|
|
אין חרטה משום שאין בה צורך. זולת הרוצח אין מי שאמור להתחרט על המעשה.
כותב המאמר, שמחלק תארים כאלה ואחרים לחלקים בציבור, הוא ההזוי הראשי שאני מוצא בין המתיחסים לנושא בקונטקסט של המאמר.
תוכן הדברים הוא חזרה מייגעת על הנסיון הנואל לבנות אשמה קולקטיבית וליחס אותה בכוח מילים נבובות לרוב העם בישראל. זהו הביזיון העקרי גם הפעם שמדגיש עד כמה הכותב אינו מציאותי.
הטקס כדרכו מחטיא את המטרה. הוא עוסק במעשה שלצערי מרובים מדי כמותו בתוכנו בשנים האחרונות – רצח יהודי ע"י יהודי. בהתבסס על טיעון שלא הוכח חרף נסיונות לא מעטים, מבקש הכותב לכפות "בכוח" מילים נבובות, הפיכתו של מאורע טרגי לאירוע היסטורי ולמורשת מלאכותית מכוננת.
אילו עסק הטקס בגורלו של רבין ובאי-הצדק ההיסטורי שפקד אדם שתרם רבות לעמו ולמולדתו – ניחא; כאן יכולתי אפילו להסכים למוטו ברוח זו. אבל הסכמי אוסלו לדידי אינם חלק ממורשת חיובית. מי שמנסה להפכם "לשלום שנגזל מאיתנו בכוח האלימות...", הופך את הטקס כולו למסע פוליטי חד-צדדי, מסע שחותר להפוך את טעותו המדינית הקולוסלית של רבין להישג כביכול של השמאל הישראלי, שנמנע ממנו במעשה אלימות. מחנה השמאל מחפש נואשות דרך לשקם את מעמדו הציבורי ההולך ונשחק ומיחזור רצח רבין למטרה זו הוא ניצול ציני של אסון אישי ואירוע לאומי שמוטב היה לכולנו אלמלא התרחש.
לטעמי, השמאל סרב בעבר וממשיך לסרב גם כיום להבין את הטעמים האמיתיים לרצח – האופן בו נוהל מהלך אוסלו והפער בין מצע העבודה בבחירות 1992 לבין המדיניות אותה ביצע רבין בפועל בשאלת ארץ-ישראל ומהות הציונות. התשובות שנתן עד היום לסיבות לרצח מגוחכות או מופרכות. איש לא הוכיח (ולא יוכל להוכיח בדיעבד) שגם אלמלא נרצח רבין, לא היו הסכמי אוסלו מסתיימים בכשל טוטלי ואפשר מאוד שרבין עצמו היה זה שהיה מבטל אותם (על "ספקולציה" זו נכתבו לא מעט דברים ואין טעם לחזור עליהם כאן). אותה מידה של סבירות יש לטענה שאילו רצו הערבים בשלום, ניתנו להם מספיק הזדמנויות לכך גם אחרי רצח רבין. אינני מקבל גם את הטיעון על "מגע הקסם" של רבין ביחסיו עם ערפאת, שבו טמון כביכול מפתח למהלך היסטורי "אחר" - זו ספקולציה.
איוולת אמיתית היא להתווכח בפוליטיקה על "מה היה קורה אילו...".
מאידך גיסא, אין ספק שאפשר היה לנהל את מהלך אוסלו אחרת. אני אישית מאמין שאילו כך היה, הרצח היה נמנע אבל לא התוצאה העכשווית של ההסכמים.
נ.ב. בית המשפט העליון אינו מוסד קדוש ואינו חף מביקורת. כדאי שהשופטים יפעלו במסגרת החוק ויזכרו שהם אינם טריבונל אקדמי...
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|