|
|
גרסטל מנסה בכל כוחה לתת משמעות והשפעה לתפקיד שהוטל עליה, למרות שקיבלה מעט מדי סמכויות. אכן אין כל משמעות ל"
בקוראת מערכתית" ללמא בחינת מקרים מוגדרים. את קביעת ההתנהלות המערכתית אפשר לקבוע אך ורק לאחר בחינת מספרים גדולים של מקרים פרטיים. טענת הפרקליטים הינה מגוחכת. אלא שגם בקורות פרטית צריך שתהיה מנוהלת בדרך המאפשרת זאת.
אילו עשה בית המשפט את מלאכתו נאמנה לא היה כל כך חיוני בגוף כזה הרי ההחלטה בידי בית המשפט. הבעיה היא שבית המשפט פועל בתאום כמעט מלא עם התביעה. היועץ המשפטי לממשלה לא שש בלשון המעטה להקמת גוף כזה. יתרה מכך הוא מתנגד נמרצות למתן אפשרות לציבור להתלונן. תזכורות: היועץ המשפטי לממשלה לפי הממסד וללא שיתוף העם בחלטה זאת, תפקידו לדאוג לאינטרס הציבורי. בפועל היועץ המשפטי לממשלה דואג לאינטרסים של הממסד המשפטי. על פי החלטתה הפיקוח על כל גופי התביעה, תוך מתן אפשרות לציבור להגיש תלונות לאחר סיום ההליך המשפטי, המבקרים יהיו שופטים בדימוס. טוב שתהיה ביקורת על כל רשויות התביעה ולא רק על הפרקליטות שרק חלק קטן מהתביעות מוגשות האמצעותה. גם קבלת תלונות מהציבור – למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הינה הכרחית בלעדי זה אין משמעות לבקורת. אלו הם שני המרכיבים החיוביים היחידם, השאר גרוע ביותר.
על פי ההחלטה רק לאחר סיום המשפט. תובעים פורעים חוק לאורך כל הדרך. החל בהכנת כתב האישום שאינו נאמן לעובדות ותכופות הוא מיותר, דרך הסתרת חומר חקירה מעיני הנאשמים ובאי כוחם וגם מבית המשפט, עדויות שקר בעת המשפט, השתלחות והפרעה לעדות ההגנה. שופטים אינם פוסלים התנהגויות פליליות מצד התביעה בעת הדיון המשפטי הם אף משתפים פעולה. ערכאות ערעור אינם מתקנות זאת היות וערכאות ערעור בדרך כלל מסרבות לעסוק בחומר ראיות אלא עוסקות רק ב"טעויות משפטיות" תוך התעלמות גם מסתירות פנימיות בתוך הפרוטוקול. לעיתים אף מגדילים לעשות ומצדיקים את הפסיקה בתוספת מחזקת הרשעה שגם אינה מתאימה בשום דרך לפרוטוקול הערכאה הדיונית. הגשת תלונה רק לאחר סיום המשפט, לאחר מעשה מראש מונעת מעקב אחר כל אלו. בכך לא מסתיימת אי השפעת הפיקוח. בית המשפט הוא הקובע וקביעתו נחשבת בעיני החקיקה הישאלית כמקודשת. כיון ששופטים הינם בדרך כלל מראש באופן בוטה לצד התביעה, לאחר שבית המשפט הרשיע גם אם לא בצדק ושיתף פעולה עם פשעי התביעה, שוב לא תבדק התלונה אם בית המשפט צדד בתביעה ובמיוחד כאשר הממונים על פיקוח זה יהיו שופטים. נראה שהשרה קבעה את השלב להגשת התלונה בעצה אחת עם השופטים. זו עצת אחיתופל, מטרת הפיקוח על ה היא להוות את אחת הדרכים לגילוי ותיקון עוותי דין ולא להנציח אותם. שופטים אינם חוששים כלל כי אין בחינה של התיק כולו לאחר המשפט. שופטים קבעו, משמע כזה ראה וקדש. מצב זה חייב להשתנות כדי שהרמיה המשולבת תתגלה!
תלונות צריכות להתאפשר בכל שלב!.ובכל שלב יש לבדוק אותן רצוי ביותר בזמן אמת לגופן באופן עצמאי בלא להתחשב בקיומם או בהחלטותיהם של גורמים אחרים. על שופטים כמו שאר יצורי אנוש, לדעת ששקרים ניתן לגלות כאשר גופים אחרים מסיבות ומהבטים שונים יבדקו את אותו הענין. עד כה שופטים החלטות שופטים מתגלות כעיוותים המאפשרים לתביעה להמשיך בסורה. הטלת התפקיד על שופטים בדימוס גרועה יותר מהמצב הנוכחי כיון שהוא נותן לו הכשר נוסף. אם ניתן להתלונן רק אחרי המשפט ובפני שופטים, אזי התנאי הוא שהנאשם באופן יוצא דופן זוכה למרות התביעה הרמאית. שעור הזיכויים נמדד בפרומילים לכל היותר בודדים אם לא אחד ויחיד. ברור שזו תוצאה של שלוב רמאויות - התביעה נוהגת
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|