ועדת השמיטה ברבנות הראשית לישראל קוראת בחוזר מיוחד שהפיצה לבעלי המטעים להשלים את ההכנות לקראת שנת השמיטה תשס"ח (13.9.07 עד סוף ספטמבר 2008). בפנייה, התבקשו בעלי מטעים נשירים להתכונן לקראת שנת השמיטה במגמה לצמצם את המלאכות שיהיה צורך לעשותן בשמיטה.
הכנות אלו נחוצות עבור כלל המטעים הנשירים - בין אלו שיהיו במסגרת אוצר בית דין ללא מכירת הקרקעות לגוי [הסבר בהמשך], ובין אלו שיהיו במסגרת התר מכירת הקרקעות לגוי - התר שנועד רק למלאכות שלא ניתן להימנע מהן, ולא עבור מלאכות שניתן להימנע מהן על-ידי הכנות מתאימות בשנה השישית.
ועדת השמיטה הודיעה השנה כי היא מצפה שהחקלאים ישתמשו במסלול של "אוצר בית דין, שלדבריה הוא "הדרך המתאימה ביותר ליישום השמיטה בימינו". לדבריה, כשהאפשרות הזו אינה מעשית אפשר יהיה לשקול את השימוש בהתר המכירה.
להלן שורה של הנחיות לבעלי המטעים אותן כתב שמעון אנטמן, מדריך מטעים בכיר:
גיזום
אפרסק, נקטרינה, שזיף, משמש, דובדבן, אגס ותפוח ענה - יש להיערך לגיזום גס מיד לאחר הקטיף בכל הזנים הנקטפים לפני ראש השנה.
במינים הבאים - תפוח, אגס, שזיף, משמש ודובדבן אפשר (בדרך כלל) לוותר על גיזום בשנת השמיטה במיוחד אם נעשתה עבודת גיזום לאחר הקטיף.
הזנה
מטעים בוגרים - בהסתמך על מחקרים שנעשו בעבר והתייעצויות עם חוקרים ומדריכים, אפשר לעבור את שנת השמיטה בכל הנשירים ללא דישון בחנקן, זרחן ואשלגן. הדבר מותנה בדישון סתווי שופע ערב השמיטה ובדישון סתווי שופע מיד לאחר השמיטה. אין הדברים נכונים לגבי חומרי מיקרו כמו ברזל. גם כאן, בחלקות או בגידולים רגישים צריך לתת מנה סתווית של החומר, אך אם יש התחלת מחסורים בשנת השמיטה יש לתקנם מיידית.
בנוסף, יש לציין כי קיימים בשוק חומרים המכילים חנקן, זרחן ואשלגן ומשחררים את חומרי ההזנה שבהם באופן איטי, כך שאפשר לדשן בדשן זה ערב השמיטה ולקבל במשך כל שנת השמיטה שחרור איטי של חומרי ההזנה.
מטעים צעירים - במטעים צעירים אין עדיין אגירת חומרי הזנה בעץ ולכן רצוי לדשנם גם בשנת השמיטה.
דילול
מעבודות שנעשו בשנים האחרונות על-ידי ד"ר רפי שטרן נמצא, כי ריסוסי ג'ברלין באפרסקים, נקטרינות ומשמש, כ-60 יום משיא הפריחה, גרמו להפחתת ההתמיינות לפריחה בשנה שאחרי כן. עם כל הסיכון של מתן המלצות לריסוס כאשר הניסויים לא נעשו בכל הזנים ויש רק שלוש שנות ניסויים. בזנים בהם הפוריות בטוחה כדאי מאד להשתמש בריסוסי ג'ברלין להפחתת עבודת הדילול בשמיטה.
|
|
לקראת השנה הבאה עומדים בפני בעלי המטעים שני מסלולים אלטרנטיביים:
א. מסלול אוצר בית דין:
חקלאים המעוניינים לשמור שמיטה כהלכתה מבלי להזדקק למכירת קרקעותיהם לגוי, יוכלו להצטרף למסגרת הנקראת "אוצר בית דין", המופעלת לגבי מטעים או גידולים אחרים שנזרעו לפני השמיטה (מסגרת אוצר בית דין איננה מאפשרת זריעה בשמיטה). משמעותה של מסגרת זו היא שבעלי האדמות מפקירים את אדמתם ומוסרים את הטיפול באדמתם לידי נציגי הציבור (בית הדין) אשר מטפלים באדמות בשם הציבור, שאמור ליהנות מיבול האדמה המופקר, באופן המותר על-פי ההלכה.
