|
|
|
דן מרגלית
קיים חשש כבד שנתניהו ייבהל כדרכו ולא יעמוד מאחורי ההצעה שהגיש לאמריקנים, ויוסיף נטל על היחסים שהוא ממילא חורך עם ארצות הברית
|
|
|
|
|
אלי אלון
שלט רחוב צד את עיני ועורר סקרנותי  מלבד שמה של דנה ותאריך הולדתה ומותה אין בו מידע ולו ברמז מי הייתה ובמה זכתה לכבוד שרחוב יקרא על שמה
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
זאת ממשלה שחלק ממנה לא שירתו בצבא או היו ג'ובניקים ומה שחשוב לא פחות - בניהם אינם משרתים בצבא כעת, כאשר אנו במלחמה וחסרים לצבא אלפי חיילים
|
|
|
|
|
מנחם רהט
המרוץ לכהונת הרבנים הראשיים מגיע אל הישורת האחרונה ללא תמיכה ממוקדת במועמד אחד מטעם הציונות הדתית, מה שפותח את הדרך לבחירה נוספת, זו הפעם הרביעית, של רבנים חרדיים לראשות המוסד שהחר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
משקיף בבית המשפט |
|
11/07/13 14:09
|
|
|
|
|
|
ציטוט מפרוטוקול דיון בבג"צ מלפני 3 שבועות:
"כבוד הנשיא גרוניס: (פונה לנציגת המדינה) אנו באמת בהחלטה קבענו שאתם צריכים לשלוח הודעות לכל ה.... נשלחה להם הודעה? אנו לא ביטלנו את ההחלטה הזו. אני אומר לגבירתי ללכת ליועץ המשפטי לממשלה (זה לא ייגמר טוב) ולבצע את ההחלטה של ביהמ"ש הזה. תתנו הסברים. לא ייתכן שלא יבצעו החלטות של ביהמ"ש הזה. לא מתקבל על הדעת שפרקליטות נותנת יד לדבר כזה.... זה פשוט לא להאמין. נכון שמסרת הודעות (לבית המשפט) אבל צריכים לקיים את החלטות ביהמ"ש.
נציגת המדינה: ..... בהחלט זה מה שנעשה. אנו נודיע לכל ה....."
(כעבור שעתיים הגישה אותה פרקליטה הבהרה לביהמ"ש ובה היא שואלת האם אכן היא צריכה לשלוח את ההודעות הנ"ל).
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משקיף בבית המשפט
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
עידןסובול |
|
12/07/13 11:10
|
|
|
|
|
|
פכטר, מתוך היכרותך רבת השנים עם הרוחש והמתרחש מאחורי הקלעים של לשכת עורכי הדין והפרקליטות והוועדה לבחירת שופטים - אתה הרי לא באמת מתפלא מדוע הפרקליטות עומדת על שתי רגליה האחוריות בהתנגדותה להקמת גוף ביקורת עליה, אשר אמור להיות מורכב מחבורה נדירה של "אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" [שמות, י"ח], ומדוע בין המתנגדים קופץ בראש פרקליט המדינה, משה לדור...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידןסובול
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
טנא |
|
12/07/13 13:59
|
|
|
|
|
על פי החוק תפקיד התביעה הוא להבטיח את האינטרס הציבורי העומד מאחורי הליך ההעמדה לדין של עבריינים. על התובע לעזור לבית המשפט בבירור האמת, בלי לפגוע בזכויותיהם של הנאשם ושל הציבור. מטרתו של התובע אינה אמורה להיןת השגת הרשעה בכל מחיר. על התובע מוטלת אחריות מיוחדת של שמירה על הגינות. בפועל זה לא נעשה, לפרקליטות יצא בצדק שם רע. אלא שרוב הציבור אינו יודע שהתביעה הכללית פועלת באמצעות שתי זרועות: הפרקליטות, והתביעה המשטרתית. מכל תיקי התביעה הפלילית בישראל אחראית התביעה המשטרתית שהפכה לגורם העיקרי בהגשת תביעות, על 87% והזרוע עוד נטויה כי האחוזים הולכים וגדלים. שלא כמו התביעה מטעם הפרקליטות התביעה המשטרתית אפילו אינה מתימרת לבחון באם ההוכחות נעשו באופן חוקי ובעיקר אם יש מקום להגיש כתב אישום. התביעה המשטרתית מפרה בבוטות את כל הכללים. בעוד שלתובע מטעם הפרקליטות יש סמכות גם להפעיל בקרה על החקירה ולהורות במקרה הצורך על ביצוע השלמות, התביעה המשטרתית פועלת באופן שאינו תואם את הנחיות היועץ המשפטי ומגישה כתבי אישום במקום שהפרקליטות אינה עושה כן. השיטה היא להציף את בית המשפט בתביעות ובדומה לפרקליטות להאיץ בנאשם שיודה כי הוא מבזבז זמן ומשאבים של בית המשפט. המטרה היא למנוע מבית המשפט דיון לברור, שמא יתברר שלא היה מקום להגשת תביעה, וכך להציג "תפקוד" ו"הצלחה" של המשטרה.
