|
|
ההלכות שקבע ביהמ"ש העליון, בדבר צמצום האפשרות לקבל פסק-דין בפשרה (לפי סעיף 79 א') שיש בו הנמקה, ודברי השופטים כי כמעט אין אפשרות לערער על פס"ד כזה, גם היה מנומק ונפלה בו טעות - כורתים את הענף שעליו יושב סעיף 79 א'. קורה כאן מה שקרה בעניין הפניית סכסוך לבוררות. בתי המשפט שיוו לפסקי בוררות כמעט קדושה, ךךא אפשרות לערער, ולכן במקרים רבים חוששים עוה"ד המנוסים ללכת לבוררות, כפי שהם חוששים גם להסכים לפס"ד לפי סעיף 79 א'. הניסיון הוכיח כי במקרים רבים השופט טעה אפילו ברמה הבסיסית של הכרת עובדות הסכסוך, או שרמז כי התוצאה תהיה קרובה לדבר אחד ולבסוף פסק ההיפך הגמור. בפס"ד לפי סעיף 79 א', כמו בהעברת הסכסוך להכרעת בורר, תלויים הצדדים ברמת האמינות והיושרה של השופט או של הבורר. למרבה הצער, מקרים רבים מדי הוכיחו שיש בעיות בתחומים אלה, ושלילת האפשרות לערער, גם כאשר הבורר או השופט טעה לגמרי בהוראות החוק (!), גרמה הקטנת מספר העניינים המועברים לבוררות או לפס"ד-בפשרה, ובכך הביאו השופטים על עצמם עומס מוגבר של משפטים.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|