תחבורה ציבורית בשבת

נניח שיגיע היום איש אחד ויסביר לכולנו שהוא מאמין בברכאוזאורוס הפלסטיק הכחול והבלתי נראה, ושאותו ברכאוזאורוס ציווה עליו לאסור על כל העולם שימוש באות נ המשוקצת, ושהוא אפילו יאסוף כמה תומכים, האם אנחנו ניאלץ לחדול מלהשתמש באות נ? ואם הוא יתחיל לזרק אבנים על אנשים שעוברים לו בשכונה עם כיפות "נ נח" או על משאיות עם פרסומות שמופיעים בהם 'נ'ים לא מוחבאים? וכשהוא יחרים את המדינה כי בהמנון שלה יש נ והיא מממנת גני ילדים?

כאן נכנסים הטיעונים של "אין מקום להשוואה, אנחנו צודקים והוא סתם המציא" "כופר ארור!" "זה בכלל לא קשור ואם אתה לא מבין למה אז אין לי מה לדבר איתך אפילו" ואפילו "סליחה, איך אני מגיע לרחוב הרצל?" (רגע, אני מסביר לו ונמשיך). אז עם כל הכבוד לכך שלדעתי וכנראה גם לדעתכם אסור שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, ולא להשתמש באות נ זה רק באשרי, זה לא ישכנע את אביב החביב מתל אביב להפסיק ליסוע בשבת. ואם נכריח אותו ללכת לחלל שבת ברגל מה שנשיג יהיה סתם החלטה נחושה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.

כי מבחינה חילונית, האיסור הזה הוא קצת מוזר. המשפט "בשבת צריך ללכת ברגל במקום באוטובוס כי זה יום מנוחה" או המשפט "חשוב מאוד שיהיה עונג שבת ולכן מקובל שכולם מצטופפים בזוויות מוזרות ליד האור של השירותים כדי לקרוא" נשמעים קצת חסרי הגיון פנימי, שלא לומר נשמעים הרבה חסרי היגיון פנימי.

ואם כבר בהיגיון פנימי עסקינן, למה לאסור דווקא תחבור ציבורית בשבת? אם באמת היינו רוצים היינו יכולים למצוא איזה אוטובוס שבת הלכתי של מכון צומת, או ליסוע באוטובוסים של ערבים. לנקוט ש"תחבורה הותרה בציבור" זו גם אופציה.

אז מה יש? גם אם לך לא כל כך נוח שיש בשבת אוטובוס, גם לאנטישמים לא כל כך נוח שיש בעולם יהודים. ואנחנו לא מוכנים לבטל את היהודים. יש אנשים שלא נוח להם שאוכלים בשר ואנחנו לא מוותרים על המנגלים. יש אפילו אנשים שלא נוח להם טור פסאודו-הומוריסטי בעלון של מכון לב ואי"ה הם ישתחררו מבית החולים בחודש הקרוב. אז זה שלא נוח לנו עם אוטובוסים בשבת זה לא טיעון טוב.

יתר על כן, לפני התחבורה הציבורית בשבת יש דברים אחרים לטפל בהם. אומנם שבת זה איסור כרת, אך כך גם קרבן פסח. אז אלא אם כן נקבל את השיטה שגורסת בתורה "ובארבע עשר יום לחודש הראשון בין הערביים תעשו אותו אבל רק אם הדור מוכן לזה וגם רבינו יסביר ככה ויקרו כל מיני מופעים פירוטכניים מגניבים שיכללו מבנים שעקרונית כתוב שצריך לבנות שיצנחו משמיים" וגם "ועשו לי מקדש… סתם, נראה לכם? אל תעצבנו את הוואקף, אני מפחד ממנו". אז נראה לי שזה קצת צבוע, כשמגיעים למצווה אחת, להתעקש עליה. הרי אם חצי ממצוות התורה מתבטלות כדי לא להתגרות באומות, אז הגיוני לוותר על אחת כדי לא להתגרות באומה שלנו.

