|
|
המאמר מלא וגדוש בדברי שטות, עד שקשה להחליט היכן להתחיל. אין טעם להתווכח עם כל המאמר. העובדה שהכותב מגנה את תפיסת השטחים של מדינות עוינות, שמאז 1948 היו על פי הכרזתן במצב מלחמה נגדנו והצטרפו למצרים בהכרזה שישליכו אותנו לים, כמנוגדת לחוק הבינלאומי - היא שיא של היעדר רצינות. מהיכן שאב הכותב מידע שגוי כזה?.
יתר על כן, הכותב מציג כשטות מוחלטת את הודעת ישראל כי היא מחזיקה באותם שטחים כ"ערובה" לשלום. אדרבה, הודעת ישראל היא דוגמה יחידה בהיסטוריה, שבה קורבן של תוקפנות מודיע הודעה כזו ולא מכריז מיד כי השטח שנכבש הפך לשטחו, שלא לדבר על הכרזה הולמת הרבה יותר: כי המדינה התוקפנית שהובסה תאולץ לשלם פיצויים למדינה המותקפת, ומנהיגיה יועמדו לדין. המשפט הבינלאומי מכיר בהחלט במעשים כאלה כלגיטימיים. במקרה של ששת הימים, ממשלת ישראל נהגה באווילות מרבית בהודיעה כי השטחים ש"נתפסו" או ש"נכבשו" מידי האויב, משמשים כתמריץ לכריתת שלום. אילו הודיעה ממשלת ישראל מיד, ועמדה על כך עד היום, כי מדובר בשטחי המולדת שלנו, ששוחררו ואשר לא נוותר עליהם, לא היינו נמצאים כיום במצב שבו רק מעטים בעולם יודעים על טענת הזכות שלנו על הארץ, והכל שוכנעו ע"י ממשלות ישראל לדורותיהםן כי השטחים הללו נחוצים לנו בשל צרכי ביטחון בלבד.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|