|
|
אילן א. ואליהו חיים.
אפשר להבין את הכעס כלפי הנאשמים. מותר להניח ולקוות, שיקבלו את עונשם אם וכאשר יחליט כך השופט. עד אז הם רק חשודים וכשצריך לחקור אותם, צריך להיות קשים ונחרצים אבל, החוק לא יכול לאבד צלם אנוש והחוקרים צריכים להגיע אל האמת ולא לתמרן נחקר להגיד את מה שהם רוצים.
.
פה מדובר בנאשמים בפרשה מקוממת ושכל מי ששומע את הפרקליטות והמשטרה, ובתחלית הפרשה גם את העיתונות, רוצה לתלות את כולם על עץ, החל מהנאשם הראשי אולמרט וכלה באחרון החלפנים. אלא שבמשפט יושב השופט ויש כללים ויש סדרי עבודה, והתמונה משם נראית אחרת,ויכול להיות שחלקם או כולם יצאו זכאים, יתכן. ומה אז תגידו?? אז ההתנהגות כלפיהם תהיה חריגה לרעה??
צריך לזכור, שזה יכול לקרות לכל אחד, להגיע לחקירה ומעצר. לנו או למכרים או לבני משפחה,ואז התמונה הזו חודרת לנשמה ולפעמים לא יוצאים ממנה.
.
המשפט הזה מתוקשר ולכן הדברים מגיעים לידיעת הציבור. הרי יש אלפים רבים שעוברים את הסיוט הזה יומיום ואין להם תקשורת שמציפה את הדברים. מה תגידו להם?? ומה תגידו לאלה שבסוף חוזרים הביתה בלי המשך בבית משפט??
.
הבעיה פה היא בעית אמת. המטרה מקדשת את האמצעים ככל שהדבר אמור במשטרה ובפרקליטות, ומי שמתנהג כך יכול להגיע למקומות שבהם ממלאים פקודות בלי לחשוב, כי המטרה מקדשת גם פשעים.
אין להם אלוהים ואני מתכוון למובן הרע של המונח.
צדק צדק תרדוף אמר הנביא, ומפרשים כך: צדק בדרכי צדק.
בקיצור צריך להפריד בין המשפט הזה ומה שיצא ממנו לבין התנהגות חייתית אכזרית וגם מנוגדת לחוק. מי שמתנהג כך כלפי חשודים, לא מגיע בזמן למקום שבו בעלים רוצחים את נשותיהם, ובחורות נאנסות בכל צעד ושעל וזקנים וזקנות הם נושא לשוד והתעללות יומיומים.
זו אותה המשטרה וזו אותה הפרקליטות. תעצרו רגע ותחשבו.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
יוסי מ
|
|
|