בנאומו המכונן בעיירה גטיסבורג שבמדינת פנסילבניה (19 נובמבר 1863), הביע הנשיא המיתולוגי של ארה"ב אברהם לינקולן את התקווה כי רעיון החופש המבוסס על עקרון "ממשלה של העם, על-ידי העם, ולמען העם" לא יחלוף מן העולם. משפט אלמותי זה טומן בחובו את התגלמותה המעשית של מורשת הדמוקרטיה האמריקנית.

הכורדים הם אבן הדומינו האחרונה, בינתיים, הנופלת מידיו הבלתי יציבות של דונלד טראמפ. לאחר כמעט שלוש שנות כהונה ניתן לקבוע כי האיש הוכיח שאיננו מדינאי, לא פוליטיקאי וגם לא מנהיג העולם החופשי למרות שבדרך הטבע מוסיפים זאת לשמו בהיותו נשיא ארה"ב. פעם אחר פעם מתברר כי הבנתו בענייני העולם היא ברמה שאיננה מתאימה ואיננה יאה למי שעומד בראש המעצמה העולמית המרכזית.

בגלל גחמות של דתיים, חילונים נהרגים בתאונות דרכים - זו תמצית מאמרו רווי השנאה של יהודה נוריאל במוסף לשבת של ידיעות. המילה "רוצחים" אומנם נעדרה מן המאמר של הכותב, אך מבין השורות נשמעה הטענה כאילו המוות ההמוני נגרם רק בגלל שדתיים מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת.

ארשה לעצמי ווידוי קטן. במשך עשרות שנים התגוררתי באחת מערי השינה הפרבריות במרכז הארץ, וחלמתי על הרגע שבו אשוב להתגורר בתל אביב, בה גדלתי והתחנכתי.

על-פי הערכות של גורמים מדיניים בכירים בישראל, האירנים קוראים היטב את המצב הפוליטי המורכב שנוצר במדינה לאחר הבחירות וממתינים לשעת הכושר המתאימה כדי לתקוף את ישראל ולהשיב לה מנה אחת אפים כתגובה על תקיפות היעדים האירניים בסוריה ובעירק, השקט היחסי ברצועת עזה איננו מקרי, אירן מרסנת את הג'יהאד האיסלאמי ואת חמאס בעוד היא ממשיכה להכין את דעת הקהל העולמית לאפשרות התגובה ותקיפת יעדים בתוך שטח ישראל.

יושבים להם שני אנשים נמוכים אך זחוחים באולפן טלוויזיה ומנהלים ביניהם שיח פוליטי בענייני היום כשעל הפרק הפעם הסתלקותו של בנימין נתניהו מראשות הממשלה. לקראת סיום המופע הביע התועמלן הפוליטי הארסי (המתחזה ברמייה ובכזב לפרשן) הלא הוא אמנון אברמוביץ, את "הערכתו" כי אלה המתכוונים להחליף את נתניהו מייחלים שעידן בנימין נתניהו "יגיע סוף-סוף לקיצו".

למילה הכתובה יש עוצמה, חשיבות והשפעה. על אחת כמה וכמה, כאשר היא מתפרסמת כחלק ממסמך רשמי, המייצג את הנהגת ערביי ישראל, הקרוי "מסמך החזון" שפורסם בשנת 2013. שלושה ארגונים של ערביי ישראל פירסמו בזמנו מסמך משותף שבו הם מתווים חזון מדיני ולאומי - כיצד תיראה מדינת ישראל על-פי התוכנית שפורטה על ידם, כאמור במסמך הקרוי "מסמך החזון".

במו"מ להקמת ממשלת האחדות הלאומית דרשו הליכוד וישראל-ביתנו מכחול-לבן להכליל בקווי היסוד את סיפוח בקעת הירדן. תשובה לא נתקבלה. לכחול-לבן, הדרישה הזאת היא כמעין "מבחן רורשך" (מבחן כתמי הדיו) בפסיכולוגיה החושף את נבכי נפשו של האדם, ובמלים אחרות: 'מי את, כחול-לבן'? שהרי החכי"ם שלה אינם מעור אחד - ימין ושמאל מעורבבים יחד, המצע שלה ("הפרדות מן הפלשתינים", "שתי מדינות") הוא שמאלני, אך דובריה מנסים לנער מעצמם את התווית הזאת.

"מי ניצח במלחמה"? שאל רפול, מפקד אוגדת רמה"ג במלחמת יום כיפור, את משה דיין, שר הביטחון במלחמה, לאחר שדיין דיבר עם חיילים על הוויתורים שישראל תבצע בכדי לרצות את הסורים, והוסיף; "מדוע ינסה המנצח להפיס את דעת המנוצח ולא להפך"?!