בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הונאת ניצולי השואה: היעדר האחריות האישית
|
בהנחה שגזילת כספי הניצולים ע"י קופ"ח כללית תוכח - מי האשם ומי ייענש? ● האשמים הם מנהלי הקופה, הנענשים יהיו חברי הקופה שמכיסם ימומן הפיצוי ● איפה האחריות?
|
ניצול שואה בבית אבות [צילום ארכיון: AP]
|
|
|
|
|
בתביעות נגד גופים ציבוריים יש בענישה משום עיוות, שהאחראים אינם נענשים, והנענשים אינם האחראים. לא פעם אנו קוראים על עירייה שנקנסה בגין מעשה או מחדל כלשהו. לעירייה יש ראש עיר והנהלת עיר ומועצת עיר, רק שכל אלו, מקבלי ההחלטות, אינם נענשים כלל בגין תוצאות החלטותיהם, אלא מוטל קנס על העיר, כלומר על כלל התושבים שאין להם כל חלק בקבלת ההחלטות. מצב זה מעודד המשך קבלת החלטות ברשלנות, תוך פגיעה באנשים וגופים, בידיעה כי בתוצאות ישא כלל הציבור, ולא הם - מקבלי ההחלטות. חמור מכך, לעיתים יש בתהליכים מעוותים אלו כדי עידוד לקבלת החלטות שיש בהן מעבר לרשלנות, לכדי ביצוע עוולות בכוונה תחילה.
|
נבחן את הסיפור התורן והכואב מאוד: בימים אלה מוגשת תביעה ייצוגית על סך 700 מיליון שקלים נגד קופת חולים כללית בגין גזילת כספים שניתנו על-ידי ממשלת גרמניה למימון תרופות וטיפולים רפואיים של ניצולי השואה. בהנחה שהמעשה יוכח, מי האשם ומי ייענש? האשמים הם מנהלי הקופה לאורך השנים, הנענשים יהיו חברי הקופה שמתקציב התרופות והטיפולים שלהם ימומן הפיצוי. אם המעשה הינו כפי שמתואר בתקשורת ( תביעה ייצוגית: שירותי בריאות כללית מרוויחה על חשבון ניצולי שואה), הרי שמשנת 1967 ועד היום, מנהלי קופת חולים כללית לקחו כספים שניתנו על-ידי ממשלת גרמניה למימון תרופות וטיפולים רפואיים של ניצולי השואה, ובמקום שיגיעו ליעדם לא ברור לאן הלכו.
|
אז מה יש לנו? חשד להונאה, חשד לגניבה, חשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד, חשד לפגיעה רפואית בחולים שנמנעו מרכישת תרופות חיוניות מחוסר כסף, ועוד... כל החשדות האלו הם נגד מנהלים בארגון לאורך כל השנים. הגיע הזמן שנושאי תפקידים בארגונים ציבוריים ישאו באחריות להחלטותיהם, בייחוד כאשר יש בהן משום מעשה פלילי או רשלנות. מדובר גם במנהלים בארגון וגם בחברי הדירקטוריון או המועצה הנבחרת. "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", אמר ברנדייס, שופט עליון בארה"ב. אחת הדרכים למימוש אחריות היא שקיפות. בארגון ציבורי צריכות כל החלטות ההנהלה להיות מנומקות ומפורסמות, וכל החלטה המתקבלת בהצבעה תתועד דרך הצבעתו של כל אחד. החלטות שיש להן חיסיון, יפורסם דבר קבלת ההחלטה והנימוקים לחסיונה, כך שניתן יהיה לערער על החיסיון. לדוגמה, ההסכמים שחתמה קופת חולים כללית עם ממשלת גרמניה היו צריכים להיות מפורסמים, שהרי קופת חולים חתמה על הסכמים אלו בעבור חבריה ניצולי השואה. פרסום ההסכמים היה מוודא כי הכספים יגיעו ליעדם, ומפחית את הסיכון לשחיתות.
|
|
תאריך:
|
14/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/04/2010
|
|
איתן גנור
|
הונאת ניצולי השואה: היעדר האחריות האישית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישע
|
14/04/10 13:03
|
|
2
|
|
הניה
|
15/04/10 09:24
|
|
מיד לאחר פרסום הפרשה הביטחונית החמורה של גניבת 2,000 מסמכים סודיים של צה"ל, על-ידי החיילת-לשעבר ענת קם, מסירתם לעיתונאי אורי בלאו, שפרסם חלק מהם בהארץ וברח ללונדון עם המסמכים, התגייסה חבורת ה"סניגורים" הקבועה של עיתונאים ומשפטנים מ"מחנה השלום", להגנה על שני העבריינים, הצפויים למשפט ולענישה בהתאם לחוק. מנגנון התעמולה של השמאל הפציפיסטי, יצא מיד לפעולה למען החשודים ונגד השב"כ.
|
|
|
יש לחשוף את בני הדור הצעיר למראות הזוועה של השואה, על-מנת שלא רק ידעו על השואה מידע היסטורי יבש, אלא גם יבינו ויחושו את העוצמה ואת השפלות, את חוויית העבר הקשה מנשוא, ואת האחריות שיש לקחת בהווה כדי למגר כל סיכוי וכל סיכון להתקיימותה של עוד שואה.
|
|
|
אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ, כותב ביום נפילתו של רס"ן אלירז פרץ, סגן מפקד גדוד 12 בחטיבת גולני שנהרג לפני הפסח בהיתקלות עם מחבלים:
|
|
|
כאשר שני עקרונות חשובים ומהותיים מתנגשים אחד בשני, עפים ניצוצות, התקשורת רועשת וגועשת, הציבור סוער ומערכת המשפט נקראת להחליט בסוגיות שעל הפרק.
|
|
|
בימים שבהם עדיין שלט אצלנו הפיקוח על מטבע החוץ, הלך לפניו שמו של רחוב ליליינבלום התל אביבי כמעוזם של חלפני הדולרים בשוק השחור. מאז זרמו מים רבים בירקון המעופש ובינתיים הספיק הדולר להפוך למטבע מותר ומוכר בכל בית. סוחרי ה"ירוקים", שפעלו ברחוב הזה כגנבים בלילה, נעלמו ממנו כלא היו, ובמקומם צצו בו, כפטריות לאחר הגשם, מסעדות לרוב, שבהן נוהגים להסתופף בני הדור הצעיר, שוחרי הבילויים והגסטרונומיה. אלה גודשים אותן משעות בין הערביים ועד לשעות הקטנות. אחת מאותן מסעדות, ומן הסתם גם המובילה שביניהן, היא "פרידה קאלו" (ליליינבלום 43), שמלבד ארוחות הגורמה שהיא מציעה, יש בה גם בילויי-לילה סוחפים של מופעי-בידור במחירי מציאה.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
|
שירה אדרי
בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), הרבה לפני "הכיבוש", נשים וילדות יהודיות רבות נאנסו על-ידי הפורעים הערבים
|
|
|
איתן קלינסקי
לא לתת מקום לאירועים מצערים מהעבר להשתלט על מערכות היחסים בהווה לא לתת להתחשבנויות כאובות מהעבר לפקוד את חיינו בהווה לא לתת לשנאה להדיח את האהבה"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|