|
|
|
רון בריימן
אחרי שמונה חודשי מלחמה חזרה ישראל לסורה, ושבה להיות מדינת הגמדים  אחרי שמונה חודשי מלחמה אין לאיים בפרישה מהממשלה ובפירוקה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
דבריהם של כל תשעת השופטים בדיון אתמול, ובעיקר הכמות והמהות של חלוקת השאלות אל מול הצדדים, מלמדים שבקרוב יינתן פסק דין שירעיד את הזירה הפוליטית
|
|
|
|
|
דן מרגלית
גורלם של החטופים אומנם נוגע לליבו של נתניהו אבל אינו יכול להיות נייר הלקמוס למדידת ההצלחה או הכישלון בשדה הקרב
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח הלוי
הרשות הפלשתינית לא תסכים לקבל את השלטון ברצועת עזה על כידוני צה"ל, אלא בנתיב המוביל להקמת מדינה פלשתינית הטרור באיו"ש נגד ישראל משרת את הרשות הפלשתינית הנתפס בעינה כחיוני להמחשת ...
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
לפני מספר ימים פרסם השר בני גנץ 5 עקרונות אז נזכר גנץ בעיקרון השישי, חישב מסלול מחדש ועשה מסדר נוסף
|
|
|
|
|
יאיר נבות | 
בסיום ביקורו בטשקנט בירת אוזבקיסטן, ענה פוטין לשאלות עיתונאים ואמר: "כבר כעת, נאט"ו מסייעת לאוקראינים בתפעול מערכות הנשק, ואז שיגר איום ואמר בין השאר: "נציגים אלה של מדינות נאט"ו, ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
שאול א. |
|
7/04/16 12:39
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מפחיד ומאיים. |
|
7/04/16 15:48
|
|
|
|
|
|
עלי, על חירותי, הוא לקח ממני את הדמוקרטיה. פחד אמיתי.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מפחיד ומאיים.
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ירושלמית |
|
7/04/16 13:02
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
באום |
|
7/04/16 13:32
|
|
|
|
|
|
מי שקרא ראיונות ודברים שאמר ברק בעבר,יודע שאחת לכמה זמן הוא משנה את גישתו ל"הכל שפיט" והכל בהתאם לאווירה.ברגע שלוחצים עליו הוא משחרר מטבעות לשון כמו "מידתיות וסבירות","הכל שפיט נורמטיבי ולא הכל שפיט מוסדי",ארגז כלים משפטי לעומת פילוסופיה משפטית" והכל בהתאם לאווירה באותו רגע נתון.גם עכשיו הוא אומר שהיחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת ישתנו או לא ישתנו בהתאם לאווירה.הבעיה היא שברק תמיד מדבר על דברים שאי אפשר להגדיר אותם בדיוק.מה זה "מידתיות" ובעיני מי? מה זה " הכל שפיט נורמטיבי" ובעיני מי?ומה זו "אווירה" ובעיני מי? זה נראה שהאורים והתומים של המשפט הישראלי הוא לא אחר מאשר שרלטן שמשחק עם מילים ומשפטים תוך כדי ארשת של חשיבות ומלומדות.כי היו פעמים שהוא הכחיש שהוא אמר אי פעם "הכל שפיט" והיו פעמים שהוא אמר "הכל שפיט" והיו פעמים שהוא אמר נורמטיבי אבל בהתאם לאווירה ורק במידתיות וסבירות וכמובן,בהתאם לאווירה.לא בהתאם לתקופה אלא בהתאם לאווירה.התקופה לא מעניינת אותו,הצרכים של התקופה לא מעניינים אותו,מה כן מעניין אותו? האווירה.בקיצור,ליצן.לפי איך שזה נראה,תצטרך בסופו של דבר לקום מועצה עליונה של פילוסופים שתנסה לברר מה בעצם אומרים שופטי בג"צ ולהסביר לשופטים מה הם אומרים כדי שהשופטים יגידו לנו מה אמרו הפילוסופים.השאלה אם נבין מה אומרים הפילוסופים.באווירה כזו שום דבר לא יתקדם,שום גז לא יגיע ובשנה הבאה שוב יטוסו השופטים לאילת וברק יגיד משהו על הסבירות הפילוסופית של ארגז הכלים המידתי והנורמטיבי אבל הלא מוסדי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