המשטרה קובעת יעדים לכל אחד מתחומי פעילותה כפי שתואמים לה ולקציני אגף חקירות, ובאישורם. כלומר המשטרה מחליטה מראש מה צריכות להיות התוצאות ובהתאם לכך היא דואגת להמצאתם. תחילה אגף החקירות דואג לפתיחתם של מספיק תיקים פליליים על פי המדיניות, אחר כך דואג באמצעות תביעה המשטרתית לכתבי אישום. ליעדים אלו אין קשר לתפקיד התובע - להעמיד לדין רק בהימצא ראיות מספיקות וכשקיים אינטרס ציבורי. התביעה המשטרתית כפופה לאגף החקירות במשטרה. חוקרים במשטרה בדרגת רב-פקד מוסמכים כ"תובע" הם המקבלים כיום החלטות, האם להעמיד לדין בעבירות עוון לכאורה - למרות שהם אינם מקצועיים בתחום, הכשרתם כעורכי דין אינה משנה עובדה זו, תביעה דורשת התמקצעות נפרדת. התביעה המשטרתית אחראית בפני הפיקוד המשטרתי לבצע מדיניותו והיא כפופה ונתונה לחלוטין לרצון מדור החקירות, ואינה נהנית מאי תלות. בארצות דמוקרטות רבות תביעה משטרתית אינה קיימת כלל כיון שזו נוגדת את עקרון הפרדת הרשויות ופיזור הכח. באנגליה למשל בה קיימת תביעה משטרתית היא הוצאה מכפיפותה לאגף החקירות ובתוך המשטרה היא עצמאית ובלתי תלויה באגף זה. לכן אם ההוכחות אינן ממשיות היא משלימה אותן, מתעלמת מכל מה שמפריע למשל אי חוקיות מעשי המתלונן. לעיתים משפצים את התביעה גם במחיר של חוסר תימוכין במה שנרשם כעדות כדי להתאימה לחומר מרשיע. כל אלו משלימים למעשה החקירה שכולה נועדה להביא בכל מחיר להרשעה. רבים מהמובאים לדין ומורשעים הם החפים. 80% מכתבי האישום שמגישה התביעה המשטרתית, הוגשו בלא אישור מהפרקליטות כנדרש בחוק. . להחלטה על הגשת כתב האישום לא מצורפת חוות דעת לגבי בחינת הראיות, ושאר נתונים התומכים בחלטה להגיש כתב אישום. החלטות לא מקצועיות ברישום סעיפים. התביעה המשטרתית רושמת כל סעיף אישום שמצאה בעניין בספר החוקים. לכן נרשמים סעיפים רבים על עבירות שאינם תואמים את התיק. רבים מהמובאים לדין ומורשעים הם חפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
טנא |
|
12/07/13 14:05
|
|
|
|
|
ליקויים חמורים קיימים לא רק בהחלטה להגיש כתב אישום ובאופן רישומו אלא גם ביצוג המדינה בבית המשפט. בשונה מהפרקליטות תיקים אינם באחריות צוות מסויים. תובע אחד רושם כתב אישום אחרים לא קבועים, מיצבים את המשטרה בדיונים השונים של המשפט. כך אף תובע אינו מעז "לקלקל" לאחרים ולבטל את התביעה גם אם כך מתבקש בהתחור מהראיות. כל עדות מצד המתלונן תקינה בעיני התביעה. גם אם העדות מלכתחילה בלתי מתקבלת על הדעת ואף אם היא מעוררת לעג בקרב הנוכחים. גם אם יש סתירות רבות בעדות בדיון עצמו ובינה לבין עדותו