|
|
|
דן מרגלית
שלושה או חמישה ימים לפני תאריך היעד לפקיעת האולטימטום בנימין נתניהו יחריף את העימות בגליל העליון ממנו נסוג בבושה ובבושת פנים ובחרפה
|
|
|
|
|
טובה ספרא | 
התחזית האסטרולוגית לחודשים הקרובים מציגה אתגרים נוספים, אך גם הזדמנויות לצמיחה ולשינוי חיובי  התקשורת מציגה תמונה שלילית ומחלישה את המנהיגים מתגלים מקרים של בגידה ופגיעה במדינה ...
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שני מקרים של חייבים שהעבירו רכוש לאחיהם מגיעים לאולמו של השופט יעקב שקד. שימת לב לפרטים, גישה מעשית ואנושיות מובילות אותו למסקנות הפוכות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
סל |
|
16/05/13 13:33
|
|
|
|
|
שופטי ישראל פוסקים לפי גבהות לבם וקוראים לה התרשמות. גם דאגו לעגן זאת בחוק! הכנסת מסכימה לכל גחמה ולכל רשעות ששופטים דורשים.
במשפט הדבר הראשון החשוב ביותר הוא האם הנתבע/הנאשם עשה את המעשה המיוחס לו, אחר כך הנסיבות כמה אחראי הוא האם בכונה תחילה או בשגגה. העובדות לאשורן האמת שאינה תלויה בנפשות הפועלות היא המרכיב החשוב והמכריע. כדי ששופט יוכל להגיע אליה התכונה החשובה ביותר שלו היא אוביקטיביות מוחלטת וחוסר הכרה ומשוא פנים. שיקוליו צריכים להיות עניינים ומשוחררים מכל שיקולים זרים. הן בתרבות ישראל וגם בקרב העמים מקובל שצדק איננו נעשה על פי מראה עיניים, אלא על פי שיקול דעת של בחינת העובדות. הן במשפט העברי והן בשיטות המשפט המודרניות במדינות דמוקרטיות, ישנה הבחנה חדה בין העדים, המעידים על אירוע, לבין השופטים, השומעים עדויות ולפי אלו פוסקים, "אין עד נעשה דיין"4.. סדר הדין במשפט הוא עדים מעידים בפני השופטים, וגם מגישים מסמכים וראיות. שופטים חורצים את הדין על פי הערכת הראיות העדויות במקום התרשמות ישירה של השופט מהאירוע. לפי הרמב"ם: "אין בית דין עונשין באומד הדעת, אלא על פי עדים, בראיה ברורה", לא בכדי בקרב העמים אלת הצדק מחזיקה בידיה מאזניים מכוסות לבל יטעוה עיניה לבל תכיר פנים. בתרבות ישראל העקרון הוא זהה גם אם זה ללא הביטוי הפיסולי של אלת הצדק.זאת משום שעל פי כללי הצדק הטבעי התרשמות ממהימנות העד היא סוביקטיבית עליה לכל היותר להיות נלוית לממצאים הבלתי תלויים.
למצער בית המשפט הישראלי רחוק מאלו כרחוק מזרח ממערב. המשפט הישראלי נמנה עם שיטות המשפט שיש בהן "הערכה חופשית" של עדויות, ולא "הערכה פורמלית. חשיבות ומשקל העדויות בשיטות כמו זו של הישראלי פחותים מאשר בשיטות של המשפט העברי ורוב הדמוקרטיות המודרניות. למהמנות העדות נקבעו שלושה מבחנים:
1:ההתרשמות הבלתי אמצעית. תגובותיו והתנהגותו של העד, במהלך מתן העדות.
2:הגיונה הפנימי של העדות. בחינת תוכן העדות באמצעות השכל הישר וההגיון.
3:סימני האמת החיצוניים. אישוש, או הפרכה, בממצאים עובדתיים חיצוניים.
