|
|
|
דן מרגלית
מיקי זוהר - מעמיד פנים, זורה חול בעיניים; אבי דיכטר - בוז; ישראל כ"ץ - אפרטצ'יק קטן, הורדוס נלעג; שלמה קרעי - סמל הרע בפוליטיקה של הליכוד; עמיחי שיקלי - גועל נפש
|
|
|
|
|
צבי גיל
המספרה של "איציק הקטן" מת"א קטנה - כ-12 מ"ר או פחות, אך מעוצבת נחמד ורוחשת  היא מעין מרכז מידע לקרוב ולרחוק שהגיעו לסביבה וזקוקים לעזרה איציק הספר ידוע כאדם נדיב, בעל ידע רב, דו...
|
|
|
|
|
רון בריימן
חטא אי-השוויון בנטל השירות הסדיר ושירות המילואים הוא צורם ומקומם גם בימים רגילים, קל וחומר בימי מלחמה, והנה, כמו במשל מלפני שלושת אלפי שנים "האיש העשיר" חמל לגייס את "צאנו ובקרו", ...
|
|
|
|
|
עידן יוסף | 
שיעור היירוט של כטב"מים נמוך משמעותית משיעור יירוט הרקטות. במערך ההגנה האווירית הודפים את הטענות כאילו לא נערכו מראש לאתגר ומסבירים זאת במורכבות - גודל הכטב"מים, משך המעוף הקצר, הט...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
humanape |
|
22/01/09 20:52
|
|
|
|
|
|
אביתר שלום
קצת טפיחה עצמית על השכם. זכות היוצרים לסיסמה הזאת היא שלי.
בשבוע ראשון של מלחמת לבנון השניה, כתגובה למשהו שנכתב ברוטר על הסטיקר "אנו ננצח", ציינתי, מראשי הקודח: שבתל-אביב ראיתי סטיקר על אוטו: לא חשוב הניצחון, העיקר ההשתתפות.
לאחר כשבועיים ראיתי שזאב גלילי בטורו במקור ראשון, שבינתים, שבק (הטור) לכל חי, ציין כעובדה, שבתל-אביב כבר הודבקו סטיקרים של העיקר השתתפות.
נהניתי לראות איך ידיעה שתולה מקבלת חיים משל עצמה.
ועתה היא כבר מיוחסת למשפחה. יאללה תהנו, העיקר שה'סטיקר' רלוונטי עוד יותר כיום.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
humanape
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
22/01/09 21:48
|
|
|
|
|
שמחתי לשמוע על זכות היוצרים שלך לכרזה.
קבל תיקון - הטור המצוין של זאב גלילי ממשיך להופיע, לשמחתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
22/01/09 22:08
|
|
|
|
|
הרופא שאיבד את שלוש בנותיו, ושתי בנות אחרות שלו אושפזו - אחת מהן במצב אנוש - לא השמיץ את המדינה. הוא הביע כאב גדול, דבר טבעי שכל בר-דעת ובעל-לב מבין בנסיבות כאלו. יתר על כן, אפילו השמיע דברי נאצה, לא הייתי מתייחס לכך בחומרה בשל האסון הנורא שנפל על ראשו. האמירה "אין שופטים אדם בשעת צערו", נכונה במיוחד לרגע נורא שכזה. העובדה שהוא ערבי, אינה מפחיתה אף במעט את היותו אדם.
אני בז לכל ה"צדיקים" הכואבים את כאב האויב, ומייחסים לצה"ל פשעי מלחמה וכיוצא באלה. אני סבור, שבמלחמה אין "חפים מפשע" אצל האויב, כפי שבעלות הברית לא התייחסו כלל אל מותם ופציעתם הקשה של מיליוני גרמנים, יפאנים ואיטלקים במלחמת העולם השניה, והפציצו אותם ללא רחם במשך יותר מחמש שנים. על ה"חפים מפשע" שלו חייב לדאוג בראש ובראשונה האויב, במיוחד כאשר הוא זה שהוביל מרצון למלחמה.
אבל, אין צורך לאבד את קנה המידה האנושי הטבעי, ולשפוט בחומרה אדם - לא חשוב מאיזה עם - שזה-עתה הוכה מכת-איוב כה עזה. האישה שעמדה מולו והצדיקה בדבריה את הרג בנותיו, היתה לא רק חסרת בינה, אלא חסרת לב, גם אם בניה משרתים בצה"ל, ואין בשופ אופן להשוות את מצבה למצבו. אין חשיבות לשאלה מה היו הנסיבות של ירי הטנק על בית הרופא, שכן די בידיעה כי האיש שכל כמעט את כל משפחתו באופן כה איום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אלון ה |
|
22/01/09 22:31
|
|
|
|
|
שלום לך אביתר,
זה כבר לא עניין שאתה חושב ימין, ואני לא חושב כמוך. אני לתומי חשבתי שאתה כותב דעות לעניין, אבל המחשבות שלי התבדו לחלוטין בעקבות מה שכתבת על הרופא. כמה אירוני או מוזר שאתה מצטט מילה במילה את הדיווח של רובי שטיינברג, אבל ככל הנראה אתה לא מעיז לצטט מילה במילה את הדברים שאמר ד"ר אבו על אייש. במילותיו של הרופא לא רק שאין הסתה נגד צה"ל, אלא שגם הוא הרבה לומר מילים חריפות נגד החמאס. הוא עשה זאת לפני האירוע הטראגי שפקד אותו, בראיונות שהוא נתן ברדיו לגבי גזית. אני ממש ממליץ לך לחפש את הראיונות הללו בארכיון המדיה של אתר האינטרנט של רדיו 103 (103.fm) והצלחתי למצוא את הראיונות אתו כשהקשתי את ערך החיפוש "אבו אל-עיש". אז ממש חבל על הטון המתנשא בדברי ההבל שכתבת.