במשטרה. השופט אינו מקבל לידיו את חומר החקירה אלא סיכום כפי שרשם אותו חוקר המשטרה. כהשלמה, התובע המשטרתי נוהג להסתיר חוסר התאמה בין עדות המתלונן במשטרה ובין עדות בבית המשפט, במידה וסנגור מבקש להגיש לבית המשפט את עדות המתלונן במשטרה כדי שיתתגלה חוסר ההתאמה תובעים משטרתיים מתנגדים בטוענה שאין סתירות, כך הם מסתירים את חוסר ההתאמה וקיום סתירות. התנהגות הפוכה מזו יש לתביעה המשטרתית בעת עדות הנאשם, כלפיו ההתנהגות גסה ותוקפנית. השתלכות בנאשם הפרעה לעדותו בשאלות טרם זמנם לפני שניתן לו להגיע לאותם עניינים, המצאת סתירות במקום שאינן קיימות ודרישה להפסקת עדותו. שופטים מתיחסים אל עבודת המשטרה כתקינה לחלוטין, מגבים את המשטרה משתפים פעולה עושים ככל חפצה של התביעה ומרשיעים לפי רצון המשטרה. להלכה פעילותה של התביעה המשטרתית זולה יותר משל הפרקליטות בגלל המשכורות הנמוכות יותר, אך לאחר בחינה מתברר שהתביעה המשטרתית דוקא יקרה שאין בפעילות ובהוצאות עליה תועלת רבה נהפוך הוא, משך הטיפול בתיקים הארוך מדי ויש בו נזק רב.
המשטרה מפרסמת שמטרת האגף לחקירות ולמודיעין הינה "חיזוק יכולת התמודדתות המשטרה בתחומי הלחימה בפשיעה והסדר הציבורי לשם שמירת ביטחון בנפש והרכוש, העלאת רמת הבטחון האישי של הציבור ושיפור איכות חיי התושבים"... במציאות אגף החקירות ממציא אמיתות משלו והתביעה המשטרתית מחויבת להשלים את מלאכת הבאה להרשעה. אופן עבודת התביעה המשטרתית גורם עומס מיותר עומס אשר פוגע באכיפת חוק, גורם עינוי דין לחשודים ונאשמים. התביעה המשטרתית לא יישמה כל גישה חלופית להתמודדות עם הבעיה והמשטרה רק ממשיכה לדרוש הוספת תקנים ותקציבים. התנהלות התובעים במשפט חסרת כל מעצורים של מוסר או נורמות. המשטרה מתעללת באזרחים הגונים ומתגמלת עבריינים. פעילות זו העולה לאזרחים ממון רב היא בלתי מועילה ומזיקה ונועדה אך ורק למען המשטרה עצמה והיא בלתי מוסרית על פי כל קנה מידה ובודאי עבור מדינה המתימרת להקרא דמוקרטית. בדוח החריף שפרסם מבקר המדינה הוא כינה זאת הפקרות, רשלנות פגיעה קשה ביותר באזרחים. התביעה המשטרתית מחולקת לתביעה הפלילית ותביעת התעבורה. רוב רובן של תביעות התעבורה מוגשות על ידי התביעה המשטרתית התעבורתית תביעות התעבורה על העברות החמורות ביותר מועברות לפרקליטות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
לכותב הרשימה |
|
12/07/13 14:08
|
|
|
|
|
אנא תשובותיך
האם ידוע לך האיש - זהותו - משרדו ?
האם זכית אי פעם לקרוא דו"ח שלו ?
האם מבקר המדינה , בשל חוסר הפרסום הנ"ל אינו עבריין
העובר על חוק חופש המידע ...? !