בני בנקר |
|
7/04/16 13:58
|
|
|
|
|
|
משפטי, שדרדר את אמון הציבור בבתי המשפט ובעקר בעליון לשפל המדרגה. שוב השימוש ההזוי בקריטריונים סוביקטיבים הזויים של "סבירות" ו"מדתיות", שהם במילים אחרות: אני השופט המורם מעם,יחליט לפי השקפת העולם הפוליטית,כלכלית,חברתית ודתית שלי,לא לפי ספר החוקים, מה נכון לעשות ומה לא. זאת דרך המלך בה בתי המשפט בחרו כדי לבצע פוטץ בדמוקרטיה והפכו את ישראל למישפטוקרטיה שנשלטת ע"י פקידים ממונים עם השכלה משפטית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
עו"ד פכטר אברהם |
|
7/04/16 14:01
|
|
|
|
|
ההצהרה של פרופסור ברק(נשיא בית המשפט לשעבר)-שחבל שלא הכל שפיט ,באה באיחור ולאחר שתקופה מסוימת הוא עצמו הכריז שהעקרון שהכל שפיט נעשה שלא ביוזמתו בזמנו-והוא כך ניתן היה להבין הסתייג ממנו. אם נגיע למצב שהכל שפיט --נהפוך את בית המשפט העליון ושופטיו למנהלי המדינה וקובעיה. נהפוך את השופטים שלא נבחרים על ידי העם לשליטי העם בחסות התפקיד שלהם.אסור שנגיע למצב כזה-ונקווה שיום זה לא יגיע בימנו. ובאשר למינויים הפוליטיים של השופטים באמריקה---אמנם לנו זה נראה כחריג וכלא נבון---אבל במציאות השיטה עובדת כבר עשרות בשנים,מתפקדת ,פןעלת --ואמריקה הגדולה בדמוקרטיות בעולם ,לא נפלה ,לא נפגעה מהשיטה---והמאבק בין הנשיא לסינט לקראת כל מינוי בעליון רק מוסיף לשלטון החוק לפי התפישה האמריקאית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עו"ד פכטר אברהם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
7/04/16 16:34
|
|
|
|
|
|
לישראלים המתחסדים, מבינים שבית המשפט העליון האמריקאי הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית,כי זאת המציאות. הנשיא לשעבר בוש ניבחר ע"י הכרעה ברוב של 4 מול 3 לנשיא,כאשר ארבעת השופטים שצידדו בעמדתו מונו ע"י נשיאים רפובליקנים ושלושת המתנגדים מונו ע"י נשיאים דמוקרטים. מה ניתן להסיק מכך ? שהעליון הוא בית משפט פוליטי בעליל והאמריקנים קבלו תוצאות אלו בהבנה,שום הפגנות וטרוניות.
על אחת כמה וכמה כאשר העליון מכניס ללב השפיטה מושגים אמורפיים,סובייקטיבים,בלתי מדידים בעליל כמו: "מבחן הסבירות","מבחן המידתיות", "מסה קריטית של ראיות","אמת לשעתה" ושאר הבלים, שמטרתם היחידה השלטת ההשקפות הפוליטיות,חברתיות,כלכליות ודתיות של בג"ץ על הציבור,מעל ראשם של נבחרי הציבור,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
צבי מרחב |
|
7/04/16 14:41
|
|
|
|
|
או לנו שהאיש הזה היה שופט עליון ואוי לנו שהכנסת והממשלה אפשרו לביהמ"ש לקחת לו סמכויות שלא מעוגנות בחוק.
כדאי לקרוא מה אמר שופט ביהמ"ש Scalia על שופטי ביהמ"ש שלנו ועל ביהמ"ש עצמו.
היתרון היחידי בשיטה שלנו שהשופטים פורשים בגיל 70, בארה"ב המנוי הוא עד יום מותם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צבי מרחב
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
צרצר |
|
7/04/16 14:47
|
|
|
|
|
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו מה עוד שישנם גם שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אבי כהן |
|
7/04/16 14:49
|
|
|
|
|
|
לא מספיק לו הנזק שגרם עד עכשיו, הוא רוצה להמשיך להזיק.
