ביהמ"ש אסר לפנות "פולש" מדירה בעכו העתיקה

בית המשפט מנע פינוי דייר מדירה בעכו העתיקה וקבע כי בעקבות מחדל "שתיקה" של המינהל, הפך הדייר מ"פולש" ל"מחזיק בר רשות".

בית משפט השלום בחיפה דחה דרישת חברת עמידר לפנות את איברהים עזירי מדירתו בעכו העתיקה. מדובר בדירה המצויה בקרקע של נכסי נפקדים שעמידר טענה כי הועברה לבעלותה על-ידי האפוטרופוס. בא כוח החברה עו"ד שלמה שינדלהיים טען כן יש לפנות את עזירי מהדירה מאחר שפלש אליה ב 1994 ולחייבו בשכר דירה.


שתיקת הבעלים

עזירי טען מנגד באמצעות באת כוחו מנהלת הקליניקה המשפטית באוניברסיטת חיפה עו"ד אורלי אריאב, כי הוא מתגורר מילדותו, משנת 1951, בדירה וכי בעבור 15 שנים, כאשר הבעלים אינו מוחה על מגוריו בדירה, חלה התיישנות והוא הופך למחזיק בה.

השופט אברהם אליקים דחה כאמור את טענות עמידר לבעלות על הנכס וקבע כי שאלה זו לא הובררה והסמכות לדון בכך מצויה בידי בית המשפט המחוזי. עם זאת, התקבלה טענת עזירי לפיה הוא מתגורר בדירה מאז 1951 ואיש לא דרש ממנו לצאת ממנה ולפיכך הוא אינו "פולש". שתיקת המינהל על מגוריו של עזירי בדירה הפכה את "מעמדו כמעמד בר רשות מכללא שקיבל את הרשות ללא תמורה משנת 51 על כל המשתמע מכך", כתב השופט.


הסכמה של בעל מקרקעין פאסיבי

לדבריו בגדר "רשות מכללא" נכללים מצבים שבהם ההחזקה או השימוש של פלוני בנכס אינם מעוגנים בהסכמה מפורשת שנתן בעל המקרקעין, "אלא בהסכמה הנלמדת ממחדלו של בעל המקרקעין לפעול לסילוקו של פלוני מהנכס אף שעומדים לרשותו כל האמצעים לכך... ההסכמה נלמדת ממשך הזמן שחלף ומהתנהגותו הפאסיבית של בעל המקרקעין בנסיבות המקרה המעידה שהשלים עם נוכחותו של פלוני בנכס או עם השימוש שהוא עושה בנכס".

השופט הוסיף בהחלטה כי גם אם עמידר היתה מצליחה להוכיח את בעלותה על הדירה "הייתי מצפה מהמדינה שלא לפנות מחזיק שמצבו הכלכלי הקשה מבלי לדאוג כי יזכה לקורת גג בעזרת הגורמים העושים זאת בשירות המדינה לרבות התובעת הספציפית בתיק שבפניי".

בסיום פסק הדין כתב השופט כי הוא ממליץ לצדדים ובלי קשר לתוצאת ההליך, "להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט לפיו יוסדר בצורה חוזית המשך החזקת הנתבע בדירה, תוך התייחסות לעובדה כי הנתבע מחזיק בדירה משנת 1951 ובהתחשב ביכולתו הכלכלית. אפנה בנושא זה לתאור מצבו של הנתבע בדוח החוקר נספח ז' שהיה נכון ליום 21.11.99 ולתצהירו בבקשה לפטור מאגרה ומקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבע כי יש במקרה זה לחפש פתרון צודק וראוי עבור עזירי בהתחשב גם בזכותו לחיות חיים בכבוד".