מה הקשר בין כדורגלן וכדורסלן קטאלונים, נהג אנגלי, טניסאי סרבי, ואתלט אמריקני? אה, כולם ספורטאים, וואלה? וחוץ מזה? כל החמישה נאבקו על תואר התגלית של ONE לשנת 2007, שתסיים בעוד פחות משבוע.
קצת קשה לסכם שנה ספורטיבית באמצע עונת הכדורגל והכדורסל, אבל בשביל זה אנחנו פה. הראשון ברשימה הוא בוז'אן קרקיץ' בן ה-17, ילד הפלא הקטאלוני (ואם אתם חושבים שהוא ספרדי, אז בואו נגיד שאתם לא מחביבי העיר ברצלונה) של הבלאוגראנה, שנחשב לאחד הכשרונות הגדולים שיצאו מה"משתלה" בשנים האחרונות.
השני הוא ריקי רוביו, אף הוא קטאלוני, רכזה של חובנטוד בדאלונה, שנחשב לפרוספקט ה-NBA הכי גדול, בתפקידי הגארדים, שצמח באירופה מאז דראזן פטרוביץ' הגדול. מועמד נוסף הוא הסנסציה מבריטניה, לואיס המילטון, שניפץ שיאים בזה אחר זה בעונתו הראשונה בפורמולה 1 והסיבה המרכזית (וכנראה גם היחידה) לכך שפרננדו אלונסו לא ינהג עבור מקלארן בקרוב.
שם מוכר קצת יותר שמופיע ברשימה הוא הטניסאי והחקיין נובאק דיוקוביץ' הסרבי, שהצליח להיכנס לטופ 10 של דירוג ה-ATP וסיים את השנה במקום השלישי אחרי רוג'ר פדרר ורפאל נדאל. ואחרון חביב: טייסון גיי בן ה-25, אלוף העולם בריצות ל-100 ו-200 מטרים. התוצאות לפניכם:
והזוכה הוא: בוז'אן קרקיץ'
במאי 2001 הופיע בערוץ הטלוויזיה של ברצלונה ילד בן 10 ממחלקת הנוער של המועדון, שסיפר על החלומות הגדולים שלו: לערוך את הבכורה בקבוצה הבוגרת, לעלות בהרכב ולכבוש בקאמפ-נואו. "אני חלוץ מרכזי ואני חושב שאני מהיר", הוא אמר אז, "יש לי בעיטה טובה ואני יכול לכדרר ולהבקיע שערים".
אחרי כמעט 6 שנים הוא הגשים את שני החלומות הראשונים במשחק ידידות עם אל-אהלי המצרית (0:4 לבארסה) לעיני 90,000 צופים, בו הבקיע את השער הראשון בקבוצה הבוגרת. והחלום השלישי? זה לקח קצת יותר, אבל הגיע במחזור ה-13 העונה כשנכנס כמחליף מול רקראטיבו (0:3) בדקה ה-60 וכבש אחרי 5 דקות את השער שהפך אותו למבקיע הצעיר ביותר בתולדות המועדון במסגרת הליגה.
לילד הזה קוראים בוז'אן קרקיץ' פרז, היום הוא בן 17 והוא נחשב לדבר הבא בברצלונה. את עונת 2006/07 החל החלוץ הקטאלוני ממוצא סרבי בקבוצת נוער א', אבל קודם לבארסה ב', במדיה כבש 9 שערים, בישל 3 נוספים וכל זה ב-15 משחקים בלבד. במהלך 2007 הוא גם הספיק לזכות עם ספרד באליפות אירופה עד גיל 17 תוך כדי שהוא כובש את שער הניצחון (0:1) בגמר.
"בגילאים האלה, זה הכשרון הכי גדול שראיתי בחיים שלי", אמר בסיום אותו משחק סטיב מקלארן, אז עדיין מאמן הנבחרת הבוגרת של האריות. נכון, זה רק מקלארן, אבל חייב להיות קשר כלשהו בינו לכדורגל, לא? ההצלחה הגדולה של בוז'אן גרמה לפרנק רייקארד להעלות אותו לסגל הבוגר של בארסה בתחילת 2007/08 וכאמור הילד לא איכזב.
למרות שהחמיץ את רוב ההכנות לעונה הנוכחית בשל השתתפותו במונדיאל עד גיל 17 בקוריאה, בו נבחר למצטיין כשהוא סוחב את ספרד לגמר עם 5 שערים, בוז'אן הפך לחלק אינטגרלי מהסגל הבכיר של ברצלונה ועד לרגע זה יש לו 3 כיבושים מתחילת העונה. הוא גם שבר את שיאו של ליונל מסי והפך לשחקן הצעיר בתולדות ברצלונה שמופיע בליגת האלופות כשנטל חלק במשחק מול ליון בשלב הבתים.
