|
|
|
דן מרגלית
גרוע מיאיר - אביו  חלפו שעות ארוכות עד שלשכתו פרסמה מין הודעה צמחונית-חלבית, שהיא כלום בריבוע ואינה מזכירה לגנאי אפילו את הבן יאיר
|
|
|
|
|
עידן יוסף | 
המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם קיפודי הים נחשבים ל"שומרים" של שוניות האלמוגי. החוקרים מתריעים: מדובר במגפה...
|
|
|
|
|
דרור אידר
הפארסה בביה"ד בהאג חשפה אותנו לשאלה שנמנענו ממנה עד כה: מה אחריות בית המשפט למחדל ה-7 באוקטובר וכיצד עזר לבנות את הקונספציה שהתנפצה
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה קיומו של תהליך ריקבון מטריד בחברה הישראלית המקיף את רוב תחומי הקיום הלאומיים שלנו, למן רמת הביטחון הלאומי ועד לאופיו ואיכותו של המשק, השירות הציבורי ומערכ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חייםק'ה |
|
23/04/13 14:55
|
|
|
|
|
|
שבהחלט משלימים האחד את השני
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
23/04/13 16:38
|
|
|
|
|
|
לא חבל לבזבז את הזמן שלך על שטויות כאלה? מילא אנחנו הטרחנים הבטלנים אבל גם אתה? לשבת ולנסח תגובה ולשלוח אותה ולכתוב שם פרטי ומשפחה ובמקרה שלך שם חיבה אבל מה זה משנה פרטי או חיבה- זה זמן חייםק'ה! ובנוסף לכל להתעצבן עד שהדם רותח- רואים מהתגובה שלך את הרתיחה וזה עולה לך בבריאות, אז לא חבל על הבריאות יא חייםק'ה? ועוד לא דיברנו על הזמן המבוזבז.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
25/04/13 12:24
|
|
|
|
|
אלברט ידידי,
טוב לחדש את הדיאלוג איתך שהרי רק עם מעטים ניתן לקיים דיאלוג פילוסופי בשפה פשוטה כדבריך, בלי מושגים אקדמיים, שבמקרים רבים מבלבלים במקום להבהיר את הנושא.
מאז הדיאלוג בינינו ב-2006 קצת התקדמתי בפיתוח התיאוריה, בעיקר בשיחות טרנס-אטלנטיות בטלפון ובסקייפ עם המשוררת יהודית אוריה האינטלקטואלית. אני עדיין סבור שהמידע הוא ניצחי ואין עליו איומים. אך היום אני מבין שהמדיע במובן שאנחנו מבינים אותו איננו אבן היסוד למציאות, אף כי הוא יותר יסודי מן המציאות הפיסיקאלית כפי שאנחנו מבינים אותה היום.
השאלה שהתלבטתי בה היא איך המידע או התוכנית הופכים למופע פיסקאלי? אני לא הראשון שהתלבט בשאלה של הקשר בין המופשט למוחשי. גם עימנואל קנט התלבט בכך. אך הדגש שלו היה הכרתי והענין שלי הוא קיומי.
גם אפלטון ואריסטו התלבטו בשאלה הזאת. אפלטון חקר את היחס בין השלם-האידיאה והצל-עולם התופעות. אך גם אצל אפלטון הדגש כאצל קנט הוא הכרתי. לעומת זאת אריסטו דיבר על המעבר מן הכוח אל הפועל. דהיינו בזרע נמצא באופן פוטנציאלי העץ כולו.
מכאן שמה שניצחי אינו הידע אלא הפוטנציה והידע הוא חלק בלתי נפרד ממנו. בפוטנציה ניצא גם הידע וגם המנגנון להתגלגל ממופשט למוחשי. מכאן שכל בריאה וגם בריאת העולם היא תהליך של מעבר מן הפוטנציאלי הנצחי אל מוחשי הזמני. על הפוטנציאלי-האפשרות אין איומים: הכל אפשרי תמיד. לעומת זאת על המוחשי יש איומים מכל סוג שהוא. אבל החלק המופשט בקונקרטי חוזר לנצח - לזכרון של המציאות, ואינו נעלם לעולם.
המתח היסודי, האין והיאן במציאות הוא בין המופשט הנצחי לבין הקוקרטי הזמני שיש עליו איומים. הקונקרטי מבקש לשרוד ולנטרל איומים אך בטווח הארוך אין יכולת להגשים בקשה זאת אלא באופן חלקי באספקט המופשט של הקוקרטי=מופשטות. בהרבה תרבויות ודתות היבט זה מכונה "נשמה".