ברק הוא אחד השקרנים הגדולים שהיו אי פעם בהיסטוריה וניצל לרעה את תפקידו כדי לקדם אג'נדה הזויה שלא הוסמך אליה.
במדינה נורמאלית היה צריך להיות איזה חוק שלפיו היתה צריכה אפשרות לשלול ממנו את הפנסיה שלו ולהכניס אותו לכלא לכל ימיו.
אם קצב אנס כמה נשים ברק אנס מדינה שלמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אבי כהן
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
צרצר |
|
7/04/16 14:57
|
|
|
|
|
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
ארי כספי |
|
7/04/16 15:10
|
|
|
|
|
|
מדבר הצדיק הגדול שהכניס את אשתו למערכת, דאג לבנו להתמחות דווקא בבית המשפט ה"עליון" וכנראה שלא היה לו חלק בקריירה של האחרון. איך הוא עשה כזה רכוש בכלל לא ברור. אינני חושב שהיה עוד שופט "עליון" שגרם יותר ממנו לכך שחלק גדול מהציבור פשוט בז לגוף שבראשו "עמד". אני אישית פשוט מתעב אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארי כספי
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
צרצר |
|
7/04/16 15:13
|
|
|
|
|
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
עו"ד חנן כהן |
|
7/04/16 15:34
|
|
|
|
|
|
אדון ברק, די "להקיא" את האופיום להמונים בדבר הכל שפיט...כבודו פעל לאורך שנים באופן סלקטיבי בעניין הצהרה חלולה זאת, שכן כבודו פעל לאורך עשרות שנים למניעת שפיטות שופטים ו/או פעולות שפיטה נגועים במרמה...כבודו מכוון הצהרה זאת בעיקר כנגד פוליטיקאים ו/או פעולות פוליטיקאים, כנסת ישראל והממשלה ומחריג את השופטים ופעולותיהם הפגומות מהאמירה האמורה.
די בדיני פסלות שופט במסגרתם פעלתה להסתיר מהמדינה פגנים חמורים בענייני פסלות, בין היתר בצורך שהמדינה תהיה משיבה להליך ולא צדדים מעוניינים, לאור העובדה כי שופט הוא שלוח של המדינה ולא הצד שכנגד אשר "מגן על השופט" ופועל יוצא מכך הטיית דין מובנית ו/או מצב שהשופט יהיה "חייב" מתן תמורה לצד שהגן עליו בבקשת הפסלות, קרי יחסי נותן מקבל שוחד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עו"ד חנן כהן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
7/04/16 19:54
|
|
|
|
|
"הבקרה העצמית" של בית המשפט – פסילת שופט
לפי בית המשפט אין בית המשפט זקוק לכל בקרה חיצונית לו אלא בית המשפט מפקח היטב על עצמו. אחת מדרכי הבקרה היא מנגנון פסילת שופט. סעיף 77א' לחוק בתי המשפט – עילות לפסלות שופט:
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפט.
יש לשופט עניין או כספי או אישי בהליך או בתוצאותיו או בנפשות הפועלות בבעל הדין או במיצגו.
אם השופט היה קודם מעורב בעניין אם ישירות או בדרך של קירבה משפחתית של מי מהנפשות הפועלות לעניין הנדון. על פי תיקונים מהשנים 2002 ו 2004 בהתקים עילות אלו ואם היה מעורב בטרם מינויו לשופט, עליו לפסול את עצמו. ישנם תיקונים לסעיף - הסתייגות אם יש דחיפות יתרה, אם העברה לשופט אחר לא תשנה את המצב בטלים האיסורים.
כל אלו הם מצבים אוביקטיביים אותם לכאורה אין בעיה מיוחדת להוכיח אם כי שופטים הסתירו גם נסיבות אלו.
גם התנהגות פסולה של שופט בתהליך ניהול המשפט מהוה עילה לפסילתו.
