ביהמ"ש: הקלות לחנן גולדבלט

בית המשפט העליון הורה (יום ב', 27.08.07) להקל בתנאי מעצר הבית של השחקן חנן גולדבלט ולאפשר לו לצאת לעבודה יום יום בין 07.00-19.00 ללא אישור מוקדם.

השופטת עדנה ארבל נימקה את ההקלות בכך שפרסום האישומים על עבירות מין נגדו הובילו לפיחות במעמדו עד להגדרת דמותו הציבורית בידי בית המשפט המחוזי כ"מרוסקת ומרוטשת". בכך, כתבה ארבל, "יש כדי להקשות על אפשרותו למצוא עבודה. באלה, יש גם כדי לפגוע ביכולתו של גולדבלט להמשיך ולפעול בשיטת הפעולה בה נהג לבצע את עבירות המין המיוחסות לו, מאחר שהיא נשענה על מעמדו האיתן בתחום המשחק".


אישום על עבירות מין בשש נשים

נגד גולדבלט, שחקן ובדרן מוכר שהתפרנס, בין היתר, מהוראת משחק במסגרות שונות, הוגש כתב אישום המייחס לו שורת עבירות מין ובהן אינוס, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, מעשי סדום, מעשה מגונה בקטינה תוך ניצול יחסי מרות, מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות, ניסיון לאינוס במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. בכתב האישום נטען כי בין השנים 1996-2005 "ביצע בהזדמנויות שונות עבירות מין בשש נשים, חמש מהן קטינות שלמדו במסגרות המשחק בהן לימד או שפנו אליו לקבלת
ייעוץ מקצועי, תוך שהוא מנצל את מעמדו ותפקידו כמורה למשחק".

בכתב האישום נטען עוד, כי "בחלק הארי של המקרים נקט בדפוס פעולה דומה, לפיו הצליח להשיג את הסכמת המתלוננות לקיים עמו מגעים מיניים שונים בדרכי מרמה ותעתוע ובאמצעות טענות שקריות, לפיהן ביצוע המגעים המיניים נדרש כהכנה לקראת מבחני במה, תוך שהוא נותן להן להבין שהוא צופה להן עתיד בתחום זה. עוד נטען, כי במקרים בהם לא עלה בידו לקבל את הסכמת המתלוננות, ביצע בהן מעשים מיניים בניגוד לרצונן. הוא נהג להזהיר את המתלוננות לבל יספרו לאיש על אותם מגעים מיניים שקיימו עמו, גם זאת באמצעות דברי שקר ומרמה שהדבר לא יובן על-ידי גורמים שאינם מצויים בתחום המשחק, ויוכחש על-ידי גורמים המצויים בו".


בוטל האישור לעבוד במגזר החרדי

מאז הגשת כתב האישום נגדו בספטמבר 2005 הוא שוהה במעצר בית. בתחילה היה זה מעצר בית מוחלט בבית אחותו בכפר הס. בהמשך נענה בית המשפט לבקשות שונות להקל בתנאי מעצרו. אושרו
לו "צעדה יומית" בשעות מסויימות ותחת פיקוח ושהייה בבית חברתו ברמת גן יומיים בשבוע, תחת פיקוח.

בית המשפט אף התיר לו לצאת לעבודה תחת פיקוח בצילומי סרטים חינוכיים לנוער חרדי בירושלים שלושה ימים בשבוע. על החלטה זו ערערה המדינה ושופט בית המשפט העליון ג'ובראן ביטל את ההיתר. השופט קבע כי יציאה לעבודה באזור ירושלים "אינה מאפשרת פיקוח הדוק דיו, כפי שנדרש לאור המעשים החמורים המיוחסים לו והמסוכנות הצומחת מהם, וכי יציאתו של גולדבלט לעבודה עלולה להביא לפגיעה בלתי מידתית בשלומן הנפשי של המתלוננות ועשויה לחבל באפשרות העדתן נגדו". בית המשפט השאיר על כנה את ההחלטה לאפשר לו צעידה יומית ושהייה בבית חברתו.


