|
|
וואוו! צנחן, זה היה נאום נאום. פשוט שפכת את כל הקיא. הכי מצער שאנו שותפים לך. הייתי יותר מאושרת לו התקפנו אותך על אשר הנך מלבין פני אשה ברבים, ושלא ראוי לומר בפניה דברים שכאלה; אך כאמור, לדאבון לב - אנו מסכימים עם הכל. מן הכיוון שלה לא נושבים לעברנו רוך, רכות, אהבה, טוב לב, נועם, חדוה ואחיהם, אלא כל המהופך לכל אלה. האם שמת לב, צנחן יקר, מה הגברת כותבת בפרומו שלה? (תוכל לבדוק בעצמך לעיל). היא כותבת שהיא אוהבת מלים, משום שיש בהן הכל. ובמה היא מתחילה: אכזריות, עצמה, (יופי), כאב, לעג, (רכות). במילותיה שובצו רק שתים חיוביות (הנמצאות בסוגריים), שמסתבר, היא שכחה לתת להן ביטוי. היא חיה יותר בשלווה עם האכזריות, הטינה היוקדת והלעג.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
דאגנית
|
|
|