|
|
המאמר כתוב היטב, מציג בצורה משכנעת הבעיתיות של חריצת משפט על בסיס הדלפות וספינים של אינטרסנטים. במחשבה ראשונה, נטיתי להגיב בהבעת הערכה והזדהות עם מחאת עו"ד מכנס נגד הלינץ' שנעשה לקצב.
במחשבה נוספת - למרות שהוא צודק עקרונית, אני מסתייג מעמדתו.
במדינה שבה היועץ המשפטי לממשלה קבע כי השכר שקיבל גלעד שרון מדודי אפל תמורת שיטוט באינטרנט בשעות הפנאי (עיקר עיסוקו היה ניהול "חוות השקמים"), ללא כל מטרה מוגדרת כפי שסיפר גלעד עצמו, בגובה 20,000 דולר לחודש, היה סביר;
במדינה שבה הבג"צ, בהרכב שבעה שופטים וביניהם נשיא בית המשפט העליון, קבע בעתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את אריאל וגלעד שרון באישום קבלת שוחד: "ניתן אומנם לפקפק אם גם בבחינת עניינו של חשוד מן השורה רואה היה היועץ המשפטי לייחס משקל דומה להסברים שנתן החשוד במסגרת אמירותיו בחקירה, אף שהסבריו אינם מתיישבים עם עובדות שיש לגביהן ראיות ישירות" - אך למרות זאת החליט לדחותה, משום שלהעמדתו לדין של שרון "עלולה להיות השפעה דרמטית על המדיניות הנוהגת" (במילים אלה, ללא בושה) - במדינה כזאת, אי אפשר לסמוך על אף גוף מהמופקדים על גילוי האמת ועשיית הצדק.
דוגמאות נוספות לעוולות המערכת הביא עו"ד מכנס במאמרו.
במצב מעוות זה, בו אי-אפשר להאמין לתקשורת, למשטרה, לפרקליטות, ליועץ המשפטי לממשלה ולבתי-המשפט - ובאותה המידה גם לא לספינים של בעלי-העניין ושליחיהם - נאלץ כל אחד להפעיל תבונתו ושיקול דעתו, ולחרוץ משפט בעצמו.
זאת דרך גרועה, אך במציאות העגומה שלנו, אין טובה ממנה.
על בסיס המידע החלקי, המעוות והמסולף שמגיע אלי, וגם מתוך התבוננות על התנהלות המעורבים, אני משוכנע שיש ממש בעבירות המיוחסות לקצב.
כל עוד לא אתקל במידע שיסתור הערכה זאת, שכנוע סוביקטיבי זה עדיף בעיני על פסיקת כל הערכאות השיפוטיות.
יסלח לי כבוד הנשיא אם פסק-דיני שגוי. גם האפשרות הזאת קיימת.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
שלמה אידן
|
|
|