|
|
נדמה לי כי לא הרבה יחלקו על הקביעה הזאת. מוסדותיה של המדינה, האורגנים החשובים ביותר של הריבון, שאמורים לדאוג לאזרח הקטן שנאלץ לשלם בגדול, אינם מתפקדים במקרה הטוב, ובדרך כלל הם פועלים נגד האינטרסים הקיומיים של הציבור הישראלי, ובעד האינטרסים המושחתים של חיות המחמד של הסמול הישראלי - ברוני הטרור והמוות, בקיצור - הפרטנרים לשלום של יפים ואמיצים. אל תוך הוואקום הזה שהותירה המדינה, נכנס גידמאק ומסיבות כאלה ואחרות הוא מחליף את המדינה פשוטו כמשמעו. הציבור מוצא בו את כל מה שחסר במנהיגינו. אכפתיות, הצלחה, הערכה, אוזן קשבת, הגדרה ראוייה של אוייבינו, הגדרה ראוייה של ידידינו, ומעל לכל - יכולת פעולה. יכולת פעולה זו נראית כדבר מופלא על רקע האימפוטנציה השילטונית הכללית, ולכן לטוב ולמוטב - גידמאק יכול להתברר כאסון, אבל עדיף לעיתים לתמוך באסון קטן כמו גידמאק כדי להתפטר מאסון ענק כמו אולמרט פרץ ושו"ת.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
מדריך ליונה עיוורת
|
|
|