הארי פוטר זה ספר מומצא, אבל האנושות גילתה את הדרך להפוך אנשים לשקופים: לשים אותם מאחורי דלפק של חברת בגדים כלשהי. ברגע שהם שם, אחרים יפסיקו לשים לב לקיומם, או לפחות לאנושיותם. מה שנותר לאנשים שקופים כאלה זה יום אחד בשבוע, שבו הם יכולים לנוח. שבת. הקלה, מנוחה, קצת נחת רוח במרוץ האינסופי של החיים. מול כל זה עומדת זכותה המקודשת של נועה מתל אביב לקנות לעצמה עוד צעיף (יש לה רק 746156. אלפים) ומגפיים בהנחה ביום החופש שלה. בסקר רחוב מאולתר 5 מ-6 אנשים תמכו בזכות העובדים לנוח, ואחד היה כלב (כלב ממש. ארבע רגליים וזנב. הוא נמנע).

פתרון אפשרי יהיה לתת לאינו-אדם לנהוג ברכב. הפרות והחזירים סרבו בתוקף (זה עדיין כואב) ועל כן נותרו רק רובוטים. את יכולתם הכבירה של הרובוטים ראינו בפעולתו של הטייס האוטומטי (ע"ע מטוס מלזי), וניתן לסמוך עליהם שינהגו בבטחה. אבל למה רק אוטובוסים? בואו נחליף גם את המוכרים בחנויות ברובוטים. יותר מזה, גם לקנות זו טרחה גדולה, אז צריך להחליף גם את הקונים בקונים רובוטיים (הם גם יותר מנומסים). כך שבת תיהפך ליום הרובוטים שקונים מרובוטים. בעצם, למה רק שבת? אפשר פשוט לתת לרובוטים לנהל את העולם, ולפרוש לדברים מעניינים יותר. (הרעיון הזה הוצע כבר בסרט האוטופי "מטריקס", אבל שם איזה אנרכיסט מופרע הורס את כל הרעיון באלימות).

אם לא שמתם לב, עד עכשיו לא טרחתי להזכיר דת, יהדות, מדינה יהודית כלשהי או כפיה דתית. לא שיש לי משהו נגד כפיה דתית, להפך, אבל השבת היא מעל לכל זה. השבת היא המצאה כבירה של היהדות, שגררה אחריה חיקויים פופולריים ביותר, ומהם אנו גורפים תמלוגים נאים (בערך 5 סנטי-מצווה לכל שבוע לאיש). אם נוותר על השבת, נעתיק את הרעיון, כדרכנו בקודש, מהנוצרים (גם ככה אנחנו חוגגים את כל החגים שלהם) ואז תהיה שבת ויחזרו אותם ויכוחים בדיוק, רק ביום ראשון. לאחר שבעה סבבים כאלה, השבת תחזור ליום שבת. עדיף כבר לחסוך את כל הסבב ולהשאיר את המצב כפי שהוא.

עכשיו על כפיה דתית. כפיה דתית זה לא לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, ואז לסקול את מי שנוסע ברכב פרטי. למרות רצוני העז לעשות כן, לא נמצאו עדיין מספיק אבנים, כך שהתוכנית הזו נאלצה להידחות. מעט פחות כפיה דתית זה לאסור על חילול שבת. לא קיים כזה חוק (עדיין). ישנם אנשים שטוענים שכפיה דתית זה רע. כמובן שהם טועים. אין דבר מוסרי יותר להציל את חברך מדין מיתה, גיהינם, כרת ועוד כמה ייסורים נוראים. כדי להבהיר את העניין נפרק את המושג למילים: "כפייה" - ברור שכפייה, בשביל זה יש חוק. בשביל המלצות לא מחייבות יש את התקנון של המכון (מישהו קרא אותו באמת?) והסכמים עם יצרני תוכנה (קראתי ואני מסכים...). "דתית" - למה לא דתית? למה שרק כפייה חילונית תיהנה מזכויות יתר? כי חילונים הם יותר משכילים? אין הבדל בין המשפט "אם תיסע באור אדום תיתקל במכונית אחרת ותמות" למשפט "אם תחלל שבת יכאב לך מאוד בעולם הבא".

שבת שלום. כי שלום עושים עם אויבים.