בית המשפט הגבוה לצדק דחה (ה', 22.11.07) עתירה שהגיש ארגון נפגעי הטרור נגד החלטת הממשלה לשחרר 432 אסירים ועצירים פלשתינים, במסגרת מחווה לקראת ועידת אנפוליס.
הארגון השיג על התבונה שבהחלטה וטען, כי שעות אחדות לאחר שנתקבלה החלטת הממשלה קיבלה עליה זרוע של פת"ח את האחריות לרצח אזרח ישראלי. הארגון הסביר, שרוב המיועדים לשחרור נמנים עם פת"ח, וכי יש ברצח כדי להמחיש, כלשון הארגון, את האיוולת שבהחלטה ואת חוסר הסבירות הקיצונית שיש בה.
אין חריגה ממתחם הסבירות
ארגון נפגעי הטרור גם טען, כי שחרור גורף של אסירים ועצירים, שחלקם ריצו רק מקצת העונש שנגזר עליהם פוגע בשלטון החוק ובאמון הציבור במוסדות המשפט. כמו-כן, טען כי למד מכלי התקשורת כי הרמטכ"ל התנגד להחלטת הממשלה.
בפסק הדין חזרו השופטים: אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ויוסף אלון, על עמדת בג"צ כי החלטה לשחרור אסירים במסגרת צעדים מדיניים היא החלטה הנתונה לסמכות הממשלה. זהו מעשה מדינה מובהק ובג"צ אינו מתערב בו. "בג"צ אינו נדרש לתבונה שביסוד החלטת הממשלה, כל עוד אין היא חורגת ממתחם הסבירות במידה שתצדיק את התערבותו", נאמר בפסק הדין.
ועדה בדקה
השופטים ציינו, כי קודם שאושרה רשימת האסירים המיועדים לשחרור, גובשה הרשימה בוועדה בין-משרדית שבה השתתפו נציגי הרשויות, ובהם נציגי השב"כ, השב"ס, משטרת ישראל, התביעה הצבאית ומשרד המשפטים, והם נתנו את הסכמתם לשחרור, לאחר שבחנו גם את היבט הסכנה הנשקפת מכל אחד מן המשוחררים ושאלת התקופה שנותרה לכל אחד מהם לריצוי עונשו.
לגבי הטענה הנסמכת על ידיעות בכלי תקשורת בדבר עמדת הרמטכ"ל, קבעו השופטים כי אין בה, בנסיבות העניין, כדי לגבש טענה בדבר חריגה מסמכות.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