אשר לאלוהים, כמו שאמר הסופיסט היווני פרוטגורס, הנושא מסובך ואין לנו די זמן בחיינו כדי להבינו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלברט שבות |
|
25/04/13 16:46
|
|
|
|
|
|
איך הצלחת להכניס את התגובה שלך בפורמט התגובות עם רווח בין פיסקה לשנייה, ואני לא מצליח לעשות זאת! לא פעם התלוננתי על זאת בפני עורכי האתר וכמעט היגעתי עם התלונה לעיני מההסתדרות שיעזור לפתרון הבעיה. אשר לדיאלוג שלנו מ-2006 על דילמת האיום, על המידע, אלהים והנשמה... אני חושב שהיצגתי את דעתי ארוכות על פני הסדרה שאני מפרסם, ומה שנותר לי הוא לעיין היטב בגירסתך המעודכנת; תמיד אפשר להחכים וללמוד ממך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
25/04/13 17:31
|
|
|
|
|
|
התגובה לך לעיל היא הפרסום הראשון שלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אלד |
|
27/04/13 08:34
|
|
|
|
|
|
ההשרדות היא תהליך משני במסגרת תהליך עמוק יותר שאכנה אותו כאן חוק השכפול, החיים עצמם בנויים על היות כל אורגן מעין צינור המשמש תווך בו עוברות ומפורשות הרמוניות ההוויה ההיררכיות, חוק השכפול לא תלוי רק באורגן אחד וסביבתו אלה מקייף של כל רבדי המציאות כולל כל הרמות שאנחנו נותנים בהן, חוק השכפול או איכות השכפול בכל לבל בהיררכיה קובעת את צורתו את יכולתיו ואפילו את מימדיו הפיזים, כולל מרחב זמן ומשמעות.
בהשאלה אפשר לומר שההרמוניות הזורמות במסגרת חוק השכפול ההיררכי הן פרישתו של האל בבריאה, בכל לבל מתפחים חוקי שרידה המערבים הרמוניה וכאוס יחד כמארג המפרה ומעכב זה את זה, כאשר יש תנועה אבולוציונית הזורמת במתווה הפרוש מראש לכיוון ההשתכללות או לכיוון האנטרופיה
תפיסת האל לא נובעת מחוק ההשרדות, והאל הוא לא צופה חיצוני בשום רמה וצד שהוא, אלה הוא הכביש והוא הרכב הנוסע והנהג גם יחד ברמות השונות בהן נפרשים רבדי ההרמוניה בבריאה,
התפיסה של האל הנובעת לכאורה של הצופה על העולם החומרי שלנו נובעת מחוסר היכולת שלנו לעבד את הרמות המתגבהות יותר ויותר של ההויה ההיררכית ואת התבונה המצטברת שבה, בשלבים די קרובים במעלה ההתכנסות הם הופכים לאיין עבורנו
התאוריות החדשות שת התפיסה הרשתית הלא לינארית של המציאות וכן התאוריה שאני מכנה אותה מציאות מרובדת מסבירה לדעתי את זה בצורה תואמת יותר
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלד
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אלברט שבות |
|
17/05/13 17:39
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
סהר שוקר |
|
14/03/15 07:55
|
|
|
|
|
|
שלום. שמי סהר שוקר קראתי חלק מהמאמר והגעתי הנה להודיע על סיכומו. החיים זה ג'ונגל. עיקרון השרידות- הוא חוקי הג'ונגל: אלימות, תחבולה, עורמה, ציד. עיקרון השרידות מתאים לנחלת הפרט או ארגון שהוא יישות בעלת מכנה משותף כגון ארגון פשיעה, מערכת בעלת אנשים אינטרסים או במשמעותו ארגון. היושרה היא האנטיתזה לעיקרון השרידות אבל פועלת בתוכה. גם בתוך ארגון שפועל בעיקרון השרידות( צה"ל לשיטת מילשטיין), יש צורך ביושרה מקצועית על מנת להבטיח מהלכים נגד הארגון האוייב( אזרחי מדינת ישראל). לכן אע"פ שארגון יש בו שחיתות או עיקרון השרידות של כסת"ח יש בו יושרה מקצועית שגורמת לשרידותו. לסיכום מדבריו של מר מילטשטיין בגלל עיקרון השרידות אין יושרה של אותו ארגון או אדם עבור האדם האוייב לו. אך לאותו אדם, יש יושרה אישית אותה הוא תורם לקבוצה שלו או לעצמו על מנת לשרוד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סהר שוקר
|
|
|
|
|
|
|