גיבוש דעה לפני תום ההליכים. דעה מוקדמת אם הוא מביע דעתו על מהימנות בעל הדין בשלב מוקדם של הדיון בזאת מירב האפשרות למשוא פנים. גם אם השופט בטוח ביכולתו להתעלם מהראיות שראה ושמע מהתרשמותו השלילית מאמינות. הרי כבר הביע דעה שלילית על מהימנותו
קבלת ראיה על התנהגות שלילית קודמת גם אם דומה ועוד יותר אם פלילית של הנאשם כקבילה לפני הרשעתו. החריג לכלל זה סעיף 163 אם הנאשם מספר ומביא עדים לאופיו הטוב באם זה ענייני להאשמה
מעורבות יתר בהבאת ראיות התבטאויות שיפוטית בשלב מוקדם יחסית, מבלי שנשמעו כל עדי תביעה וסנגוריה.
לקיחת חלק בענייינו של אחד הצדדים ובזאת השופט הופך לפרקליטו של צד במקום לדון בטענות.
חוסר סבלנות וסובלנות. גילוי עוינות ואיבה חוסר ריסון בהערות ומגערות מיותרות. השתלחות אישית בבעלי דין ובבאי כוחם. השמעת הערות פסולות, לשון בוטה ביזוי והשפלה של בעל הדין או עורך דינו ובמיוחד פגיעה הנאשמים ו/או הנתבעים ובסנגורגורים שתוצאתה היא אך ורק יצירת אווירה עויינת, והרגשת אי צדק. אם כי הסייג: לא כל הערה או גערה הן עילה לפסילה.
שלילת הזכויות הדיוניות במשפט..
את אלו וכתוצאה את האפשרות הממשית למשוא פנים יש להוכיח. הדרך היחידה להוכיח זאת היא במידה ואלו ישתקפו בפרוטוקול. כיון שעל הפרוטוקול אחראי לא אחר מאשר השופט עצמו התבטאותו כלפי בעלי הדין לעולם אינם משתקפים בפרוטוקול הרי אף שופט לא יגלה את פשיעתו הוא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
7/04/16 20:23
|
|
|
|
|
התנהגות שופטים בפועל: באשר לדעה קדומה, דעתם של שופטים בדרך כלל קבועה מראש. אם מדובר במשפט פלילי דעתם של שופטים בכמעט כל המקרים הינה לצד המדינה לצד התביעה עוד לפני ששמענ עדות כלשהי. שופטים לא רק שאינם שומרים על לשון מרוסנת אלא שהם מרבים לפגוע בכבודם של הצדדים והפרקליטים במיוחד. שופטים במקום להתיחס לאישום בלבד, רומסים את כבודם וחומסים את זכויותיהם של בעלי הדין. בבוטות לא ניתנת אפשרות הוגנת להציג את טיעוניהם, ובמשפט פלילי שופטים לא חדלים מלהפריע בדרכים שונות בגסות רוח בצרחות בעיותי פנים אל המעיד בשעת עדדותו – כדי להראות עוינות ולהוציא מריכוז את מי שלא חפצים ביקרו, ואף להפסיק עדותם של נאשמים. לכל אלו כמובן שאינם נותניםביטוי בפרוטוקול. את הפרעותיהם והתפרצויותיהם בשאלות אינם רושמים אלא רק את מעננ בעל הדין. עקב כך עדותו נראית מבולבלת עם אמירות לא עניניות. גם הפסקת העדות אינה מתבטאת בפרוטוקול, נהפוך הוא הם מומחים לעריכה מחודשת כך שיראה כאילו סיים כל דבריו. ההתנהגות החמורה מכל כדבר שבשגרה הא זיוף תוכן הפרוטוקולים לשם הטית משפט, כך שהעדויות תראנה כמתאימות לפסיקה שהם חפצים בה.