עדיין מסוכן

כחודשיים לאחר מכן הגיש גולדבלט בקשה לעיון חוזר בנוגע למעצר הבית והחיוב בפיקוח אך בקשתו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. ביהמ"ש קבע כי "עודנה קיימת מסוכנות בגולדבלט, אשר לא ניתנת לאיון בשעה שהוא יוצא לעבודה, חרף לווי מפקח". השופטת הציבה אל מול "חזקת החפות" של גולדבלט את "זכותן של המתלוננות ל'חיים סבירים': בריאות נפשית; חוסן נפשי; חיים בשלווה. האיזון הראוי ביניהם, מחייב את הותרת תנאי מעצר הבית בו נתון גולדבלט על כנם. עם זאת, בית המשפט קבע כי יתכן ולאחר סיום עדויות המתלוננות, שנקבעה לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2006, ולאורן, יהיה מקום לשקול פעם נוספת בקשה מעין זו, אם תוגש. בשלב זה, אפוא, נותר גולדבלט במעצר בית, ללא אישור לצאת לעבודה".

גולדבלט ערער לבית המשפט העליון. השופט דוד חשין החליט להזמין תסקיר מבחן וזאת על-רקע מחלוקת באשר "לשאלת מסוכנותו, ובהינתן שחלפה קרוב לשנה מאז שוחרר העורר למעצר בית". המלצות התסקיר לא שימשו מקור תקווה לגולדבלט. בתסקיר נקבע כי "לא ניתן להסיר את כל המגבלות שהוטלו על גולדבלט. קרי, אין לאפשר לו לחזור להתגורר באופן עצמאי או לשוב ולעסוק בהוראת המשחק. זאת בין היתר בשל האופן בו הוא תופס את קשריו עם המתלוננות וחוסר האמפטיה שהוא מפגין כלפיהן, כמו גם הסיכון העולה ממנו במצבים חברתיים מסויימים". שירות המבחן קבע כי ניתן יהיה לשקול לאפשר לו לעבוד אם יציג תוכנית עבודה מתאימה תחת פיקוח.

בינואר 2007 התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב לגולדבלט לצאת מדי יום לעבודה בביתו בתל אביב של השחקן זוהר עילם, בכפוף להתחייבות של עילם לדווח למשטרת רמת גן על כל הפרה.


התסקיר "אינו מלא דיו"

עברה חצי שנה וגולדבלט הגיש בקשה נוספת לבטל את מעצר הבית והפיקוח. עתה מצא בית המשפט המחוזי כי למעשה התסקיר שהמליץ לאפשר לגולדבלט לצאת לעבודה "אינו מלא דיו". לדעת בית המשפט התסקיר "חסר כל התייחסות למסוכנות הקונקרטית לעורר באופייה ובטיבה, הנובעת גם מהקושי הקיים אצל העורר לראות בעיה בתפקודו עם המין הנשי ובתפיסתו אותו". עוד ציין בית המשפט כי ההליך המשפטי עומד להסתיים ולאור הנזק העלול להגרם למתלוננות אין לבטל את מעצר הבית והפיקוח. עם זאת הוסיף בית המשפט כי אם תובא בפניו הצעת עבודה קונקרטית היא תישקל.

גולדבלט שב ועתר לבית המשפט העליון והפעם נגד החלטת בית המשפט המחוזי שלא לקבל את המלצות התסקיר. הוא טען כי אם התסקיר "חסר" כטענת בית המשפט, היה על השופטים להזמין את אנשי שירות המבחן למתן הסברים. עוד טען גולדבלט כי "חזקת החפות אינה מאפשרת לראות בכפירתו בעבירות ובקשיים הנטענים נגדו באשר לתפיסת המין השני סימן למסוכנות". באיזון שבין נזק נפשי למתלוננות ל"חזקת החפות", "ידה של חזקת החפות על העליונה", טען. הוא הדגיש כי מצבו הכלכלי הקשה, שנגרם מתנאי מעצרו, "אינו מאפשר לו לחיות בכבוד ומצדיק את ביטול תנאי מעצר הבית".


