יקירי אונסק"ו: בן-יהודה והמהר"ל

המהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא בן בצלאל) ואליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, נמנים עם 67 אישים מרחבי העולם שהחגיגות לזכרם בשנים 2009-2008, זכו להכרת (יום ה', 1.11.07) הוועידה הכללית של ארגון האו"ם לחינוך מדע ותרבות, אונסק"ו.

את ההצעה להכיר בחגיגות במלאת 150 שנה להולדת בן יהודה הגישה האקדמיה ללשון העברית. את המהר"ל מפראג הציעה ממשלת צ'כיה במלאות 400 שנה למותו.

עם האישים האחרים שזכו להכרה כזאת נמנים המשורר הגרמני פרידריך שילר, במלאות 250 שנה למותו, הסופרת הגרמניה בטינה פון ארנים במלאות 150 שנה להולדתה, הסופר הארמני-אמריקני ויליאם סרויאן (100 שנה להולדתו), המלחין האוסטרי יוזף היידן (200 שנה למותו), המגלה האיטלקי גליליאו גליליי (במלאת 400 שנה לגילויו), המדען האיטלקי אבנגליסטה טוריצ'לי (400 שנה לגילויו), המחזאי הרומי-צרפתי איז'ן אונסקו (100 שנה להולדתו), המשורר האנגלי-אמריקני רוברט ברנס (250 שנה למותו), המדען האנגלי צ'רלס דרווין (200 שנה להולדתו), והמשורר האירי-בריטי ג'ון מילטון (200 שנה להולדתו).

רבי ליווא ואליעזר פרלמן

המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג היה פוסק הלכה, מקובל ופילוסוף. היה מנהיג הקהילה יהדות במרכז אירופה. תורתו השפיעה על החסידות ועל תנועת המתנגדים שקמו יותר ממאה שנים לאחר מותו. סביב דמותו מהלכות אגדות רבות, ובייחוד על הגולם שיצר. היישוב כרם מהר"ל שבחוף הכרמל קרוי על שמו.

אליעזר בן-יהודה נולד בשם אליעזר פרלמן ב-1858 ליד וילנה בירת ליטא. הוא ייסד את ועד הלשון העברית, ואת העיתון "הצבי", וחיבר את מילון בן-יהודה. עמד בראש המאבק למען השלטת השפה העברית על הישוב בארץ. מת ב-1922 ונקבר בהר הזיתים.