בית הדין, כנציג הציבור, שוכר לצורך הטיפול במטעים ובשדות שברשותו את בעלי הקרקעות ואת ציודם ומערכותיהם כדי שהם יטפלו באדמות בשליחותו ומטעמו. בית הדין עושה באמצעות שלוחיו את כל הנחוץ על-מנת שהציבור אכן יוכל ליהנות מהיבול שיתקבל. כך הופכים החקלאים בשנת השמיטה מבעלים עצמאיים לשכירי בית הדין והם מקבלים את שכרם ואת דמי השימוש בציודם בהתאם לסיכום המוקדם שנעשה עמם, והיבול מחולק לציבור בתמורה להשתתפותו בהוצאות בית הדין, הוצאות המורכבות מסך כל התחייבויותיו הכספיות של בית הדין הנובעות מהטיפול בגידולים.
בית הדין יטיל על שלוחיו לעשות את כל המלאכות שמגמתן למנוע הפסד גדול של המטע, היבול או הפירות (בכלל זה, מלאכות שמגמתם למנוע פירות באיכות שאיננה מתאימה לשיווק). חלק מהמלאכות (זמירה, חלק מהגיזומים, האבקה בתמרים ועוד) יהיה צורך לבצע על-ידי לא יהודי או בשינוי מהאופן בו מבצעים מלאכה זו בדרך כלל.
כל הפירות שלא יהיו במסגרת התר המכירה יסומנו בסימון "פירות בקדושת שביעית מאוצר בית הדין שליד הרבנות הראשית לישראל".
שיווק הפירות יעשה על-פי סדר העדיפות שלהלן:
- מוסדות שקונים את הפירות לשימושם - צבא, חלק מהמוסדות והמפעלים וכד'.
- רשתות שיווק וסיטונאים המשווקים למגזר היהודי.
- ייצוא עבור צרכנים יהודים.
- ייצוא כללי (במקרים בהם האלטרנטיבה הינה הפסד הפירות בארץ, ועדיף יהיה במידת האפשר לסדר הסכמים מוקדמים עם הקניינים בחו"ל).
הסכם השכר בין בית הדין לשכיריו ושלוחיו בעלי האדמות שיבצעו את כל הנחוץ בשליחותו, יהיה קבלני ויאפשר לבעלי המטעים - שלוחי בית הדין - לגבות את כל הוצאותיהם ואת שכר עבודתם בעין יפה.
ב. מסלול התר מכירה
המסלול השני לבעלי המטעים יוכל להיות מסלול התר המכירה המתבסס על מכירת קרקעות המטעים לגוי, שאיננו מחויב במצוות, למשך כשנתיים.
כדי שלהתר המכירה יהיה תוקף יש צורך לבצע את הדברים הבאים:
- בדיקה פרטנית שאכן מדובר בשעת דחק המצדיקה שימוש בהתר המכירה ושאין פתרונות אלטרנטיביים מתאימים.
- הגדרת הקרקעות מבחינת שטחן, מיקומן ובעלותן החוקית.
- חתימה על מסמכים המאשרים את ביצוע המכירה של הקרקעות והגידולים שעליהם.
- אישור אסיפת חברים של האגודה לביצוע המכירה.
- ביצוע המכירה על-ידי בעלי הקרקע החוקיים (ברוב המקרים – מינהל מקרקעי ישראל) לאחר העברת כל הזכויות של החוכרים החוקיים בקרקעות לידיהם.
מכיוון שכאמור המכירה מתירה רק את המלאכות הנחוצות וההכרחיות, תינתן במעמד המכירה הדרכה והנחיה הלכתית בכל הנוגע למותר ולאסור לעשות בשנת השמיטה בקרקע המכורה לגוי.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
26/04/2007
|
|
|
עודכן: |
26/04/2007
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