אופן פסילת שופט: בערכאה בה מוגשת הבקשה השופט הנילון אותו מבקשים לפסול, הוא אשר מכריע בה. כלומר, השופט אותו מבקשים לפסול עקב התנהגותו הפסולה שופט את עצמו. ערעור על החלטת אי הפסילה צריך להגיש אך ורק לבית המשפט עליון וזאת בתשלום – על המרגיש נפגע משופט לשלם על כך, בנוסף באי קבלת הערעור תתכן גם הטלת קנס – כתאות הקנסות של בית המשפט גרוניס תמיד קונס. שם תגובת השופט מתבקשת לעיתים רחוקות וגם כאשר היא מתבקשת היא איננה מועברת לעיון הצד המערער. כל ערעורי הפסילה על שופטים נדונים אך ורק על ידי נשיא בית המשפט העליון ובכך קובעת השקפת עולמו/ה. תוכן הדיון בבקשות לפסילת שופט מוסתר מעיני המבקש. לא מתקימת חקירת התנהגותו של שופט אלא מסתמכים רק על הפרוטוקול. קיימת נציבות תלונות הציבור על שופטים שתפקידה לחקור, אך תלונה לנציבות אינה קשורה לפסילת שופט מה עוד שמי שהגיש בקשה לפסילת שופט, הנציבות אינה מטפלת בו כיון שבקשה לפסילה היא בסמכות אחרת. זאת ועוד הנציבות אמנתם לפי החוק מורשית לחקור בכל דרך אך היא כפופה להנהלת בית המשפטי הכפופה לנשיאות בית המשפט העליון הקובעת את דרכי פעולתה והתוצאה היא אי חקירה. בעבר בעקבות בקשה לפסילת שופט הדיון נעצר עד לסיום הברור. בשנת 2011 הונהג תיקון לפיו הבקשה אינה גוררת עצירת דיון ואותו שופט שנגדו הוצאה בקשה פסילה ממשיך לדון בתיק כלומר התנאים עוד הוחמרו.
עקרונית המערכת אינה אוהבת פסילות רבות שפוגעות באמינות וביציבות. לפי בית המשפט בין יולי 2003 ליולי 2008 הוגשו בתחום האזרחי לבית המשפט העליון 413 ערעורים על בקשות פסלות., 24 התקבלו ו 321 נידחו ו-48 נמחקו. בתיקים פלילים נםתחו 398 תיקים, התקבלו 30 ערעורים, נידחו 336. בית המשפט מגן על כבודו ועל כוחו על חשבון זכויות היסוד של הציבור, עליו מפעיל בית המשפט איומים וכוח. לפי דעת נשיאי בית המשפט העליון, אהרון ברק ודורית ביניש "הדמוקרטים", שבסמכות כל אחד בעת כהונתו לדון בבקשות ערעור לפסילת שופט או בכשרותו – החלטות השופטים לפסול או לא לפסול את עצמם הן במרבית המקרים נכונות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
7/04/16 20:34
|
|
|
|
|
אהרון ברק למד אמירה אותה לא הוא המציא שהשופט עצמו עומד למשפט למען התדמית יחס אמריה זו לעצמו: "בכל יום בו אני יושב על כס המשפט אני עומד למשפט" אך בכל הנוגע ללשמירה על התנהגות השופטים בפועל לא נהג כך הוא ביטל את תקנות האתיקה עליהם עמל השופט מאיר שמגר. אם נשיא בית המשפט העליון מבטל חשיבות אתיקה אזי מדוע ימשיכו ללמד זאת? כיום בבתי ספר למשפטים ובבתי משפט אין חינוך לאתיקה, לא במכון להשתלמות שופטים ולא בלשכת עורכי הדין. על פי החוק "שופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט. שופט איים על נאשם בהטלת הוצאות אם לא יודה. הנאשם דרש ממנו לפסול עצמו ולאחר שבקשתו נדחתה עירער לנשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק. ברק קבע שהערת השופט לא מקימה עילת פסלות. הערעור נדחה. במקרה קודם איים השופט שאם הנאשם לא יודה יחמיר בדינו. אלא שבאותו המקרה הנשיא זוסמן פסל את השופט. ללא ספק ששופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט".
