האם חברת סיטיפס, המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים, השביתה במכוון רכבות כדי לגרום לפאניקה וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות? מנכ"ל סיטיפס ירון רביד מגלה כי כדי לתקן שמשת קרון שנפגעה מאבן נדרשות לכל היותר 5-4 שעות, ולא ימים ארוכים – משך השבתת הקרונות בסוף שנת 2014 בעת ההסלמה במזרח ירושלים, שבמהלכה השביתה סיטיפס כ-40% ממערך הרכבות בבירה. השבתה זו גרמה לפגיעה קשה בנוסעים שעלו לירושלים במהלך חול-המועד סוכות.
ניראות על-חשבון שירות
רביד אמר את הדברים במהלך דיון (יום ב', 29.6.15) בוועדת הפנים של הכנסת. הוא הדגיש שכל האבנים שנזרקו עד היום לעבר הרכבת לא גרמו עד היום לפגיעת גוף באיש מהנוסעים משום שהרכבת בטוחה וממוגנת מפני יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. בדיון התברר כי בסיטיפס קיים נוהל פנימי המורה לשלוח לתיקון במוסך כל קרון שנפגע מאבן. זאת למרות שלדעת המומחים ניתן להמשיך להפעיל את השירות גם בקרונות ששמשותיהם נשרטו או נסדקו מעט מאבנים משום שמלבד הניראות הלא-נעימה אין בכך סכנה לשלום הנוסעים. לדעת המומחים, כפי שהוצגה בפני News1, יכולה הייתה סיטיפס להשהות את משלוח הקרונות למוסכים ולתקנם לאחר אחר גמר השירות. במקום זאת בחרה סיטיפס לגרום שיבושים בשירות ואף הכריזה על שטח המוסכים כסגור לתקשורת, אולי בניסיון להסתיר משהו.
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה) מקלב האשים את מנכ"ל סיטיפס בכך שהוא מצייר את תמונת המצב כטובה, אבל בין זה למציאות קיים פער ובפועל יש איחורים והשבתות. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם, ציין כי השבתת קרונות לצורך תיקון גורמת לצפיפות שמעלה את הסיכון הבטיחותי לנוסעים. רביד הבהיר כי בניגוד לתקופת ההסלמה, בימים אלה אין השבתה של קרונות.
ירידה משמעותית באירועי הטרור העממי
בשל פעילות משטרתית מסיבית של כוחות המשטרה פחתו משמעותית יידויי האבנים לעבר הרכבת הקלה. על הנתונים המדויקים קיימת מחלוקת. רביד אמר כי מתחילת השנה אירעו 80 אירועי יידויי אבנים, שב-46 מהם נדרשה החלפת חלון. מנהל אתר החדשות 0404, בועז גולן, אמר כי בועז גולן, אמר כי מדי יום מתרחשים בישראל עשרות פיגועים ביום, כאשר ברכבת הקלה מספר פיגועי האבנים היומי נע בין אחד לשלושה, כאשר בכל המקרים אין נפגעי גוף אך יש נפגעי חרדה. נציג עיריית ירושלים אמר שבחודש מאי אירעו רק חמישה מקרים בהם הותקפה הרכבת.
מפקד תחנת שפט, סגן-ניצב אבי כהן, אמר כי לדידה של המשטרה אבן אחת דינה כפיגוע ולכן הוגשו כתבי אישום נגד מאות עצורים. הוא ציין כי קיים שיתוף פעולה עם העירייה שדואגת לפעילות לתלמידים בבתי הספר בשכונת שועפט אחר שעות הלימודים כדי שלא יזרקו אבנים משעמום. היו"ר אמסלם שאל אותו האם הציף למעלה שחסרים לו כלים בארגז להתמודדות עם המצב. סנ"צ כהן השיב כי העלה זאת בפני מפקד המחוז ונאמר לו שיש למשטרה תיעדוף משימות. עוד אמר כי המשטרה פועלת להכיל אירועים - כלשונו - במזרח העיר, כדי שלא יגיעו למערב העיר. ח"כ אמסלם תהה האם הוא מסופק מהמצב בו לפחות פעם בשבוע מותקפת הרכבת הקלה, והאם היה אומר אותו הדבר אילו הייתה מכוניתו של השר לביטחון הפנים מותקף פעם בחודש באבנים. אמסלם: "משטרה צריכה להגדיר יעד ביטחון גבוה, בפרת במערכת הסעת המונים ששלושת רבעי ממנה זה מונופול כדי שלא ייזרקו אבנים בכלל. אם הייתי מפקד המחוז, היה מטריד אותי שהורים מפחדים ולא שולחים את ילדיהם לחוגים. צריך להגדיל את הנוכחות המשטרתית ולהציב שוטר בכל 100 מטר. אם יש לכם בעיית אמצעים תפנו אלינו. צריך גם לפעול בנושא חינוך הילדים שזורקים אבנים ולהסביר להם בשיעורי אזרחות עד כמה זה פוגע בהם". ח"כ
בני בגין (הליכוד) ציין כי הוא רואה בחיוב את העובדה שערבים רבים עושים שימוש ברכבת הקלה, ומאפשרים "מגע רופף" כלשונו בין האוכלוסיות.
