הרב ראשי לישראל, הראשון לציון שלמה עמאר, קרא (יום ב', 12.6.06) לממשלת סין להכיר ביהדות כדת רשמית. הרב עמאר השמיע את הקריאה בעת ביקור בבית כנסת בשנחאי. בדברים שנשא ביקש כי אם ממשלת סין תעניק סטטוס רשמי ליהדות, יהיה זה בעיקר אקט סמלי, שכן רוב היהודים החיים כיום בסין הם יורדים מישראל העובדים שם בעיקר כאנשי עסקים.
למרות שיהודים גרים בסין כבר עשרות שנים, מכירה ממשלת סין רק בחמש דתות: נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית, בודהיזם, טאואיזם ואיסלאם.
בשיחה עם עיתונאים אמר: "באתי לכאן לחזק את הקהילה כאן, לעזור לצמיחה הרוחנית, ולהתפלל שהממשלה תתן חופש דת ליהודים". לפני כן נכח בתפילה בבית הכנסת ההיסטורי בשנחאי, שנבנה ב-1920.
"מדיניות זאת יוצרת בעיה גדולה להתפתחותם של חיים יהודיים בסין", אמר הרב עמאר, "ולמעשה כל הכינוסים הדתיים הופכים לבלתי חוקיים - אף על-פי שלעיתים קרובות 'מתחת לפני השטח', ניתן חופש פולחן רחב, לרבות לכת הפאלון גונג".
מדיניות הממשלה הסינית ל'צמיחה מפוקחת' דתית, המובילה לדבק חברתי המאחד את החברה הסינית, אבל היא מתנגדת באופן קפדני לעצמאות יתר לגופים דתיים ולהתערבות הבאה מעבר לים.
ביקורו של הרב הראשי בסין היה ביקור בזק ונועד לחזק את הקשר הרוחני עם ישראל. במהלך הביקור חנך קומפלקס גדול ומפואר בדרום מערב שנחאי, המצוי עדיין בבעלות ממשלתית ומכיל את בית כנסת, מקווה טהרה, אולם אירועים ומטבח כשר שישמש כקייטרינג לאוכלוסיה היהודית. במבנה קיים גם "מרכז לענייני חינוך", הכולל כיתות ללימוד יהדות, המופעלות על-ידי חסידי חבד.
בשנים האחרונות מאירה שנחאי פנים ליהודים ומקדמת את תיעוד המורשת היהודית. העניין ביהדות החל באמצע שנות ה-70, כאשר סין נפתחה למערב. לימודי יהדות הפכו למצרך מבוקש, ובסין קיימים לפחות 60 מרצים ומומחים ליהדות, ופעילים בה כעשרה מרכזים לחקר היהדות. ארבעה מהם בשנחאי, ששימשה מקלט לפליטי שואה. בעת נאומו הודה הרב עמאר לסין על ששימשה מקלט ליהודים בתקופת השואה.
