|
|
אל רחום וחנון" היכן הרחמים ?
היכן החמלה ? היכן הלב היהודי החם שלנו ?
לאסור על קרובי משפחתו (!) לבקרו בבית-הסוהר ? למה ? מדוע ?
לאסור עליו לחבק את ילדיו ? למה מדוע ?
מדוע להוסיף ולהערים קשיים ? להוסיף חטא על פשע ?
בן אדם הנו יצור שברירי. בן אדם לא נולד ולא יועד ללחצים כה אדירים וסופו, בין שהוא מביא זאת על עצמו ובין שהחברה מעודדת אותו לעשות כן, נגזר עליו כתוצאה ממעשיו. דודו אמנם גרם לעצמו במו ידיו את מותו אך התיקשורת ברדיפתה האובססיבית, החייתית והכפייתית אותו עזרה וסייעה לו רבות להגיע להחלטה ולעשות כן. גם השב"ס באדישותו, כסילותו, חרשותו וטיפשותו (מצלמות אבטחה בכל מקום בתאו אך כבל חשמלי לקומקום גם) סייע בלא יודעין וביודעין להתאבדותו של דודו. בכך תרם השב"ס בין שרצה זאת ובין שלא רצה לשפיכת דמו של דודו ולהתאבדותו. דומני, כי גם מדינתנו, עפ"י קצב התרחשות הדברים בשבועיים האחרונים נמצאת בדרך ברורה ובטוחה להתאבדות.
לא צריך היה בפסיכיאטר בכדי להבין כי מה שגרם דודו לעצמו היה צפוי מלכתחילה ! הכתובת הן היתה על הקיר ! אך כאשר נוח להתעלם מן המציאות בפרט ובעיקר כאשר האדישות, החרשות, הטיפשות הכסילות שולטים בכיפה וברמה, אז אלו הן התוצאות הברורות. התוצאות המרות.
ולומר, כפי שאנו שומעים וקוראים שכמה אנשים אומרים (רני רהב מחא הרהב ורביב דרוקר בדבריו) ש"טוב שהוא התאבד" זה בגדר איבוד צלם אנוש והתגלמות התורה הנאצית במיטבה בארצנו. איך אפשר לומר זאת ? ש"טוב שהוא התאבד" ? . אלו האומרים כך הם אנשים אכזריים, יצורים חסרי טיפת נשמה ולב אשר חיים וסופגים את "ערכיהם" במדינה אכזרית, אנוכית, אדישה, טיפשה, חסרת-רחמים, נעדרת חמלה ומועדת לפורענות עוד יותר גדולה. נשאלת השאלה: האם זו אכן המדינה היהודית, בעלת לב חם ונשמה, לה ייחלו ואותה בנו חלוציה, מייסדיה, אבותיה ובוניה ?
לא אין זו אותה ארץ לה קיווה דור המקימים. זו אינה ארץ טובה בגלל "ערכיה". זו ארץ אוהבת דם. זו ארץ אוכלת יושביה !
גופה ...ועוד גופה ...ועוד גופה ...ועוד גופה ...ועוד גופה... זו כבר מגפה !
חיי-אדם במדינתנו, לדאבוננו, לשיברון ליבנו = 0 !
המשטרה איבדה כל שליטה ממשית-מעשית על הנעשה.
האלימות הבלתי מרוסנת ברחובות והפשע המשתולל בערינו ובמקומותינו, פשע אשר בא השבוע לידי ביטוי בגל רציחות איום ונורא, לא זו בלבד שמסכנים את ביטחונו של כל אזרח ואזרח באשר הוא אלא עלולים אף להמיט אסון נוסף, אסון גדול הרבה יותר, על חברתנו, על תרבותנו ועל מדינתנו.
אזרחים, בעיקר נשים, זקנים ובודדים, חשים ומרגישים פחד נורא !
חלקם מסתגפים ומסתגרים בבתיהם (בעיקר בשעות ערב עם רדת חשיכה).
לרוב הציבור לא נותר שמץ של טיפת אמון במערכת החוק והמשפט אשר ברחמיה הרבים קרסה לגמרי. בקריסתה הרסה מערכת החוק והמשפט גם כל חלקה טובה בהותירה אדמה חרוכה, שממה, דממה וצלמוות.
אין אכיפת חוק.
לרוב הציבור אין ולא נותרה טיפת אמון ביכולת המשטרה למנוע את הפשע הבא.
סדום ועמורה הגיעו לכאן.
האם לברוח מן הארץ זו תשובה ? זה פיתרון ?
לפוליטיקאים אין פיתרונים.
הם מזמן פשטו את הרגל !
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
איבדנו צלם אנוש.
|
|
|