לפני 140 שנה בדיוק, 67 שנה לפני קום המדינה, ניצב הצדיק רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת גור, בפני חסידיו בבית מדרשו בעיירה הפולנית גורא-קליווריה, כמנהגו מידי שבת ומועד, ועסק עימם בשיח תורני, כדרכו בקודש. בשבת חנוכה שנת תרמ"א, 1881, לפני 140 שנה בדיוק, ניבא האדמו"ר בדרשתו, כי יבוא יום שחג נוסף, בן זמננו, יצטרף ללוח השנה העברי - חג היציאה מהגלות לארץ ישראל. חג העצמאות. שהאדמו"ר עצמו תיעד זאת בספר דרשותיו הנודע 'שפת אמת'.

יום כבד, משא עול של חמש מלחמות בורח מן הזכרונות והם רודפים. רק עם עצמי לספר ידעתי. ואיני רוצה לספר. גם לא עם עצמי. ואולי לא היו הדברים מעולם? איך לא היו, והרי להם פנים של אנשים, וקולות וברקים וריחות וניחוחות.

נתן אלתרמן כתב את שיר האבל האולטימטיבי "מגש הכסף" בעקבות הערה של ד"ר חיים ויצמן בהרצאה נידחת בארצות הברית. פורסמה ידיעה שויצמן התבטא כי מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף, ואלתרמן הגיב כאילו בשגרה בטורו "הטור השביעי". אולי גם הוא לא חש בעומק חרוזיו.

השבוע שמעתי את העיתונאית סטלה קורין ליבר משוחחת עם אלי ציפורי ברדיו. היא סיפרה לו, בין השאר, 'סיפור מדהים כיצד נגנזה כתבה שלה אשר הועברה על-ידי עמוס שוקן המו"ל לאהרון דברת', נשוא הכתבה, לאישורו. זה הזכיר לי סיפור על משפחת סוחרי עצים עשירה וידועה שבניה חסידי חב"ד עוד בתקופתו של האדמו"ר המהר"ש, בנו של ה'צמח-צדק'. ביומנו מספר הסוחר החבדניק שנסע פעם ברכבת לווילנה בדרכו לעסקים על-פי עצתו של הרבי. באותה רכבת נסעו ליריד הבינלאומי גם חסידים מובהקים של חצרות פשיחסה, קוז'ניץ, קוצ'ק, צאנז, בעלז, קרלין, וויז'ניץ, רוז'ין ברסלב ואחרות. בקרון שהוקצה להם סיפר כל אחד מהם בתורו על גדולתו האדירה של הרבי שלו ועל הניסים שחולל ממש בהיסח דעת.

יום השואה עבר וכבר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. והנה הרחובות מתמלאים בפנסים, ואורות מנצנצים מקרוב ומרחוק לקראת חגיגות יום העצמאות. חגיגות שכמו המציאות הכל כך ישראלית, מתערבבות בשמחה ויגון, באבל ויום טוב. ברמה הלאומית וברמה האישית. ושוב, זו השנה השנייה שטקס יום השואה שאותו החלתי לפני כמה שנים במשרד שלי, התבטל.

הבוקר באחד הרשתות החברתיות, לציוץ המפרגן שלי לראש הממשלה בנימין נתניהו, מישהו בשם אופר (כנראה סתם בוט כי אין לו תמונה בפרופיל) לעג לדבריי ונתלה באילן גדול כדי להצדיק את שנאתו לביבי, אמר, שהוא בחברה טובה. הוא רוצה לסלק את ביבי יחד עם: "ראשי מוסד לשעבר, רמטכלים, אלופי צה"ל, ראשי וסגני שב"כ - כל אלה שסיכנו חייהם מעשה יום יום להגנת המדינה".

בניין תחנת משטרת צמח ממוקם סמוך לצומת צמח, צמוד לכביש 90 טבריה-בית שאן. מתחמו משתרע על שטח כ-5 דונם. הבניין הוא אחד ממצודות טגארט (טיגארט) שהקימו הבריטים בארץ ומספרו הסידורי 025, נבנה כחלק מתוכניתו של סר צ'ארלס טגארט להגנה על החיילים והשוטרים הבריטים ששירתו בארץ ישראל, וכדי לשלוט במרחב הערבי הסמוך לגבול.

אני מניח שבמשרד החוץ, משרד ראש הממשלה, המשרד לעניינים אסטרטגים ובעוד אי-אלו משרדי ממשלה חשובים ישבו מיטב המוחות כדי לבחון, לנתח ולהסיק מסקנות בסוגיית עוד החלטה של מועצת האו"ם לזכויות האדם אשר אישרה החלטה המגנה את מדינת ישראל על בגין מצב זכויות האדם בשטחים.

בזמן האחרון מוצפים אתרי האינטרנט בשלל כתבות פרסומת המפיצות רעל ושנאה אנטישמית ממש נגד תורת ישראל וחכמיה - כמנהגם של הגרועים בכמרים הדמוניים של ימי שריפת התלמוד בצרפת ועלילות הדם על אכילת דם המצות אצל היהודים של ימי הביניים. אין ספק שמיסיונרים נוצרים עומדים מאחורי "כתבות הפרסום" הללו, ולא אתפלא אם ידם של האוונגליסטים במעל הזה המלוות בציטוטים מסולפים מהתלמוד הבבלי והירושלמי יחד, אבל אתעכב כאן רק על נושא אחד, שמזמן חדר לתודעה הישראלית על-ידי שטיפת מוח ממוקדת של שונאי הדת. באחת מכתבות השטנה הללו מובאים ציטוטים מדברי הגמרא ומדברי חז"ל נגד הנכרים ונגד העבודה הזרה, והדברים הללו מוצגים על-ידי המסיתים האנונימיים כהסיבה לאנטישמיות נגד היהודים בכול הדורות.

אירן לא המתינה זמן רב לאחר התקיפה במתקן הגרעיני בנתנז המיוחסת לישראל, היא החלה בסדרת תגובות לתקיפה שהראשונה בהן הייתה תקיפה בזירה הימית. הספינה HYPERION RAY שבבעלות איש העסקים הישראלי רמי אונגר הותקפה בלב ים, כנראה על-ידי טיל אירני, סמוך לחופי איחוד האמירויות באזור אל-פוג'יירה. לספינה שהובילה מכוניות נגרם נזק קל, לא היו נפגעים. זוהי הפעם השנייה שספינה של איש העסקים רמי אונגר מותקפת על-ידי האירנים, הפעם הראשונה הייתה לפני כחודשיים באזור מפרץ עומאן.