פרופ' רון שפירא, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת בר-אילן, שהשתתף אף הוא בפאנל העלה בנאומו שאלה פרובוקטיבית "האם משטרת ישראל מושחתת?". שפירא הציג נתונים, אודות עשרות ניצבים ותתי-ניצבים במשטרה שהועמדו לדין בעשור האחרון בגין עבירות שחיתות.

לדידו של שפירא: "אף כי חלק ניכר מהבכירים זוכו, ריבוי הפרשיות אומר דרשני באשר לשאלה בדבר מידת השחיתות במשטרה".

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהושע למברגר, בחר לעסוק בפסק הדין שניתן לאחרונה ולא מפסיק לעשות כותרות במסדרונות המשפט. הכוונה היא, לפסק הדין בעניין יששכרוב, אשר קבע כי ניתן לפסול הודאת נאשם, רק בשל העובדה כי לא הודע לו על זכותו להיוועץ בעורך-דין.

"פסק הדין מסמן מהפכה בתפיסה שאפיינה את הפסיקה עד כה. לא עוד גילוי האמת כחזות הכל, אלא מתן משקל בכורה לשמירה על זכויות הנאשמים", אמר למברגר.

לעומתו, עו"ד בני שטיינברג, המכהן כיו"ר צוות הפיקוח על בתי מעצר בלשכת עורכי הדין, סבור שהשמחה עדיין מוקדמת: "פסק הדין בעניין יששכרוב עוסק במקרה החריג של אי מתן ההודעה בדבר הזכויות כלל, אולם הבעיה העיקרית היא אי מתן ההודעה, אלא עיתוי מתן ההודעה. משטרת ישראל נוהגת בדרך קבע להחל בגביית גרסת החשוד עוד בטרם הועמד על זכויותיו, כאשר הוא מועמד עליהן רק בשלב מאוחר יותר, לשם הכשרת ההודאה שכבר ניתנה", דברי שטיינברג.

בנוסף, התריע עורך הדין מפניה של תופעת הודאות השווא הנחשפות לאחרונה, והציע לפעול לנוכחות סניגור בכל חקירה משטרתית.

ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף חקירות במשטרה, ניסה, בדבריו, להשיב למקצת הטענות כנגד המשטרה. "המשטרה אינה חזות הכל באכיפה", טען, "נדרשת תוספת תקציב גם לפרקליטות, למערכת בתי המשפט, למערך הכליאה ולמערכת החינוך". עם זאת, הודה דנינו, כי "יש עבירות שזלזלנו בהן בשנים האחרונות. בשל הקושי באיסוף ראיות בעבירות רכוש, הן לא טופלו".

בכך, מאשר דנינו את שנחשף בדוח מבקר המדינה האחרון, שקבע כי מדיניות הטיפול של המשטרה בעבירות שאינן פשע כשלה וכי תיקים רבים נסגרים ללא כל הצדקה.

דנינו התייחס בדבריו גם למלחמה בשחיתות: "מי שמקדש בדבריו את המלחמה בשחיתות מעל דפי העיתון, מרחיק אותנו מהרתעת העבריינים". דנינו הסביר, כי פרסום פרשיות שחיתות מעל דפי העיתון, עוד בטרם החלה חקירה משטרתית, פוגע ביעילות החקירה, בשל ההתראה מראש שניתנת לגביה.