אודה מראש על תשובותיך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לכותב הרשימה
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
טנא |
|
12/07/13 14:26
|
|
|
|
|
משטרת התנועה מחלקת את עברות התנועה/תאונות דרכים לארבע רמות חומרה:
א'. הקלה ביותר כולל דוחות. ב'.ג'. הרמות האמצעיות כוללות פגיעות גוף גם קשות והרס כלי רכב. ד'. החמורה ביותר מות או פגיעות מסכנות חיים. משטרת התנועה מטפלת אך ורק בשתי רמות ד. ממנה אינה יכולה להתעלם, ורמה א'. אין היא מתיחסת לרמות האמצעיות. משטרת התנועה מטפלת באופן פעיל ביותר ברמה א', זו הפחות חמורה, במקרים שנראים כפחות מסובכים ופעילה ביותר להראות כמויות, דוחות על עברות גם דוחות שוא בין בהזדמנות ובין במבצעים. כאן המשטרה אוהבת להראות את כוחה. מטפלת בתאונות קלות גם כאשר אלו לא היו אלא כל הסימנים מעידים שבוימו. מקרים אלו נעשים יותר ויותר נפוצים במיוחד על ידי קטנוענים ורוכבי אופניים. המשטרה תופרת תיקים בשיטות שהיא מלמדת את חוקריה. התביעה המשטרתית עושה הכל כדי שתהיה תביעה, גם בחיר של חוסר תאמה אפילו לכתב ה"חוקר" שכל כך טרח להביא להרשעה. בדרך זו רוב המגיעים לבית הדין לתעבורה הינם נהגים נורמטיביים ואילו רוב הנהגים הפראים והמסוכנים אינם מגיעים לבית הדין.
בין התוצאות החמורות - הסטת תשומת לב הטיפול המשטרתי מעברות חמורות יותר לזוטות אשר לפי הנחיית היועץ המשפטי, יש לשקול נקיטת אמצעים חלופיים להליך הפלילי. כיון שעברות קלות ופשוטות קל יותר לבדות מאשר עברות חמורות הכמויות הן רבות במיוחד בתחום התנועה. מטרת המשטרה להראות שהיא מתפקדת מביאה לדין ולהרשעה – זהו קנה המידה שהיא קבעה להצלחתה. המשטרה מציפה את בית המשפט בנאשמים ובעזרת התביעה המשטרתית וגם השופטים יוצאי התביעה המשטרתית לוחצת בשם העומס על נאשמים להודות. תוצאה חמורה אחרת – חדירה לתחום שאינו של המשטרה לתחום המערכת המשפטית. תובעים משטרתיים חלקם או עוברים לפרקליטות או מתמנים לשופטים ומביאים עמם מהמשטרה את הליקויים ואת הפשיעה. המשטרה הפכה את עיקר פעילותה לתביעות או המלצות לתביעה במקום לבצע תפקידים משטרתיים. את התביעה המשטרתית יש לבטל ואת התביעה המשטרתית התעבורתית חובה לפזר לאלתר, לא יהיה בזה כל נזק אלא רק רווח. פחות התרכזות בזוטות פחות זריקת כספי ציבור והמשטרה תחויב לטפל בנהגים הפראיים. פורסם כי השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) הינו בעד ביטול התביעה המשטרתית אם כך הוא גם חושב ולא רק טוען זה לזכותו, אך יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט דוד רותם (ישראל ביתנו) מתנגד בגלל עוינותו המוצדקת לפרקליטות, אין זו תרופה להחליף גרוע בגרוע יותר. יש לפרק את התביעה המשטרתית היות ולפי מצב הענינים התביעה המשטרתית היא הגורם המסייע ביות לחוסר בטחון התושבים ו"איכות חיים" כמקובל במדינה טוטליטרית המדכאת את תושביה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
טנא |
|
12/07/13 14:31
|
|
|
|
|
משטרת התנועה מחלקת את עברות התנועה/תאונות דרכים לארבע רמות חומרה:
א'. הקלה ביותר כולל דוחות. ב'.ג'. הרמות האמצעיות כוללות פגיעות גוף גם קשות והרס כלי רכב. ד'. החמורה ביותר מות או פגיעות מסכנות חיים. משטרת התנועה מטפלת אך ורק בשתי רמות ד. ממנה אינה יכולה להתעלם, ורמה א'. אין היא מתיחסת לרמות האמצעיות. משטרת התנועה מטפלת באופן פעיל ביותר ברמה א', זו הפחות חמורה, במקרים שנראים כפחות מסובכים ופעילה ביותר להראות כמויות, דוחות על עברות גם דוחות שוא בין בהזדמנות ובין במבצעים. כאן המשטרה אוהבת להראות את כוחה. מטפלת בתאונות קלות גם כאשר אלו לא היו אלא כל הסימנים מעידים שבוימו. מקרים אלו נעשים יותר ויותר נפוצים במיוחד על ידי קטנוענים ורוכבי אופניים. המשטרה תופרת תיקים בשיטות שהיא מלמדת את חוקריה. התביעה המשטרתית עושה הכל כדי שתהיה תביעה, גם בחיר של חוסר תאמה אפילו לכתב ה"חוקר" שכל כך טרח להביא להרשעה. בדרך זו רוב המגיעים לבית הדין לתעבורה הינם נהגים נורמטיביים ואילו רוב הנהגים הפראים והמסוכנים אינם מגיעים לבית הדין.
