|
|
העתירה לפסילת השופט, שנדחתה, שזיכה את הורוביץ
חברות בין שופט לפרקליט כעילה לפסילת שופט
קשרים חברתיים עם עורך דין
העיתונאי יואב יצחק עתר לבית המשפט הגבוה לצדק שיורה לשופט בית המשפט העליון תאודור אור לפסול עצמו מלדון בערעורו של אליהו הורביץ.
הורביץ הגיש ערעור על פסק-דינו של בית משפט המחוזי בירושלים בפרשת אישומים שנודעה בכינוייה "פרשת פרומדיקו".
לטענת יצחק, על השופט אור לפסול עצמו מלדון בערעור בשל קשריו החברתיים עם עורך הדין פנחס רובין, אשר צורף בשלב הערעור לצוות הסינגורים שייצגו את הורביץ לפני הערכאה הראשונה.
יצחק עתר בנוסף כי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים יחוייבו להכריז על תקפותם המחייבת של "כללי אתיקה שיפוטית, תשנ"ג- 1993" שפורסמו בזמנו על ידי נשיא בית משפט העליון (בדימוס) מאיר שמגר.
טענה כי שרותיו של עורך הדין נשכרו בשל קשרים חברתיים עם השופט
שלושת הערעורים נדונו במאוחד בפני הרכב השופטים תאודור אור, יעקב טירקל ויצחק אנגלרד. שמיעת הטענות נמשכה חמישה ימים ברציפות. בתום שמיעת הטענות הודיע בית המשפט כי הוא דוחה את התיקים לעיון ומתן פסק-דין.
שלושה ימים לאחר סיום שמיעת הטענות שיגר יצחק מכתב אל נשיא בית משפט העליון, אל השופט אור ואל שר המשפטים וביקש מהם לפעול להפסקת השתתפות השופט אור בהרכב הדן בערעורים.
יצחק טען כי צירוף עורך הדין רובין, שיש לו קשרים חברתיים עם השופט אור, בשלב הערעור מעורר את החשד כי עורך דין רובין נשכר על ידי הורביץ במיוחד בשל קשריו האישיים עם השופט אור ומתוך ציפייה שקשרים אלה עשויים להיטיב עמו בערעור ובפסק-הדין.
לטענת יצחק, השתתפות שופט בדיון בו מופיע פרקליט שיש לו עמו קשרי חברות מנוגדת להוראה מפורשת בכללי האתיקה. הוראה זו קובעת:
"שופט לא יישב בדין במשפט בו קירבה משפחתית או חברתית לבעל דין, לפרקליט המופיע בתיק או לעד מרכזי, או טיפול קודם בעניין נשוא הדיון לפני מינויו כשופט, עלולים ליצור מראית של חשש למשוא פנים".
מכתבו של יצחק הועבר לתגובת בעלי הדין. באי כוחו של הורביץ התנגדו לבקשתו של יצחק והכחישו בתוקף את טענותיו אודות מניעיו של הורביץ לשכור את שירותיו של עורך הדין רובין כסניגור נוסף מטעמו.
המדינה השאירה את ההכרעה להחלטת בית המשפט תוך שציינה כי התביעה הכללית לא ראתה לבקש פסילתו של מי מחברי ההרכב ויש לה אמון בבית המשפט.
בהמשך יצחק שב ופנה במכתב נוסף אל נשיא בית המשפט העליון ואל השופט אור בו חזר וביקש כי השופט אור יפסול עצמו. גם מכתב זה הועבר לתגובת בעלי הדין.
באי כוח הורביץ חזרו וכפרו בטענות יצחק וטענו כי צירופו של עורך הדין רובין נעשתה על רקע מומחיותו המיוחדת בסוגיות הנדונות בערעורים. המדינה המשיכה לדבוק בעמדתה כי יש לה אמון בבית המשפט.
יצחק פנה במכתב שלישי אל נשיא בית משפט העליון בו טען כי כללי האתיקה מחייבים את השופט אור לפסול עצמו, גם אם עורך הדין רובין נשכר על ידי הורביץ בתום לב ולא עקב שיקול זר.
החלטת השופט אור בטענת הפסלות
השופט אור דחה את טענת יצחק כי עליו לפסול את עצמו מלדון בערעורים. בעלי הדין הביעו את אמונם בהרכב השופטים, ואיש מהם לא ביקש את פסילתו. הסניגורים אף הבהירו כי אין יסוד לטענת יצחק כאילו עורך הדין רובין צורף לצוות הסניגוריה בשל קשריו האישיים עם השופט.
השופט אור הוסיף כי הכלל הנוהג בפרקטיקה הוא שהכרות או יחסי חברות בין שופט לבין פרקליט, להבדיל מיחסי קירבה משפחתית ביניהם, אינם עילה לפסילת שופט לדון באותו עניין בו מופיע הפרקליט. עורך הדין אינו מהווה צד
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
טומהוק
|
|
|