|
|
מרד רוחני מוצדק
על דעת חוקרים רבים מרד בר-כוכבא היה מתוכנן, מאורגן ומונהג, שלא כמו המרד הגדול בו רבו הפילוגים וחוסר המוטיבציה. משמע, בר-כוכבא הפיק לקחים מהמרד שכשל 60 שנה קודם. הם גם מדגישים שהמרד נתמך על-ידי כל חכמי ישראל. הרמב"ם (הלכות מלכים, יא) כותב ש'דימו הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח'. המרד לא פרץ פתאום לאור משוגותיו של דיקטטור חסר מעצורים, "כשכלו כל הקיצין פרץ המרד בקיץ 132" (ייבין, 'מלחמת בר כוכבא',עמ' 61).
כיום לא קיים ויכוח שהגזירה על המילה קדמה למרד. הנציב טיניוס רופוס הוציא הוראה זו בידיעתו של אדריאנוס. גזירת המילה היתה בבחינת קו אדום ולכן זכה בר-כוכבא לתמיכה מכל שורות העם ובעיקר מהחכמים. עוד ברור היום שהחלטת אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר אלילית קדמה למרד. הנה לנו שתי סיבות למרד - לאומיות-דתיות שאינן ניתנות להפרדה.
יש המערערים על הקביעה שבסופו של דבר גם המתנגדים בקרב חכמי ישראל למרד תמכו בו בתקופה ההיא, על-ידי הציטוט מן התלמוד: "אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא: עקיבה, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא" (ירושלמי, תענית כד א). אך יש לשאול: האמנם עורכי התלמוד העמידו מול ר' עקיבה גדול התנאים את ר' יוחנן בן תורתא, על מנת ל'אזן' את התמונה? לו רצו חכמים לבטא עמדה נחרצת יותר מול ר' עקיבה, היו מגייסים 'תותח-על' כמו ר' יהושע או אחרים (וראה בספרו של הרב אליהו זיני, "עץ ארז", חלק ב').
ההיסטוריון הגרמני מומסן מדגיש את הקשר בין כל מרידות היהודים - היסוד הרוחני. סיבת המרידות היתה המתח בין העוצמה הרומאית החילונית ובין היסוד הרוחני שביהדות הלוחמת. "האחדות הלאומית הדתית, אשר הממשלה הרומית ביקשה לפוררה, רק התחזקה מכוח הניסיון הזה להדבירה" (דברי ימי רומא,ספר 6 פרק 11). פחות מיובל שנים לאחר חורבן ירושלים, מרדה הגלות היהודית בקיריני, קפריסין, במצרים ובסוריה. על מרד זה ('מרד היהודים') כותב מומסן: "..אם ניצחונותיו של טריאנוס במזרח נתפוררו לו מתחת לידיו, יש למרד היהודי חלק בכך. הוא נאלץ להזעיק את חילותיו ולהעבירם מערבה להדברת המרד. אלא שגם בהדברת מרד זה בגלויות לא הודברה היהדות. פרץ מרד בר-כוכבא שלא היה בדומה לו לעוצמה ולמשך בכל תולדותיה של הקיסרות הרומאית... הקיסרים גברו על הישות היהודית שהיוותה מדינה בתוך מדינה. הלגיונות יכלו לחומותיה של ירושלים, אך לא יכלו לה ליהדות עצמה". הנה, אם לא שמענו זאת מבני ברית, טובה עדותו של גוי גרמני...
היבט מדיני-צבאי מביא ההיסטוריון א' שליט, 'משלנו', במאמר שפרסם ב'תרביץ' עוד בתרצ"ו: "..העובדה שעם היהודים מנע ברגע המכריע את שעבודו של המזרח על-ידי רומי, אם כי לא סילק את אפשרות הישנותו של ניסיון השעבוד הזה, עובדה זו מוציאה את התעוררות הקנאים של שנת 66 מכלל מאורע לאומי צר בעל מטרות לאומיות צרות ומשווה לו ערך היסטורי עולמי, אם כי הקנאים לא התכוונו אלא לכינון מלכות ירושלים".
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
מביא מגיב ותיק
|
|
|