא אנשים כאלו צריך, עם קלון תמידי
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לטוראי יגל ווקנין
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
בנימין |
|
30/07/09 12:31
|
|
|
|
|
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו בדרגה ובתפקיד במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. האבל. הסבל. הזעם. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה - העורב
על הפצ''ר –הזרזיר - שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עוד עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
... כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל''ת
''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
אב ואם. אח ואחות. מגש כסף. נער. נערה.
יש שקיבלו מכתבי אזהרה...
...יש שעבורם אין כבר דרך חזרה.
כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל"ת פנינה, 18/09/06 23:28 הגב לתגובה זו
אין מה להוסיף.....חזק.... ל"ת שוקי, טבריה, 13/10/06
אין ספק. ל"ת צריך צה''ל אחר, המכרז בדרך, 13/10/06 06:56 19:15
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בנימין
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
לעצור את הכדור |
|
30/07/09 12:43
|
|
|
|
|
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''.
נעמי אונגר אמו של ניצן זכרונו לברכה אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים, בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לעצור את הכדור
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אילה. |
|
30/07/09 12:48
|
|
|
|
|
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ...ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא"ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס.
אילה, רעייתו של רס"ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג באסון צאלים הראשון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אילה.
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
או שהיהודי ימות |
|
1/08/09 13:34
|
|
|
|
|
או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או שהיהודי ימות
"יש להבדיל בין הפצ"ר שמגן על המערכת הצבאית לבין הסניגור הצבאי הראשי שמוכן להעלים ראיות. ואני אומר את הדברים באחריות. לסלף עובדות. לשקר בבית המשפט במחשבה שאולי אנשים טיפשים ויקבלו את מה שהוא אומר....
ראה, מורחים את המשפט. המשפט נמרח במערכת.
אצלי הוא נמשך שנה וחצי.
או שֶהפָּרִיץ יָמוּת.
או שֶהַכֶּלֶב יָמוּת.
או שֶהַיְהוּדִי יָמוּת.
או שֶהַהוֹרִים יִישָבְרוּ.
או שֶזֶה יִישָכַח.
או שֶתִהְיֶה סַלְחָנוּת.
או שֶתִהְיֶה תְאוּנָה אֲחֶרֶת,גְדוֹלָה יוֹתֵר, וְזֶה כְּבָר יִיתְגַמֵד, הַתְאוּנָה הַאִישִית שֶלְך.
אני לא וויתרתי.
לקח שנה וחצי עד שהמשפט נפתח. לקח עוד שנה וחצי עד שהמשפט הסתיים.
הם משחקים. ניהול המשפט זה בדיחה.
בשום בית משפט אזרחי לא היה מתנהל כך משפט.
הסניגור הצבאי עשה כבתוך שלו
בבית המשפט.
נִיהוּל המִשְפָּט הָיָה מְגוּחך.
לא רְצִינִי.
בִּתְנוּעוֹת נוֹעַר מְנַהֲלִים כָּך מִשְפָּטִים...."
צבי יקותיאל, אביו של סגן אמיר יקותיאל זכרונו לברכה אשר נהרג בתאונת אימונים בבית-גוברין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
או שהיהודי ימות
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
תמרה |
|
1/08/09 13:58
|
|
|
|
|
יישר כוח לכם, יעקב ושולה היקרים, על שהגשתם סוף-סוף בג"ץ בנושא טירטורו למוות של בנכם אהוד זכרונו לברכה. ספק רב אם תצליחו ליישר את דעתו המקובעת, המרובעת, הפגומה, העגומה, המקרטעת, הכואבת והמקוממת של בג"ץ בנושא כאוב ודאוב זה של אובדן חיי אדם לחינם ולשווא בצבא. צבאנו שלנו, צבאנו היקר, אשר חדשות לבקרים מוצא את עצמו כושל, מתרשל, מפקיר חיי-אדם ונכשל כמו וכפי שארע במשפחתכם.
סיפרת לי, יעקב, בשיחת טלפון שהיתה בינינו השבוע, כי הצבא, אשר נהג להזמין אותך להרצאות בפני חיילים ומפקדים, כבר לא עושה כן מאז מלחמת לבנון השניה.
עובדה זו מצערת מאד משום שהדבר מצביע ומוכיח כי הצבא חוזר שוב לסורו ומנסה גם משתדל לא ללמוד מן הניסיון, לא להפיק לקחים וביסודו ולאמיתו של דבר - מנסה לנהל מדיניות של בת-יענה בחשאי, במיסתור ובחושך. אבות האומה, אבות המדינה, דוד בן-גוריון לדוגמא אשר ציווה את צה"ל בראשית דרכו באומרו תוך שהוא טובע מטבע לשון : "תדע לה כל אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך" צריכים וודאי להתהפך בקברם בראותם ובהיווכחם מה מתרחש כיום עלי אדמות במדינתנו, בחברתנו ובצבא ההגנה לישראל.
ייתכן מאד, לאור הימנעותו של צה"ל מלהמשיך להזמין אותך יעקב להרצאות בפני מפקדים וחיילים כי אמירתו הנ"ל של דוד בן-גוריון צריכה היתה להתחלף באמירה אחרת : "תדע לה כל אם עבריה כי הפקירה (לא הפקידה) את בנה בידי מפקדים אשר אינם ראויים לכך" מתאימה והולמת הרבה יותר את ימינו אלה.
בכל מקרה, יישר כוחכם, הידד לכם, שולה ויעקב היקרים, על שהעזתם ומצאתם את כוחות הנפש הנדרשים בכדי להגיש את הבג"ץ בנושא בנכם אהוד זכרונו לברכה אשר טורטר למוות, זאת אף אם ישיב בג"ץ כמצופה את פניכם ריקם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
|