סופית: תארי "לטביה" אינם מוכרים

בג"צ קבע היום (א', 27.5.07) כי התנהלות המדינה בכל הקשור לבדיקה פרטנית של תארי בוגרי לטביה היתה תקינה. בכך "סגר" בית המשפט באופן סופי את הפרשת שבמהלכה נקבע כי תארי אוניברסיטה זו אינם מוכרים.

הפרשה התפוצצה בקיץ 2001 כשמאות עובדי מדינה, בהם שוטרים ומורים, נחשדו בהשגת תארים בדרכים לא כשרות מאוניברסיטת לטביה וקבלת הטבות בשכרם בשל תארים אלו. במרץ 2004, בעקבות החקירה, הוחלט בנציבות שירות המדינה ובאוצר, למנוע הענקת ההטבות לבוגרי לטביה ולשלול אותן גם מחלק מבוגרי העבר.

בוגרי לטביה עתרו נגד ההחלטה ובמה שכונה פסק הדין הראשון בפרשה (ב-18.3.2004) קיבל בג"צ את העתירה לפיה אין מקום לפסילה הגורפת של המדינה לגבי ההכרה ב"תואר הלטבי" לצורכי דירוג ושכר בשירות הציבורי. יחד עם זאת השופטים קבעו כי "אין במסקנה זו כדי למנוע מהמדינה לשלול את הזכות להטבות מבוגרים אוניברסיטת לטביה אשר קיימות לגביהם באופן אישי הוכחות ברורות ומשכנעות ברמה הנדרשת... שהתואר האקדמי שהושג על ידיהם במירמה או בדרכים לא כשרות אחרות".

באותה החלטה נשלחה המדינה לערוך בדיקה פרטנית מקיפה בסוגיית תאריהם של כ-4000 בוגרים. לאחר הבדיקה הוכרו כמחציתם לצורכי דירוג ושכר בשירות הציבורי, כ-1,700 תארים נוספים לא הוכרו בטענה כי קיימים "ממצאים פרטניים המעלים חשד כי התואר הושג בדרך בלתי כשרה, או בשל העובדה שחלק מהעותרים לא שיתפו פעולה וסירבו להשיב על שאלות אשר הופנו אליהם במהלך הראיון".

הבוגרים עתרו פעם נוספת, באמצעות באי כוחם, עורכי הדין יורם שפטל, דורון בקרמן, נפתלי שמרון, אביגדור פלדמן, קארין לוי, דקלה ויסוצקי, חיים שיין, נעה שיין, עבדאללה זועבי, אביגיל בורוביץ, שרון מן אוריין. הפעם הם עתרו נגד מערך הבדיקות שקיימה המדינה לגבי כשרות התארים. בין היתר הם טענו כי "ההחלטה לבצע הליכי בדיקה אלה הינה בלתי סבירה בלתי מידתית נגועה בשיקולים זרים וסותרת את פסק דינו של בית המשפט בבג"צ הראשון".

טענות נוספות שהעלו הבוגרים היו כלפי אופי השאלות בשאלון שנשלח לבוגרים, כלפי מתכונת הראיונות האישיים שנערכו להם
"המתכונת בה נערכו הראיונות האישיים לבוגרים אינה ראויה וכי היא נשאה אופי של בחינת בקיאות ולא של שימוע", נטען.

חלקם העלה טענה נגד דחיית הבקשות להכיר בתארים מטעמים של "חוסר בקיאות" בקורסים שנלמדו או בעבודת הגמר. לטענתם,
"הלימודים התקיימו לפני זמן רב ובנסיבות אלה לא ניתן היה לצפות להוכיח בקיאות בחומר הנלמד".

"המדינה ביצעה את הליכי הבדיקה כראוי"

השופטים ביניש, גרוניס וחיות, דחו את הטענות וקבעו כי המדינה ביצעה את הליכי הבדיקה כראוי והשקיעה משאבים ראויים בהסדרת הטיפול בתארי אוניברסיטת לטביה. עוד נקבע, בהתאם להצהרת המדינה, שאותם בוגרים אשר לא שיתפו פעולה במהלך הראיונות האישיים, יוכלו להתראיין בשנית אם ישאו בעלות הראיון. "אין כל הצדקה להטיל על המדינה ובעקיפין על הציבור את עלותם של הראיונות החוזרים", כתבו השופטים.

השופטים הוסיפו וכתבו כי "לא עלה בידי הבוגרים להצביע על פגם בהליכים בהם נקטה המדינה נוכח קביעת בית המשפט בבג"צ הראשון כי המדינה רשאית לשלול את הזכות להטבות מבוגרי אוניברסיטת לטביה, כאשר קיימות הוכחות ברורות ומשכנעות ברמה הנדרשת על-פי מבחן הראיה המנהלית, שהתואר שלהם הושג בדרכים שאינן הולמות הליך של השגת תואר אקדמי. בוגרים אשר להם טענה מבוססת המצביעה על פגם בבחינת עניינם הפרטני יהיו רשאים לפנות למדינה בהשגה וזו תיבחן לגופה".

בתגובה להחלטה נמסר ממשרד המשפטים כי "העלות הכוללת של ההכרה ב'תואר הלטבי' לצורכי שכר הוערכה ע"י המדינה במיליארדי ש"ח, כך שההליכים הפרטניים בהם נקטה המדינה הביאו לחסכון אקטוארי של מאות מיליוני ש"ח לקופה הציבורית".