היום לפני 52 שנה, ב-2 בפברואר, 1955, מתפטר פנחס לבון מתפקידו כשר הביטחון אחרי מסקנות ועדת החקירה, שהוקמה בעקבות הפרשה הידועה בשם פרשת לבון.
פרשת "העסק הביש" עוררה סערות רבות ולא ירדה מסדר היום הציבורי במשך שנים רבות. תחילתה בשיחות שהתנהלו בין מצרים לבריטניה על פינוי הצבא הבריטי מתעלת סואץ, מהלך שעורר חשש רב בישראל.
מודיעין צה"ל העלה רעיון לחבל באופן מכוון במתקנים ובמבנים מערביים במצרים, כדי לערער את האמון של מדינות המערב במצרים.
לצורך ביצוע פעולות החבלה גוייסה חוליה מקומית של יהודים מצריים, אך 13 מחבריה נלכדו לאחר שאחד מהם נתפס בדרכו לביצוע פיגוע. על חברי החוליה הוטלו עונשי מאסר כבדים,
ושניים מהם נדונו למוות.
הצנזורה אסרה על פרסום פרטי "הפרשה", ולאחר שנים נודע כי מפעילי החוליה היו קציני צה"ל בכירים, וכי הדרג המדיני לא היה מעורב. השאלה הנוקבת היתה "מי נתן את ההוראה"? פנחס לבון, שר הביטחון דאז, התפטר כאמור מתפקידו, וכמוהו "הקצין הבכיר" בנימין ג'יבלי. לימים, בשנת 1960, הועלתה הפרשה מחדש.
פנחס לבון (לוביאניקר) נולד בשנת 1904 ונפטר בשנת 1976. בצעירותו היה פעיל ב”השומר הצעיר” וממייסדי תנועת ”גורדוניה” בפולין ומנהיגה האידיאולוגי. נימנה עם יוזמי האיחוד בין קבוצות ”גורדוניה” וחבר הקבוצות והיה ממצדדי איחוד התנועה הקיבוצית. לבון היה פעיל במפא”י מאז יסודה (1930) וציר מטעמה לקונגרסים הציוניים ולוועד הפועל הציוני.
בשנים 1938-1937 היה, יחד עם יצחק בן-אהרן, המזכיר הכללי של מפא”י, ובשנות הארבעים היה מראשי המחלקה לאיגוד מקצועי של ההסתדרות. שימש כמזכיר ההסתדרות בשנים 1950-1949, 1961-1956. ב-1961 הודח מתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות על אותו הרקע. ב-1962 פרש ממפא"י והקים את הקבוצה הרעיונית "מן היסוד".
פרסם את "יסודות" (1941), "בוויכוח המדיני" (1945), "ערכים ותמורות" (1959), "בנתיבי עיון ומאבק" (1968) ו"על ערכים ונכסים" (עורך אשר מניב) (1986).
חבר בכנסות 4,3,2,1, מפא”י. בכנסת הראשונה היה חבר בוועדת החוץ והביטחון. בכנסת הראשונה, בממשלה ה-2, היה שר החקלאות מיום 1.11.50. בכנסת השנייה, בממשלה ה-3 וה-4, היה שר בלי תיק. בממשלה ה-5 כיהן כשר הביטחון עד 21.2.55.
