|
|
כנראה שהיכולת הגבוהה של מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים הפריעה לכמה אנשים. התלונות לא איחרו לבוא, ביניהן תלונות שווא רבות או תלונות על התנהגויות שאינן חורגות מהפרקטיקות המותרות במסגרת חקירות פליליות. זכורה לי במיוחד תלונתה של אחת מבעלי הקונצרנים הגדולים במשק, נגדו נוהלה חקירה, שכאשר אנשי עיכבו את אחד מעובדי אותה חברה לחקירה בשעה מוקדמת בבוקר, נטען כי הם העירו את הילדים הקטנים וגרמו להם בהלה קשה. אכן האשמה קשה, אך לא היו לה ידיים ורגליים, כי אותו עובד עוכב על-ידי החוקרים, שארבו לו מחוץ לביתו, ומשם הובל לחקירה, מבלי שהחוקרים דרכו על סף ביתו.
בשנתיים האחרונות לכהונתי כמנהל מחלקת החקירות, בטרם עזבתי את השירות הציבורי, נסגרו בזה אחר זה תיקי החקירה, בטענות מטענות שונות, שאין ביניהן ובין המציאות דבר וחצי דבר. הלוואי שיכולתי לומר כי הדברים נעשו בשל חוסר חוסר ידיעת החוק והפסיקה.גם אחרי שסיימתי את תפקידי "נקבר" תיק החקירה, שנפתח בשלהי כהונתי, בעניין חשדות להסדרים כובלים בין הבנקים הגדולים, למרות שלפחות בתקופתי היו מספיק ראיות להמשיך בחקירה ואף יותר מכך.
השיא הוא, כאמור בתחילת הכתבה, החלטה להעביר את מחלקת החקירות מתל אביב לירושלים. מידיעה אישית, אני יכול לומר בפה מלא שאין מדובר בחסכון כספי כלשהו. נהפוך הוא, רוב הסיכויים שהוצאות הרשות בגין שכירות המשרדים תעלינה, בעקבות המעבר לירושלים. הסיבה היא בין היתר, שהרשות תמשיך להחזיק במחצית המשרדים בתל אביב, בעוד תשכור משרדים חדשים לכל המחלקה בירושלים. למעבר עצמו עלויות לא מעטות, שכן העברת מערכות המיכשור והמיחשוב המורכבות שהותקנו במשרדי המחלקה, מאז עברה למשרדיה החדשים בשנת 1999, תהיה יקרה.
הרחקת החוקרים ואנשי המודיעין מהזירה הטבעית בה הם צריכים לפעול תגרום לכך שתחושת השטח שלהם תיפגע. האפשרויות לבצע פעולות במהירות תיפחתנה במידה משמעותית. הפרודקטיביות שלהם לא רק שלא תגבר אלא תפחת, מאחר שלרוב הפעולות יצטרכו החוקרים לנסוע למרחקים ארוכים מירושלים לתל אביב, בעוד שקודם יצאו מהמשרד בתל אביב ותוך דקות מספר הגיעו למחוז חפצם, אם מדובר בחיפוש, עיכוב או בפגישה עם מקור מודיעיני. זמנם היקר של החוקרים יתבזבז בנסיעות, במקום להכין את החקירות, לחקור, לנתח את המסמכים שנתפסו במסמכים ועוד.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
מאיר גלבוע
|
|
|