בין התוצאות החמורות - הסטת תשומת לב הטיפול המשטרתי מעברות חמורות יותר לזוטות אשר לפי הנחיית היועץ המשפטי, יש לשקול נקיטת אמצעים חלופיים להליך הפלילי. כיון שעברות קלות ופשוטות קל יותר לבדות מאשר עברות חמורות הכמויות הן רבות במיוחד בתחום התנועה. מטרת המשטרה להראות שהיא מתפקדת מביאה לדין ולהרשעה – זהו קנה המידה שהיא קבעה להצלחתה. המשטרה מציפה את בית המשפט בנאשמים ובעזרת התביעה המשטרתית וגם השופטים יוצאי התביעה המשטרתית לוחצת בשם העומס על נאשמים להודות. תוצאה חמורה אחרת – חדירה לתחום שאינו של המשטרה לתחום המערכת המשפטית. תובעים משטרתיים חלקם או עוברים לפרקליטות או מתמנים לשופטים ומביאים עמם מהמשטרה את הליקויים ואת הפשיעה. המשטרה הפכה את עיקר פעילותה לתביעות או המלצות לתביעה במקום לבצע תפקידים משטרתיים. את התביעה המשטרתית יש לבטל ואת התביעה המשטרתית התעבורתית חובה לפזר לאלתר, לא יהיה בזה כל נזק אלא רק רווח. פחות התרכזות בזוטות פחות זריקת כספי ציבור והמשטרה תחויב לטפל בנהגים הפראיים. פורסם כי השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) הינו בעד ביטול התביעה המשטרתית אם כך הוא גם חושב ולא רק טוען זה לזכותו, אך יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט דוד רותם (ישראל ביתנו) מתנגד בגלל עוינותו המוצדקת לפרקליטות, אין זו תרופה להחליף גרוע בגרוע יותר. יש לפרק את התביעה המשטרתית היות ולפי מצב הענינים התביעה המשטרתית היא הגורם המסייע ביות לחוסר בטחון התושבים ו"איכות חיים" כמקובל במדינה טוטליטרית המדכאת את תושביה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
במוסף - עם אבן . |
|
12/07/13 15:08
|
|
|
|
|
שודר - השבוע בדיון במוסף אחרי חדשות הערב בערוץ הראשון -עם גאולה אבן - סער .
דברי פרופ' דניאל פרידמן היו מרכזיים - כנים - נוקבים ורועמים .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
במוסף - עם אבן .
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
חיפוי |
|
13/07/13 10:20
|
|
|
|
|
עקב העיוותים הרבים של גופי התביעה במיוחד נודעה שמה של הפרקליטות, והעוולות הרבות והנוראות, חיוני גוף חיצוני שיפקח. אילו עשה בית המשפט את מלאכתו נאמנה לא היה כל כך חיוני בגוף כזה הרי ההחלטה בידי בית המשפט. הבעיה היא שבית המשפט פועל בתאום כמעט מלא עם התביעה. היועץ המשפטי לממשלה מבטא כעקרון את עמדת בית המשפט לכן לא שש בלשון המעטה להקמת גוף כזה. יתרה מכך הוא מתנגד נמרצות למתן אפשרות לציבור להתלונן. עתה אנו מתבשרים על ידי שרת המשפטים על הקמתו. על פי החלטתה הפיקוח יהיה על כל גופי התביעה, תלונות תוגשנה לאחר סיום ההליך המשפטי, המבקרים יהיו שופטים בדימוס. טוב שתהיה ביקורת על כל רשויות התביעה ולא רק על הפרקליטות שרק חלק קטן מהתביעות מוגשות האמצעותה. גם קבלת תלונות מהציבור – למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הינה הכרחית בלעדי זה אין משמעות לבקורת. אלו הם שני המרכיבים החיוביים היחידם, השאר גרוע ביותר.
