|
|
ה"מחיר" כמו שזה מכונה ולא לגמרי בצדק, או נכון יותר - מסגרת-ההסכמה על השחרור המקביל של הישראלי הכלוא בידי הפלשתינים ושל פלשתינים הכלואים בישראל - ידוע/ה לכל המעורבים. על המספר הכולל ברובו אין מחלוקת: 450 פלשתינים כדרישת החמאס + 550 פלשתינים כמחווה לאבו-מאזן ו/או למובארק נשיא מצרים.מעבר לעצם המספר הזה ישנה קבוצת פלשתינים, בשמותיהם, שלגביהם יש ויכוח כפול - א. האם בכלל לשחררם מהכלא הישראלי. ב. האם לאחר השחרור, לאפשר להם לחזור לבתיהם, בעיקר לאלה שביהודה ושומרון, או למנוע זאת מהם (ואז יצטרכו לבחור בין מעבר לרצועת-עזה או לחו"ל, מקפריסין דרך סוריה או טורקיה, ועד אוסטרליה). גם כאן המחלוקת ואי-הסכמה בין נתניהו לבין אחמד ג'אברי וחאלד משעל מרוכזת ב-125 פלשתינים שישראל רוצה למנוע את התבססותם באיזורי חברון, בית-לחם, רמאללה, שכם או ג'נין, וב-10 שישראל רוצה להמשיך לארחם גם להבא בבתי-הכלא בישראל, תחת עינם הפקוחה ושליטתם של אנשי השב"כ והשב"ס. על ה-125 ועל ה-10 כל הויכוח ! אילו ישראל היתה באופן חד-צדדי ובהדרגה מתחילה להפטר מה-1100 הראשונים שעליהם אין בכלל ויכוח, תוך התניות שונות (שלא הייתי רוצה להכנס לפרטיהן, כדי לא לגלות מוקדם מדי 'קלפים' לצד השני), אני משער שבסופו של דבר, היה נוצר אמון מצד החמאס, שישראל אכן רצינית ברצונה לשחרר אסירים פלשתינים (כ-18% מכלל האסירים הפלשתינים הכלואים כיום בישראל !), ובהמשך התהליך היינו מגיעים גם ןהסכמות לגבי ה-125 וה-10 (חלקם או כולם), וגלעד שליט היה יכול לחזור הביתה. לצערי גם אנחנו וגם הם טובים בלהתעקש. לא כל כך בלהגיע להסכמות.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
איכפתניק
|
|
|