|
|
שלום.
היות והנושא רגיש ועדין אני מעדיף להשאר בעילום שם.
אני אדם גרוש מזה 4 שנים ואב לשתי בנות אשר נמצאות במשמורת האם.
כתוצאה מאלימות האם לבנות, הגשתי תביעה למשמורת על הבנות.
כידוע בית המשפט לא שש ליהעביר ילדים ובטח לא בנות למשמורת אביהן
אולם במקרה שלי בית המשפט השכיל להבין כי יש בדברי אמת על אלימותה של האם והחליט למנות פקידת סעד לסדרי דין, על מנת שזו תערוך תסכיר על מצבן של הבנות ובכלל, יש לציין כי אותה עובדת סוציאלית עשתה מלאכתה נאמנה ולא נשבתה במילת הקסם "פמיניזים" ואכן הגישה לבית המשפט תסכיר ביניים ובו הצביע על ליקויים בתיפקוד האם מול הבנות.
לאחר דיון ראשון בבית המשפט למשפחה שבראשון, נקבע מועד לדיון נוסף ובו נאמר כי על העובדת הסוציאלית להשלים את התסכיר.
מאחר והאם החלה לטעון כנגד העובדת הסוציאלית זו האחרונה החליטה ליזום ועדת תסכירים בשיתוף העובדת הסוציאלית המחוזית, פסיכולוגית מחוזית ועוד גברת שלמעשה ערכה את פרוטוקול הדיון שנערך, מובן שגרושתי ואני היינו בין הנוכחים וכן פקידת הסעד שמלווה אותנו מאז תחילת ההליך.
הדיון נפתח באופן שכל אחד הציג עצמו ותפקידו בכוח ולאחר מכן ניתנה זכות הדיבור לגרושתי, גרושתי טענה כי כל הבעיות הקיימות מקורן בקשר הלקויי שביני לבינה, לעומתה טענותי הן, כי אמנם הקשר בנינו לקוי אולם הסיבה לכך היא אלימותה כלפי הבנות.
עוד הוספתי כי האלימות מתבטאת בכך שהאם מכה את הבנות נימרצות כאשר היא נמצאת בבית ובחלק גדול אחר היא פשוט נוטשת אותן, אלימות האם כלפי הבנות מטבטאת אף בגרירתן מדרך שערותיהן וכן מכות נימרצות, גרושתי באותו מעמד לא הכחישה טענותי אולו ואף אישרה אותן בפני אותו פורום, אולם מה שהיה קשה מכל זה שלאורך כל הדרך אפשר היה לחוש כי קיימת התעלמות רבתית מטענותי אלו ואף מהודעתה של גרושתי על מעשיה אלו, ופקידת הסעד המחוזית הובילה כל הזמן את השיחה לכך שאין כל בעיה אם האם וכי הקושי של הבנות לתפקד כראוי, נובע מן הקשר שביני לגרושתי.
למרות כל זאת לא אמרתי נואש והסברתי לפקידת הסעת המחוזית הנכבדה, כי האם אלימה כלפי הבנות והאם אף מודה בכך בפניה ולפי כך איני מבין אייך ניתן להתעלם מעובדה זו.
לאור התעלמותה והתעלמות עמיתותיה למקצוע שנכחו בדיון ביקשתי לקבל העתק הפרוטוקול מהדיון, ועל כך נענתי בשלילה בטענה כי הפרוטוקול יתומצת ואוכל לקבל את התימצות בלבד
ראוי להזכיר כי בכל מערכת המשפט במה שנוגע לילדים הכותרת הבולטת ביותר היא "טובת הילד", סיסמה יפה, נשאלת מה כוחה של סיסמה זו כאשר אותם ממונים שנועדו לאכוף מצבים מסוג זה מתעלמים כליל, והשאלה הבאה שעולה היא, האם בהתנהגותה זו של פקידת הסעד המחוזית היא לא משתפת פעולה עם עבריין אלימות בילדים, אל מול החוק.
אודה לכל מי שמוכן להגיב למכתבי זה ואף להשתתף בעצומה כנגד התנהגותה של האם וכנגד התמיכה ללא סייג מצידה של פקידת הסעד המחוזית ודומיה.
להשאיר אי-מייל ואשוב לכל אחד
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
הרחובותי
|
|
|