ראשית המבקרים יהיו שופטים בדימוס. ומי אם לא שופטים הם הסומכים ידיהם על התביעה ומצדדים בה כמעט תמיד? ראו אחוזי ההרשעות אותה החליט בית המשפט ללהסתיר – משנת 2011 לבקשת בית המשפט הלמ"ס כבר אינה מפרסמת ברבים. נוסף על כך בית המשפט כפה עליה צורת סקרים מעוותת – פסיקות בהן העונש מופחת או שלא היתה הרשעה על כל הסעיפים לא תחושבנה כהרשעה – זו אחת מההמצאות הרבות שיש לבית המשפט כדי להשיג את התוצאה הרצויה לו. בית המשפט גם ניסה לכפות את עמדתו, פסיקות בהן הנאשם הודה – תכופות בלחץ ואיום להרשעות חמורות יותר, לא תחשבנה כהרשעה. אם שקיפות ואמינות כזו אין יוצאי בית המשפט ראויים להיות בגוף מבקר!
שופטים הינם בעצמם יוצאי גופים תובעים כמו פרקליטות או תביעה משטרתית. קיימת ברית בין גופי התביעה ושופטים אשר דעותיהם מוטות ומובן שנאמנותם של אלו מעולם לא היתה כלפי הציבור ולכן הצורך בגוף מבקר חיצוני. נוסף על כך תובעים ממלאים תפקיד חשוב בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור - לכל חפצו של בית המשפט. שופטים גם בדימוס אינם מיצגים את הציבור לא את נקודת ראותו ולא את סבלו, הם מיצגים את המערכת! על כן אין הם יכולים לתת שירות טוב לציבור.
שנית מועד הגשת התלונה. על פי ההחלטה רק לאחר סיום המשפט. תובעים פורעים חוק לאורך כל הדרך. החל בהכנת כתב האישום שאינו נאמן לעובדות ותכופות הוא מיותר, דרך הסתרת חומר חקירה מעיני הנאשמים ובאי כוחם, עדויות שקר בעת המשפט, השתלחות והפרעה לעדות ההגנה. הגשת תלונה רק לאחר סיום המשפט, מראש מונעת מעקב אחר כל אלו. בכך לא מסתיימת אי השפעת הפיקוח. בית המשפט הוא הקובע וקביעתו נחשבת בעיני החקיקה הישאלית כמקודשת. שופטים הינם בדרך כלל מראש באופן בוטה לצד התביעה מעשיה. כך שלאחר שבית המשפט הרשיע גם אם שלא בצדק ושיתף פעולה עם פשעי התביעה שוב לא תבדק התלונה אם בית המשפט צדד בתביעה במיוחד אם שופטים הם הבודקים אותה. נראה שקביעת השלב להגשת התלונה נעשה בעצה אחת עם השופטים. אלא שזו עצת אחיתופל, מטרת הפיקוח על התיבעה היא להוות את אחת הדרכים לגילוי ותיקון עוותי דין ולא להנציח אותם. תלונות צריכות להתאפשר בכל שלב! ובכל שלב יש לבדוק אותן לגופן באופן עצמאי בלא להתחשב בקיומם של גורמים אחרים.
שופטים בדימוס ידרשו שכר גבוהה במיוחד, גוף זה יעלה מידי שנה מליונים רבים אך ללא תועלת רבה .והרי שרת המשפטים הצהירה שהיא תקים ג
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
חיפוי |
|
13/07/13 18:53
|
|
|
|
|
|
והרי שרת המשפטים הצהירה שהיא תקים גוף ביקורת כדוגמאת נציבות תלונות הציבור על שופטים. זוהי דוגמא גרועה ביותר. זהו גוף העושק את הציבור ומנציח את עולות השופטים. כזה יהיה הגוף המבקר את התובעים! במקום זאת על גוף זה כפי שצריכה היתה להיות נציבות תלונות הציבור על שופטים, להיות מסונף לכנסת אשר ממנה הוא ישאב את ההחלטות על מדיניותו ודרך פעולתו. מתבקש שתהיה זו מועצה קבועה או כל מוסד האחראי כלפי הכנסת. עדיף שיהיו בו גם קבוצות מתחלפות של חבר מושבעים שאינם משפטנים אשר יבדקו עובדות לגבי כל תיק שנשלחה תלונה לגביו וגם את התנהלות התובעים. תפקיד הכנסת הינו להתנגד להצעתה של שרת המשפטים ולקדם גוף מפקח במתכונת השונה כפי שפורטה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
|