דרך אגב, זה די מצחיק שאתה נותן דוגמאות לחיסול הטרור, שלי לפחות לא ברור מאיפה אתה לוקח שהם היו הצלחה. מבצע פיניקס אשר התרחש בוייטנאם ונמשך 5 שנים (1967-1972), ואכן מבחינה מסויימת המבצע נחשב להצלחה בגלל שעשרות אלפי לוחמים קומוניסטים נהרגו במבצע הזה. אז אם הסיפוק הגדול של האנשים זה שמחבלים נהרגים, אז בסדר גמור, רק שמבצע הפניקס ממש לא גרם נזק גדול לתשתית הטרור של הקומוניסטים. גם חיסול משטרו של סדאם חוסיין הוביל לאנרכיה בעיראק ולמקרי טרור בלתי פוסקים שבחלקם מעורבים חיילים אמריקאים ובסופו של דבר מחפשים איך לחזק את הממשלה של מליקי, וכמה אירוני - אביתר לא מפרט את הסכסוך המר והמתמשך שהתרחש בצפון אירלנד בין הקתולים והפרוטסטנטים, שבו גם אנגליה היתה מעורבת (תחילתו של הסכסוך מסופר בסרט חזק מאוד שקוראים לו "כשהרוח נושבת"), רק שהסכסוך הזה הסתיים ב1998, ונחשו מה - זה לא היה דרך הפעלת כח צבאי שבו הקתולים הרימו דגל לבן. אביתר באמת מסתמך על כך שלקוראים יש בורות בהיסטוריה? בניגוד לדודו אלהרר, אני לא אומר "בוז", אני אומר "אוף"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלון ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלון ה |
|
23/01/09 07:12
|
|
|
|
|
|
אני הזכרתי שאחרי הפלת משטרו של סדאם, המשיכו מקרי הטרור בארה"ב, ואמרתי משפט שגוי שהאמריקאים היו מעורבים בכך. זהו ניסוח אומלל וגרוע מאוד. התכוונתי שהאמריקאים היו קורבנות של מקרי הטרור הללו, ומספר הנפגעים האמריקאים כבר מזמן עלה על נפגעי פיגוע התאומים, מה שדי מחץ לחלוטין את התאוריה של בוש שצריך להעביר את הלחימה בטרור מהבית אל איזורי תשתית הטירור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלון ה
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
humanape |
|
23/01/09 12:16
|
|
|
|
|
|
איני מפרש את אביתר ועונה במקומו, אלא מגיב על מה שאני הבנתי שזו הייתה כוונתו.
יש נטיה אצלנו, וגם הפעם בלט הדבר, להתעלם מהממד החמישי של שדה הקרב. המדיה. (ואולי הממד הששי - אלא שאני מתעלם כרגע ממלחמת הצללים (גם מודיעין וגם דיפלומטיה)).
מבצע צבאי - לדוגמא, עופרת יצוקה - אמור להיות נגזרת של מלחמה מורכבת המשרתת מטרות אסטרטגיות. ועל כן, אין לראות את המלחמה בין ישראל לעולם הערבי כאוסף של מקרים בדידים, המטופלים על ידי כוח צבאי בלבד, אלא כמערכה ארוכה ומתמשכת המתנהלת כל העת בזירות שונות ובמספר ממדים בו זמנית.
שני ממדים מטופלים על ידינו ברשלנות קבועה - וקבעונית - ממד הזמן וממד המדיה. על הראשון הוכברו מלים, ובתגובתי זו איני דן בה, אלא בממד המדיה.
ממד המדיה - המבולבל תדירות עם ל"פ (לוחמה פסיכולוגית) ותעמולה/פרופוגנדה, ולא היא - הוא התווך שבו מתקיימת המלחמה התמידית והגלויה, גם הויכוחים האידיאולגיים. זהו הממד המעצב את ההוויה, של כל הצדדים הלוחמים ושל הצדדים הלכאורה נייטרליים, אך שיש להם חשיבות מכרעת על מקבלי החלטות.
לא אמשיך, ורק אציין, שבממד זה, בפעילות שיטתית מזה כ- 6 שנים, הולכת ומתגבשת עמדה אנטי ישראלית ודה לגיטמיציה של עצם קיומה של מדינת ישראל. לא רק הדיוטות מושפעים מכך, אלא גם פוליטיקאים הנסמכים על רחשי ציבור בוחריהם.
הציבור בישראל, שאינו עוקב מידי יום אחר תוצרי המדיה האנטי יהודיים-אנטי ישראליים, מודע למתרחש או באופן חלקי או באופן אינסטינקטיבי-אינטואיטיבי. אותו ציבור הבין בחושיו הבריאים, שלמרות שהרופא העזתי חווה טרגדיה נוראה, הרי שמסיבת העיתונאים ואופן החשיפה הן טעות נוראה. (בניגוד למחקר האקדמי המנוכר, המכליל והסטטיסטי, המלחמה במדיה משתמשת בדוגמאות בדידות וקליטות).
האם אני בעד צנזורה גורפת, חס ושלום. מבחינה זו, אני מבקש לראות באמת את הריסון שהוטל על העיתונות הפעם לא כחלק ממזימה למנוע מידע, אלא כפשוטו - ביטחון החיילים. דבר שהושג.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
humanape
|
|
|
|
|
|
|