במשפט הישראלי המבחן הראשון - ההתרשמות האישית והבלתי אמצעית של השופט מהעדים הינה ברוב המקרים מרכיב עיקרי בהחלטה. על פי סעיף 53 לפקודת הראיות: "ערכה של עדות שבעל פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט". ס' 53 לפקודת הראיות קובע כי ממצאי מהימנות יקבעו ע"י ביהמ"ש בהתייחס לפרמטרים הבאים : (א) התנהגות העדים (ב) נסיבות הענין (ג) אותות האמת העולים מהעדות. כשהצידוק לכך הוא שהשופט יושב באולם בית המשפט והוא המבחין בסימני השאמת.
המבחן השלישי של העדות על-פי סימני אמת חיצוניים בא לשמש "שסתום בטחון" לשני המבחנים הראשונים. שאפילו התרשם בית המשפט לטובה מן העד, ומצא בעדותו הגיון פנימי, עדיין קיים חשש ל"הטעייה", כלומר יש כאן היפוך סדר החשיבות כדי להגיע אל העובדות האמיתיות. במקום שההוכחות החיצוניות תהינה החשובות ביותר ואחר כםך גם הגיונה הפנימי של העדות ומבחן ההתרשמות אם בכלל ורצוי שלא יהיה חשוב כלל, הרי שמבחן ההתרשמות הסוביקטיבית הוא הקובע. אם לא די בכך השופט אף משוחרר מהחובת ההנמקה למסקנתו אודות מהימנות העדות, למרות שראוי שיעשה שלפחות זאת יעשה. מכאן שהסיבות לפסיקה אינן ניתנות למעקב ולבחינה ולא ניתן להפוך את הפסיקה.
בהסכמת הצדדים אין צורך בנמקות וודאי שלא ניתן להפוך את הפסיקה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יושב קרנות |
|
16/05/13 17:38
|
|
|
|
|
|
שופטי ישראל בחלקם (הגדול? הקטן?) הם בטלנים שמבקשים לא לעבוד קשה - או לא לעבוד בכלל. לכן "פשרה" בלי נימוקים קלה יותר מפסק דין מנומק - שאז גם צריך לשמוע תיק ולהקדיש שימת לב. חלקם (הגדול? הקטן?) גם לא מכירים חוק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יושב קרנות
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
גלילי |
|
17/05/13 00:31
|
|
|
|
|
|
מעבר לכישלונות הקטאסטררפאליים של מערכת המשפט, הטעות הקשה ביותר של האוכלוסיה במ"י היא האמונה האידיוטית כי ניתן לקיים חברה על בסיס מחלוקת משפטית והכרעה שיפוטית. על החברה ליצור בעצמה נורמות, מסורת ומוסכמות. על החברה להימנע ככל האפשר ממסירת ענייניה להכרעת גורמים בלתי ראויים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
עו"ד יואב צח וכס |
|
6/06/13 05:21
|
|
|
|
|
|
לא חייבת להיות פסיקה בכל מחיר. אם עורך דין גובה שכר עתק, נכון שהלקוח מצפה לתמורה ל"השקעה" העצומה, ומתאכזב שהוא מקבל פתרון ללא חקירות של עדים אחדים א עשרות עדים.
במקרים רבים, ניתוח הוגן ונכון של המצב המשפטי בפני הלקוח, יניע אותו להגיע לפשרה, ולא ל"מערכה על חייו", ועל כל כספו משך עשרות שנות התגוששות בבוץ המשפטי.
שופט כמגשר? למה? השופט מסייע אם הוא מנהל את המשפט או הדיונים בין הצדדים כהלכה, ועשוי מי שלא הסכים לפשרה עם הצד השניף, כשהנושא מגיע לשופט, להרגיש שענינו קיבל לגיטימציה ובדיקה על ידי סמכות שיפוטית, ולהסים למה שבמשא ומתן בין הצדדים לא היה מוכן לשמוע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עו"ד יואב צח וכס
|
|
|
|
|
|
|