|
מתבגר. אפרון [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
|
במודעות ובקדימונים לסרט "שוב בן 17" נראה מתיו פרי לצד זאק אפרון כשני שחקנים ראשיים של אותו סרט. אך אף שהשניים חולקים אותה דמות בשלבים שונים של חייה, התפקיד שמגלם בוגר "חברים" קטן בהרבה מזה של אפרון, שבעצם מגלם את עצמו בסרט הזה. כוכב סרטי "הייסקול מיוזיקל", מי שהוכתר לפני שנתיים על-ידי המגזין "רולינג סטון" כשובר הלבבות הנוכחי, נראה בתחילת הסרט החדש, שעלה אתמול בקולנועים, כתלמיד תיכון שהוא גם קלע מצטיין של קבוצת הכדור-סל וגם רקדן מוכשר שרוקד היטב עם המעודדות, לא מאוד בשונה מטרוי, הדמות שלו בסדרת סרטי בית הספר המזמרים של דיסני.
הרושם כאילו המדובר בו - בזאק אפרון - ולא בדמותו, מייקל אודונל, מתחזק כאשר בשלב מסוים בסרט, שהוא מין היפוך של "ביג" ו"חזרה לעתיד" גם יחד, הוא נמצא בסיטואציה רומנטית עם בתו. ב"שוב בן 17" הגיבור בן ה-37 (פרי) מקבל הזדמנות בנוסח "אילו חיים נפלאים" של פרנק קפרה, לקפוץ מגשר אל הלא נודע ולחזור עשרים שנה לאחור לימי תהילתו בתיכון ולחיות את חייו מחדש. אלא שהוא לא חוזר עשרים שנה בזמן, הוא נהיה צעיר בעשרים שנה ומגיע לבית הספר של ילדיו.
אני לא הומוסקסואל
בתו שמתאהבת בו לא מבינה מדוע הוא לא נענה לה - עניין קצת דוחה כשלעצמו, אבל זה לא העיקר. פתאום, כמו בסרט הנעורים "קלולס", עולה בדעתה כי הסיבה לאי המשיכה שלו היא לא אישית, אלא כללית. הוא לא אוהב נשים. ברגע זה ממש פונה אפרון למצלמה ולקהל שבאולמות ומצהיר "אני לא הומוסקסואל". הוא אומר שורה מתסריט אבל גם מנסה להפריך שמועות שפשטו באינטרנט על כוכב המחזמרים הצעיר (לא רק "הייסקול מיוסיקל" אלא גם הגרסה החדשה של "היירספריי"), שידוע בשימוש ב-guyliner (אייליינר לבנים), ובמייקאפ גם לא על המסך.
אפרון, בן ה-21, נמצא כעת על פרשת דרכים. בסרט הזה, שעיקר המסר (לעתים הדידקטי מדי) שלו הוא שההחלטות שאתה מקבל בגיל צעיר מכתיבות את המשך החיים שלך, נראה כי אפרון מתמודד עם כמה החלטות הרות גורל משלו. הוא צריך לעבור בהצלחה את המהפך משחקן-נער לשחקן בוגר בלי למצוא את עצמו בתוכנית ריאליטי של מפורסמים לשעבר. התהליך בעיצומו. אחרי שאמר בתחילת מרס כי הוא "מתכוון לעשות כמה שיותר סרטים קלילים שאפשר. בכל פעם שהתחלתי סרט מסדרת 'הייסקול מיוזיקל', רציתי לשמר את הילד הזה שבתוכי", נראה כי אימץ אסטרטגיה חדשה. ההצהרה שלו מאותו ראיון נושן מלפני שנתיים ב"רולינג סטון", שלפיו "כל עוד אהיה משעמם, הכל אצלי יהיה בסדר", כבר אינה בעינה.
בסוף מרס הפתיע אפרון את צוות ההפקה באולפני פאראמונט כאשר הודיע כי לא ישתתף בגרסה המחודשת ללהיט שנות ה-80 סרט הנעורים והריקודים "פוטלוס", בטענה שאינו מעוניין להוסיף עוד מחזמר לקורות החיים שלו. רוב הסיכויים שגם לא ישתתף בסרט ההמשך הרביעי בסדרת סרטי "הייסקול". לעומת זאת הוא הצטלם השנה לסרט התקופתי של ריצ'ארד לינקלייטר "אני ואורסון ולס", על נער שב-1937 משתתף בהפקה של "יוליוס קיסר" שוולס וג'ון האוסמן מעלים בתיאטרון מרקורי.
אפרון נולד בסאן לואי אוביספו, בקליפורניה, לאב מהנדס ולאם מזכירה שהכירו במפעל ששניהם עבדו בו. כשאפרון הצעיר היה בן 11 עודד אותו אביו לשחק בהצגות בבית הספר, ומשם המשיך להצגות מחוצה לו. בזכות המורה למשחק שלו הגיע לסוכנות שחקנים בלוס אנג'לס ובעזרתה השתתף בתפקידים קטנים בסדרות כמו "ER" ,"CSI" וגם קיבל תפקיד קבוע בסדרה "סאמרלנד". ב-2006 השתתף בסרט של דיסני "הייסקול מיוזיקל" שהעלה אותו לדרגת כוכב, שאת מהותו מנסה לשנות כעת.
זאב בעור כבש
כחלק משינוי התדמית שלו, המיתוג מחדש ומסע יחסי הציבור לסרטיו העתידיים הצטלם השחקן הצעיר למגזין "אינטרוויו" בתמונות פרובוקטיביות והתראיין לבמאי האינדי גאס ואן סנט. בתצלומים אלה, א-לה ג'יימס בונד, עושה כוכב הילדים הכל כדי להיפטר מתדמית הילד הטוב שלו והמראה הנערי החמוד שלו - משהו שמתאים כנראה לקהל היעד של בנות העשרה שלו.
בסדרת התצלומים הוא מצולם מבוסס בבוץ ומתגולל עם דוגמנית עירומה על הרצפה. קודם-לכן הדבר הכי מיני שנקשר בשמו, היה שסיפר למגזין "אל" כי אמו היא זו שקונה לו קונדומים. הצילומים המיניים הם הימור, הם יכולים להתברר כצעד עסקי שגוי. ההכנסות ממוצרי השיווק של "הייסקול" עלו עד עתה על מיליארד דולר והיד נטויה. ההכנסות מסרטו של אדם שנקמן "היירספריי", שבו השתתף, הן כ-200 מיליון דולר. מכונת כסף אחרת, כוכבת הילדים מיילי סיירוס, הגרסה הנשית שלו, ננזפה קשות על-ידי דיסני כשניסתה לעשות צעד דומה (אבל אולי זה משום שהיא בכל זאת צעירה, ואשה).
בכל-אופן, הגרסה הסקסית של אפרון, שמוצאו יהודי אך הוא מגדיר את עצמו אגנוסטי, עדיפה על זאת הקתולית המתחסדת שלו בסרט "שוב בן 17". גיבור הסרט - אב מבוגר במראה תלמיד תיכון - מטיף לבתו ובני כיתתה לדבוק בהתנזרות במקום במין בטוח. עד אותו שלב, גם אם היה משהו מוזר בהיפוך הזה של מבוגר לנער, כמו זאב בעור כבש, הוא היה אפשרי ומהנה בגבולות הפנטסיה. זאת, אף-על-פי שההיפוך בנוסח הסרט "ביג" של פני מרשאל, שבו ילד בן 13 כלוא בגוף של בן 30, מתקבל טוב יותר, ויש שיאמרו כי זה מצבם הטבעי של גברים רבים בכל הגילים.