הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים דרשה וקיבלה מיזמים תרומה של 1.5 מיליון שקל, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ובניגוד לכללי מינהל תקין - מגלה (יום ג', 22.11.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

הוועדה התנתה מתן היתרי בנייה למלון ושני בתי מגורים ברחוב עמק רפאים פינת דרך בית לחם שבמושבה הגרמנית, בכך שהיזמים יעבירו סכום זה לתיאטרון הקרון, באמצעות הקרן לירושלים. שפירא קובע: "התניית מתן היתרי בנייה בתשלום כספים, בלי שנקבעה חובת תשלום בדין, היא פעולה פסולה לחלוטין העומדת בסתירה לחוקיות המינהל - שהינה עקרון יסוד במשפט הציבורי. העברת הכספים מהעירייה לתיאטרון הקרון לא מתיישבת עם כללי מינהל תקין ועם עקרונות השוויון והשקיפות". הדבר חמור במיוחד, מעיר שפירא, משום שהוא אירע שנתיים לאחר שבית המשפט העליון אסר על התניות כאלו. במקביל, התעלמה העירייה מחריגות בנייה שנעשו בפרויקט.

בשנים 2014-2010 הוגשו בכלל העיר 10,750 בקשות להיתרי בנייה, 15% בשכונות הערביות; במזרח העיר אושרו 20% מכלל יחידות הדיור - אבל אוכלוסיית האזור מהווה 40% מכלל תושבי ירושלים. הסיבות לפערים הן קשיים מבניים בהגשת בקשות להיתרי בנייה וקבלתם בשכונות הערביות, ובפרט מחסור בתוכניות מתאר שבהתבסס עליהן ניתן לתת היתרי בנייה, מחסור בתשתיות מוניציפליות (כולל תשתיות מים וביוב) והיעדר הסדר מקרקעין הגורם לאי-ודאות קניינית.

הליכי רישוי הבנייה בוועדה המקומית ממושכים מאוד. קבלת היתרי הבנייה בשנים 2015-2013 נמשכה 21 חודשים בממוצע. אשר להיתרי בנייה למבנים ששטחם גדול מ-500 מ"ר, התהליך נמשך 27 חודשים בממוצע. אומנם חלק מהעיכובים הם באחריות מגישי הבקשות, אולם יש עיכובים הנגרמים בשל התמהמהות הוועדה המקומית והגורמים בעירייה ומחוצה לה שמגישים לה חוות דעת.

עוד מצביע שפירא על פגמים בתהליכי קבלת ההחלטות של הוועדה המקומית: החלטות שלא היו ברורות מספיק או שלא התבססו על דיון במכלול הסוגיות הרלוונטיות, והעדר נימוקים להן. בשל התנהלות זו של הוועדה המקומית מוגשים עררים נגד החלטותיה, נפגע אמון הציבור בה, והליכי הרישוי מתארכים ונגררים ללא סיבה מוצדקת.

בחלק מהיתרי הבנייה שניתנו בשכונת משכנות האומה [ממש מול משרד מבקר המדינה] נמצאו פגמים מהותיים. הוועדה המקומית אישרה את היתרי הבנייה אף על-פי שמספר הקומות המותר לבנייה לא היה ברור, ובסופו של דבר היא התירה לבנות עד שלוש קומות יותר מהמותר על-פי התוכנית התקפה.

בביקורת נמצאה ירידה ניכרת בתפוקות של מחלקת הפיקוח והתביעה העירונית. בשנים 2015-2011, למשל, נרשמה ירידה של 68% במספר כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט. שיעור מסוים מירידה זו נגרם בשל שינוי במדיניות התביעה, אולם עדיין ניכרת ירידה של ממש בפעולות האכיפה. כמו-כן, נמצא שיעור נמוך של ביצוע צווי הריסה. עם זאת, לאחר סיום הביקורת התברר, כי במחצית הראשונה של 2016 חל שינוי במגמה ונרשם גידול במספר כתבי האישום. עם זאת, מימוש צווי ההריסה עמד בשנים 2015-2013 על 55% מכלל הצווים.

בשכונות במזרח העיר המצויות מעבר לגדר ההפרדה, שעל-פי ההערכות מתגוררים בהן כ-140,000 תושבים, אין אכיפה כלל - למרות בנייה בלתי חוקית בהיקף עצום, לרבות הקמה של מבנים רבי קומות. זאת, בשל אילוצים ביטחוניים. תופעה זו מעידה על התרופפות האכיפה בחלקים מסוימים בירושלים והיא מחייבת טיפול מהיר הן של משרד ראש הממשלה הן של הוועדה המקומית.