|
|
קביעת חוקי בית המשפט - לדעת השופטים הם לא רק עוסקים בשפיטה אלא עלידיהם ולפי רצונם יקבעו החוקים הנוגעים לבית המשפט ולשופטיו, ועל הכנסת להענות לכל רצונם. לכן קבעו את חסינותם המוחלטת הן פלילית והן אזרחית בכל הנוגע לשפיטה. כך גם קבעו את תנאי העסקתם בחוק יסוד הוא חוק יסוד השפיטה. את חוקי בית המשפט הם קבעו. צילום בין כותלי בית המשפט בעת הדיון ובלעדיו הם מחוץ לחוק, הקלטה מותרת עם כל כך הרבה סייגים עד שהיא בטלה – אסורה ההקלטה לעורך דין, לבעל דין המיוצג/מלווה על ידי עורך דין, אסורה הקלטת דיון של אחר גם אם הלה בקש, כמו כן מותר לשופט להתנגד להקלטה! לכן כל הוכחה נגדם על עברינותם היא מעשה עברה. הנעשה בעת הדיון הוא מה שהם רושמים ואין איש יכול להוכיח אחרת. נציבות תלונות על ציבור אינה טורחת לחקור בעצמה. התירוץ האחרון לאיסור ההקלטה הינו שמירה על צנעת הפרט. מי טען שאת בעלי הדין יש לצלם או אם מפרסמים ברבים לפרסם הקלטה ללא עיוות הקול וללא השתקת איזכור שמות? דאגה לשמירה על צנעת הפרט הינה טענה שקרית לאור העובדה שכל אחד יכול למצא במרשתת באם ואיזה עבר יש לאדם עם הרשות השופטת. כך ניתן לגלות אם אדם מסויים הורשע אך לא ניתן לדעת לאשורו של דבר מה באמת היה במשפט.
חוקי שפיטה – חוקי שפיטה וחוקי בית המשפט קובעים את אופן השפיטה, את המותר והאסור לשופט וכך הם חורצים גורליות. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין אם בעלי דין יזכו למשפט צדק או שיהיו נתונים לשררה חסרת מעצורים. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין היות האדם אדון לגורלו או את היותו נתין או עבד חסר כל זכויות וגורלו נתון לרמיסה. שופטים קידמו חוקי שפיטה דרקוניים לדוגמא אמירה שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט ואין לבית המשפט כל מעקב באם היא נאמרה ואם כן בעקבות מה היא נאמרה, הינה מקובלת עליהם אם בדין פלילי כך טוענות רשויות אחרות. יש "הודאה" גם אם אין בעל הדין חוזר עליה והוא מתכחש לה אין זה משנה לשופטים. הם מרשיעים בעקבות רישום של המשטרה, גם אם המשטרה טוענת דברים מופרכים ובלתי מתקבלים על כל הגיון.
התערבות במהלכים עם משמעות מדינית – לטענת בית המשפט אל לשופטים להבחר על ידי נבחרי העם כדי שיהי נקי משיקולים פוליטיים. שלא כמוצהר שופטים בוחרים שופטים אחרים בין השאר על סמך עמדותיהם המדיניות ובהתאם לכך גם פוסקים. פסיקותיהם מנוגדות להשקפת העם. הבקןרת השיפוטית
על פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת הדוקה ומרחיקת לכת ביותר, בית המשפט כשגרה נוהג לבטל פעולות שתי הרשויות האחרות. בנהגו כך הוא פועל נגד העם ועל כן הינו מוסד בלתי דמוקרטי. לדעתו של בית המשפט כל זמן שהוא מתערב בפעילות הרשויות האחרות, אין בכך ביטול הפרדת הרשויות, כלומר בית המשפט משתלט על מדיניות אך כל זאת הוא עושה בשם הדמוקרטיה לטענתו "מגן מפני עריצות הרוב" ומנהיג את עריצות המיעוט. לשופטים כל זה אינו מפריע להם לטעון שבית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה"...
בית המשפט מסתמך על הדוגמא האמריקאית שם טענו שבית המשפט העליון פוסק לפי החוקה אשר היא המבטאת את רצון העם. כדי שתהיה לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים מתחיבת חוקה, אך לא להיפף קיומה של חוקה אינו מחייב בהכרח מתן זכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים. בית המשפט העליון בארצות הברית אינו מבטל חוקים והחלטות בכזאת בתכיפות ובכל זאת זוכה לביקורת נוקבת. בישראל אין חוקה, למרות שהשופט האהרון ברק קידם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וטען שזו חוקה. לכן בית המשפט מתערב כל אימת שהוא מוצא לנכון. באין חוקה אין כל הצדקה שבית המשפט העליון יתערב בעבודת הכנסת או
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|