אהרון ברק גם קבע שמי שמבקש פסילת שופט עליו להוכיח כי השופט הנידון לא יפסול את עצמו שהיא מסימה בלתי אפשרית. לפי בייניש: בקשה לפסילת שופט, יש בה משום פקפוק ביסוד האובייקטיביות השיפוטית לכן אין להגיש בקשה זו כדבר של מה בכך ... כך בקשה לשמור על התדמית של השופט האובייקטיבי המודע לטוהר תפקידו ששופטי ישראל הם ברמה מקצועית ואתית גבוהה ביותר וששופטים אכן נענים לציפיות להתנהגות מקצועית ומוסרית. דורית בייניש המשיכה את מסורת אהרון ברק למנוע פסילת שופטים היא חיזקה את החומה הבצורה סביב שופטים, למניעת אפשרות להביע ביקורת נגדם במהלך משפט ולא בחלה באיומים על עורכי דין. באותה הדרך בה מנעה מנציב תלונות הציבור על שופטים מלבצע את תפקידו כיאות. זוהי הדרך בה בית המשפט מבקר את עצמו. כלומר בית המשפט עושה הכל כדי להתעלם מהבעיות בו. הציבור הינו עד וגם קורבן להתנהגות השופטים על כן לא ניתן עד בלי די להונות אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בלתי מפלגתי |
|
7/04/16 21:27
|
|
|
|
|
לעו"ד חנן כהן. א. מציע שתשכנע את הנוגעים בדבר לחוקק חוק לפיו בקשות לפסלות שופט מלשבת בדין תוגשנה רק לנציג תלונות על השופטים ואם יקבע שהתלונה מוצדקת יבוטל פסק הדין או ההחלטה והתיק ידון בפני שופט אחר. ב. מציע גם שתשכנע לקבוע בסדר הדין האזרחי שאת טענות הצדדים והנושאים הטעונים הכרעה. נסח עוזר השופט ויקבל תגובת הצדדים. אח"כ השופט ידון בשאלות אלה ויכריע בהן. שני החלקים יהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלתי מפלגתי
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
אני עו״ד צעיר |
|
7/04/16 16:50
|
|
|
|
|
|
איזהמזל שאתה לא שופט יותר איזה מזל למדינה שלא הכל שפיט מר ברק גם השופטים בעליון שפיטים והם טועים ומטעים ומכשילים המון דברים שלא בסמכותם אתם לא עליונים אתם שופטים ולא מעל העם ראה פרוטקציות של בניהם ובנותיהם של שופטי העליון אתם בעליון ממש מתנהגים כמו לנו הכל מותר והגיע הזמן שזה ייפסק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אני עו״ד צעיר
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
איל |
|
7/04/16 17:49
|
|
|
|
|
|
בואו נשפוט איך גדלו נכסיו של זה לכדי 17 דירות בזמן היותו עובד ציבור!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
7/04/16 19:33
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איל |
|
8/04/16 08:35
|
|
|
|
|
|
דרעי גרוע כמוהו. למה הוא לא פותח את הפה ושואל על זה כשדוחפים לו מיקרופון לפה??
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איל
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
פסח |
|
7/04/16 19:24
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פסח
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
בלתי מפלגתי |
|
7/04/16 19:37
|
|
|
|
|
|
בכתבה נאמר שלגישתו של הנשיא בדימוס ברק, אסור לבית המשפט לשנות החלטה של הממשלה הנמצאת במתחם המידתיות והסבירות. לעניות דעתי, אחרי שבוחנים אם הם עומדים בעקרונות יסוד צריך, צריך לבחון עניין המידתיות והסבירות באמצעות כלים מדעיים: מתמטיים וסטטיסטיים תוך מתן משקלים לגורמים המשפיעים על החלופות השונות ולערך בדיקת רגישות. לשם כך יש לקבל מבעלי הדין חוות דעת של מומחים ולאפשר חקירה נגדית שלהם. זה לא יכול להיעשות בהליך של בג"צ, שבו לא נהוג לחקור עדים ומומחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלתי מפלגתי
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
שוחר-שלום |
|
7/04/16 19:43
|
|
|
|
|
|
בן דמותו של דיקטטור. רק אצל דיקטטורות אכזריות הכל שפיט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שוחר-שלום
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
נובל |
|
8/04/16 16:46
|
|
|
|
|
הבעיה היא בעם היהודי היושב במדינת היהודים שיושב על הגדר ולא מקים בריגדות כדי לחסל את הדיקטטורה של בג״ץ.
אהרון ברק היה ונשאר דפוק עם קבלות שגרם נזקים אדירים למדינת היהודים הנלחמת על חייה יום יום שעה שעה, מבחינתו העם נחות (ביחס אליו) ולא יודע דבר על משפט ועל צדק.
מקומו של אהרון ברק אחרי שצבר הון על חשבון העם היהודי אינו במדינת היהודים שבשיטחי ארץ ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נובל
|
|
|
|
|
|
|