|
|
של הפסוק; הנביא אינו מתכוון לעמים שמעולם לא התוודעו לא-ל האחד, אלא, לאלה המתיימרים להכיר בא-ל רחום וחנון, והם מפלצות אדם, כמו הנוצרים (לא כולם) והמוסלמים, ואחרים, שרוצחים את היהודים ללא סיבה וללא תכלית, וכאלה הם הערבים, שאתם אוהבים כל כך להציג אותם, נשים וטף, שמחלקים ממתקים כשיהודים נשחטים, כ"אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע". הקבע בוודאי ידע, מדוע הוא מצווה לעם ישראל למחות את זכר עמלק מתחת השמים. הרי גם הם יצירי כפיו, ובכל זאת, מצווה היא להשמידם, נשים, גברים, טף ועוללים, הם הרוויחו את זה בהשמדת יהודים בכל דור ודור.
הפסוק הוא כדלקמן: שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו, כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו. אין כאן שנאה עיוורת, כמו זו המניעה את כל הגויים, ואת המלשינים, המוסרים והרודפים בתוכנו, לעמוד עלינו לכלותנו.
גם נוח לא לפרט על מה ולמה הורשו היהודים להרוג בצבא הרוצחים ובמשפחותיו: להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זגן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר, הוא חודש אדר, ושללם לבז.
חשוב גם להזכיר, שהיהודים: "ובביזה לא שלחו את ידם". כי מחיית עמלק היא טוטאלית, כולל רכוש, כדי לא להשאיר זכר, למשל, כדי שלא תהיה האפשרות לומר: את הגדי הזה לקחתי שלל במלחמה נגד עמלק...
מסכנים צאצאיך, כמו כל צאצאי המחנה שעליו אתה נמנה. אתם מגדלים עב"מים.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
חנה שרה
|
|
|