קנסות להורי הילדים
ניצב-משנה שמעון נחמני, רמ"ח מבצעים במשטרה, תיקן את דברי הקצין שקדם לו ואמר כי השוטרים מקבלים אמצעים לטיפול במציאות השוררת. בתקופת ההסלמה הועדף מחוז ירושלים ותוגבר ב-1,000 שוטרים שהגיעו ממקומות שונים בארץ, וכיום מספרם עומד על 360 שוטרים ביממה. מדובר בכוח קבוע המונה 800 שוטרים המתחלפים ביניהם מדי יום א'. עוד ציין כי בשנה האחרונה נפתחו 120 תיקים במשטרה בהם הוגשו כתבי אישום. נצ"מ נחמני נשאל על רף הענישה למורשעים מביניהם והשיב כי כל המתפרעים שנכלאו אחרי רצח הנער מוחמד אבו חדיר לפני פחות משנה כבר שוחררו, אך רוב מיידי האבנים הם ילדים ובשל היותם קטינים לא מוגשים נגדם כתבי אישום. יועמ"ש ועדת הפנים אמר כי כדי לכלוא לתקופת זמן ארוכה נדרשת המדינה להוכיח כי יידוי האבן נעשה במטרה לפגוע בחיי אדם. הוא מסר כי הממשלה מחילה רציפות על הצעת חוק ממשלתית המבקשת לקבוע עד 10 שנות מאסר על כל מי שישליך חפץ על כלי רכב נוסע, ועד 20 שנות מאסר על מי שיוכח כי ביקש לפגוע בנפש בעת השלכת החפץ. יו"ר הוועדה אמר כי הוא משוכנע שקנסות על הורי הילדים שמשליכים אבנים יביאו לפתרון הבעיה.
אלינור סילוק, מנהל ביטחון הרכבת הקלה בעיריית ירושלים אמר כי יש שיתוף פעולה פורה עם המשטרה ואכן יש ירידה במספר יידויי האבנים, בהם מתנהלים מול הילדים משחקי חתול ועכבר, אולם עם הרגשת הביטחון קשה להתווכח. לדבריו, כל רכבת שנוסעת לשועפט מלווה בסיור ועולים אליה מאבטחים. לפעמים ממתינה הרכבת שיעלו. סילוק אמר שתקציב האבטחה הוגדל על-ידי
משרד התחבורה. אישר זאת מנהל אגף פיקוח ובקרה במשרד, דוד יוסף, שאף נקב בסכום התקציב השנתי - 29 מיליון ש"ח, אך ציין כי בעוד שמשטרת ישראל אחראית על הביטחון מחוץ לרכבת המנדט של משרד התחבורה מתמצה במתרחש בתוך הרכבת.
"מכניסים נוסעים ללוע הארי"
נציגי תושבים אמרו בדיון כי ככל שיגבר הביטחון כך יגדל מספר הנוסעים והוסיפו כי לא ניתן לנתק את הביטחון ברכבת הקלה מהביטחון בשאר העיר. ח"כ מקלב חלק על ההשוואה ואמר כי השוני נובע מכך שמדובר במערכת מרכזית להסעת המונים שאין לה חלופה, ומכך שמומחי האבטחה התחייבו להפעלת אמצעים, ידע וטכנולוגיה כדי להסיע את הרכבת בבטחה אך ההבטחות אינן מיושמות. מקלב מחה על הכוונה להרחיב את תוואי הרכבת לכיוון מערב ולכיוון צפון-מזרח בנימוקי ריבונות ישראלית, ואמר כי הדבר יגרום למצב בטיחותי שירחיק נוסעים כי התוואי מכניס את הנוסעים ללוע הארי. במקום זאת הציע מקלב להרחיב את התוואי לאזורים נגישים יותר, כלשונו. מחה על הדברים בועז גולן, שאמר: "זו המדינה שלנו. יש שהפסיקו לנסוע ברכבת. המשטרה ביצעה המון מעצרים באזור שועפאת ובית חנינא. אם יתנו לכוחות הביטחון אישור הם יחסלו את תופעת זריקת האבנים. צריך לקבל החלטה מעשית איך לשמור על הציבור".
- דובר סיטיפס, עזאל ותיק, מסר בתגובה כי בתקופת הסלמת האירועים הביטחוניים "זה היה סיפור אחר והיה צבר אירועים גדול בהרבה, כך שנדרש יותר זמן לביצוע התיקונים".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
