|
|
שוב אנו קוראים כאן על המשך "לעיסה" ממושכת ובלתי נפסקת של תפיסות עולם מן האקדמיה.
שתי הגברות הנכבדות, ד"ר בנדטה ברטי וד"ר ענת קורץ מעלות מחדש את אותן דעות לעוסות שוב ושוב.
שתי הגברות מנהלות קווי חשיבה יפים, גאוניים ונכונים מן האקדמיה, אבל הן מסרבות להבין שקווי חשיבה אלו אין להם כל קשר למציאות ובוודאי לא למציאות של התרבות הערבית.
הן מסרבות להבין שגם אם יחתמו מאות הסכמים או אפילו אלפי הסכמים בין הצדדים השונים, ישראל, הפתח והחמאס, הסכסוך הנצחי יימשך, יחריף, יעמיק ויתרחב.
כל "פתרון", גאוני או פשוט, שיעלה על שולחן הדיונים רק יעודד את הערבים להחריף את הסכסוך עוד ועוד, יותר ויותר. יש הרבה דוגמאות מן העבר הקרוב והרחוק.
למה קשה להבין כשנותנים לערבים סוכריה, הם לא אומרים "תודה" אלא מבקשים בחוצפה וללא בושה עוד ועוד. אם מסרבים לתת להם הם פותחים באלימות, בבריונות ובטרור.
נקודה אחת חשובה להבהרה :
לאחר "צוק איתן" חיל האוויר השאיר ברצועת עזה צונאמי מטורף של הרס ומאות הרוגים. הערבים, בראותם את ההרס הרב ואת מתיהם פזורים בכל מקום הם מניפים אגרוף קפוצה למעלה ובמקהלה אדירה וסוערת הם זועקים : "נצחנו את היהודים האלה!".
זו תרבות שלא מובנת לנו היהודים.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
שאול אבידור
|
|
|