|
|
תתי לו לאביתר בן-צדף על מאמר מאלף שכולו אמנם בקורת, אבל בקורת חיובית על עשייה שלילית - שממנה אפשר ללמוד לעתיד. לשם איזון ברצוני להביא התרחשויות דומות שנעשו בצד' המצרי.
מיד לאחר שנאצר מת, וסאדאת התיישב על כס הנשיאות, הוא מיניה את הגנרל גמסי עם עוד שלושה קצינים לחקור את התבוסה של 1967. הוא אמר לגנרל גמסי: "אני רוצה לדעת את האמת שתהיה מרה ככל שתהיה". כעבור שלושה חודשים, הדו"ח של הגנרל גמסי כלל שלושה ממצאים עיקריים. ראשית, הקידום של הקצונה נשען על קשרים ולא על כישורים. תגובת סאדאת, סילוק של כל הקצונה הבכירה הכושלת. שנית, החיילים גויסו מקרב השכבות הנחשלות בלבד. תגובת סאדאת, גיוס כולל מקרב האינטליגנציה. שלישית, כל גופי המודיעין המצריים עסקו בהישרדות של המשטר. תגובת סאדאת, ניתוק המודיעין הצבאי מיתר גופי המודיעין. את המודיעין הצבאי הוא חילק לשניים: מודיעין טקטי שבראשו הועמד מפקד חדש, ומודיעין אסטרטגי בראשותו של סאדאת עצמו.
במשך שנתיים ימים, סאדאת ביקר כל שבוע ביחידה צבאית אחרת, כדי לבדוק את אמת האמונים.
ואילו אצלנו, הקצונה הבכירה של צה"ל מונתה בהתאם לנאמנותם הפוליטית, נזכיר רק את דאדו ואת צבי זמיר. חמור יותר, על אף המתיחות עם מצרים והידיעה המפורשת של שר הבטחון דיין, כי עד סוף השנה (1973) תהיה לנו מלחמה, דאדו שחרר את האלוף שרון. במעמד שחרורו מצה"ל, אמר דיין לאלוף אריאל שרון בערך כדברים האלה: אם יש בצה"ל מספר קצינים שאפשר למנותם על יד אחת, שתרמו לתורת הלחימה של צה"ל, אתה אחד מהם. לדעתי אין כיום קצין טוב ממך להוביל את צה"ל. אבל אם אני אציע אותך לתפקיד הרמטכ"ל - הממשלה לא תאשר זאת.
אביתר הזכיר במאמרו את הגנרל האמריקני ג'ורג' פטון. גם אני אזכיר אותו באותו הקשר אבל מזווית אחרת. הגנרל פטון היכה והעליב חייל על פחדנותו. דבר שגרם לדמורליזציה בחטיבה. הגנרל אייזנהאור, שמע על כך, הורה לו להתנצל בפני החייל, במעמד של מסדר חטיבתי. לאחר מעשה, הוא דיווח לרמטכ"ל האמריקני, הגנרל ג'ורג' מרשל בוושינגטון. האחרון הורה לאייזנהאור לשלוח את פטון הביתה, והוא יפוטר מיד מן הצבא. על כך השיב אייזנהאור לרמטכ"ל מרשל: לקצין יש כישורים ונסיון קרביים שאסור לוותר עליהם בזמן מלחמה.
נא השווה עם פיטורי שרון על ידי דאדו.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
שמעון מנדס
|
|
|