ארבל: "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"

הפעם נתקל באוזן קשבת מצידה של שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל. ארבל מציינת כי למרות המלצתה, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה באשר "לביטולו של מעצר הבית בו נתון העורר בשעות היום, תוך שיתחייב שלא יצור כל קשר עם נערות או קטינות, על-מנת לאפשר לו להשתלב בעבודה". לפיכך התבקשה להכריע.

"אני מוצאת כי יש מקום לקבל את הערר באופן חלקי", כתבה ארבל. "כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו עבירות מין חמורות. על-פי הנטען, פעל בשיטתיות, תוך שהוא מנצל את מעמדו ותפקידו, להשביע את יצרו המיני. דומה, כי לא בחל באמצעים ובאמצעות דברי שקר ורמייה הצליח להונות את המתלוננות, שהיוו עבורו 'טרף קל', בהיותן בחורות צעירות ותמימות ששאיפתן להצלחה בעולם המשחק הניעה אותן לא פעם לעשות את רצונו, חרף הפגיעה הפיזית והנפשית שהותירו בהן מעשיו". ארבל הדגישה כי מהתסקיר בעניינו עולה כי "הוא התקשה לגלות אמפטיה למתלוננות וכי הוא התעלם מהנזקים שגרם להן במעשיו".

ארבל הוסיפה עם זאת, כי "נוכח הנסיבות הקונקרטיות בעניינו של גולדבלט, היה מקום ליתן הקלות בתנאי מעצר הבית, לצורך פרנסתו, ועל-מנת לאפשר לו קיום. כאשר אדם שוהה במעצר בית ללא היתר לצאת לעבודה, מחריף מצבו הכלכלי ביחס ישר לאורך התקופה בה אינו עובד. כאמור, שנתיים ימים חלפו מהיום בו הושם העורר במעצר בית, וברי כי הדבר מחריף את הפגיעה הכלכלית שנגרמה לו. כמו כן, פרסום האישומים המיוחסים לעורר בחוצות העיר הוביל לפחיתות במעמדו, ודומה כי הורידו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, עד כי בית המשפט המחוזי הגדיר את דמותו הציבורית כ'מרוסקת ומרוטשת'. בכך, יש כדי להקשות על אפשרותו למצוא עבודה. באלה, יש גם כדי לפגוע ביכולתו להמשיך ולפעול בשיטת הפעולה בה נהג לבצע את עבירות המין המיוחסות לו, מאחר שהיא נשענה על מעמדו האיתן בתחום המשחק".


לא ניצל אפשרות לחזור לסורו

היא ציינה כי גולדבלט מקיים במשך שנתיים את כל התנאים המגבילים שהושתו עליו "מבלי שנרשמה לרעתו כל חריגה. על אף כי תחת התנאים המקלים שנקבעו לעורר היה באפשרותו לשוב לסורו, הוא בחר שלא לעשות זאת. כל האמור מצדיק, אפוא, את צמצום התנאים המגבילים שהוטלו על העורר, באופן שיאפשר לו למצוא עבודה ולהתקיים".

לדבריה, יש לקבל את טענת גולדבלט כי התנאי של אישור תוכנית עבודה גורם למעסיקים לוותר על שירותיו, לפיכך קבעה כי יהיה רשאי לצאת לעבוד בימי א'-ה' בין השעות 07:00-19:00, גם ללא אישור מקדים. "היציאות ממעצר הבית מותרות אך ורק לצורכי עבודה". היא אף הזהירה את גולדבלט לבל "יסור מן האמור ימין ושמאל, שאם לא כן, יובא העניין בפני בית המשפט לשקילה מחודשת של ההקלות להן זכה".