במקום השני: לואיס המילטון
ב-1995 ילד בן 10 זכה באליפות בריטניה בקארטינג והוזמן לאירוע סוף עונת המרוצים, בו ניגש לבוס הגדול של מקלארן, רון דניס, ביקש חתימה ואמר לו: "שלום, אני לואיס המילטון ואני ויום אחד אני רוצה לנהוג עבורך. צלצל אליי בעוד 9 שנים ונסגור את זה". דניס הבטיח לעקוב אחר הילד ואחרי שהבחין בכשרונו, החליט להחתים אותו על חוזה במסגרת תוכנית לקידום נהגים צעירים במבט לטווך הארוך.
המילטון הצטרף למקלארן בעונת 2007 של הפורמולה 1 עם רקורד של זכיות בפורמולה רנו, אליפות אירופה בפורמולה 3 ובסבב ה-GP2, כתקווה לעתיד. בתחילת השנה הקבוצה הבריטית החתימה את אלוף השנתיים האחרונות, פרננדו אלונסו, והכישרון הצעיר נחשב לנהג השני.
הרבה גבות הורמו כשדניס הלך על הנהג האלמוני, שהיה מוכר בערך כמו אברהם גרנט כשז'וזה מוריניו עזב את צ'לסי, אבל המילטון הפתיע את כולם. את המירוץ הראשון בעונה הראשונה שלו בפורמולה 1, באוסטרליה, הוא סיים שלישי והפך לנהג ה-14 בהסטוריה שעולה על הפודיום בהופעת הבכורה, והמשיך להלהיב כשסיים במקום השני ב-4 המירוצים הבאים.
באחד מאותם מירוצים, בספרד, הוא עלה לראש טבלת הנהגים והפך לצעיר ביותר שעושה זאת בהסטוריה של הסבב. אלונסו שהחל את השנה כנהג הבכיר בסבב, נאלץ לראות את "חברו" לקבוצה גונב את ההצגה, המתח בין השניים עלה לשיאים חדשים והפיצוץ הראשון הגיע בגראנד-פרי של מונאקו. הספרדי נאבק בבריטי ראש בראש והסתכן בתאונה, מה שגרם לשורה של התבטאויות מכוערות בתקשורת ולמתיחות ביניהם להרקיע לשחקים.
אלונסו נאלץ להתרגל להסדר החדש, בינתיים המילטון המשיך בשלו וניצח את שני המירוצים הבאים בדרך ל-9 הופעות רצופות על הפודיום ושבירת השיא של ג'יאנקרלו בגאטי שעמד על 3 כאלה. השניים כבר הפכו ליריבים קשים, הבריטי צבר נקודות בקצב והקרב על אליפות הנהגים התנקז למירוץ האחרון בברזיל.
כדי לזכות בתואר המילטון היה צריך לסיים במקום החמישי ומעלה ואלונסו היה חייב לנצח וש"חברו" לקבוצה יסיים שלישי ומטה, אבל דווקא קימי רייקונן זכה באליפות הסטורית אחרי שסיים ראשון, הספרדי שלישי והבריטי רק שביעי.
המירוץ היה רב תהפוכות ובו הואשמו קבוצות ב.מ.וו ו-וויליאמס בשימוש אסור של דלק קר. אם הן היו מורשעות, המילטון היה מסיים רביעי וזוכה באליפות אבל ביהמ"ש דחה את הטענות והפיני חגג. אם זה לא הספיק אז הבריטי, שיהיה הנהג הבכיר של מקלארן בעונה הקרובה אחרי שאלונסו חזר לרנו, סיים שני גם בבחירה של BBC לאיש השנה בספורט.
במקום השלישי: ריקי רוביו
ילד הפלא הקטאלוני פרץ לתודעה של חובבי הכדורסל בארץ כשהגיע עם חובנטוד בדאלונה לשחק מול מכבי ת"א בעונה שעברה. בגיל 14 הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר שהופיע בליגה הספרדית במשחק מול גרנאדה והוא התפרסם בעיקר בגלל התצוגות המדהימות שלו באליפות אירופה לקדטים כשהוא טוחן את היריבות אחת אחרי השניה למרות שהיה קטן בשנתיים מרוב השחקנים.
נגד רוסיה הוא רשם טריפל-דאבל, מול הסרבים והסלובנים דאבל-דאבל ואז משחק בלתי נשכח בחצי הגמר עם קואדרופל-דאבל של 19 נקודות, 13 אסיסטים, 11 חטיפות ו-10 ריבאונדים. אבל אז הגיע הגמר מול הרוסים שחטפו בראש פעם נוספת, הפעם זה נגמר ב-51 נקודות (כולל שלשה מחצי מגרש שכפתה הארכה), 24 ריבאונדים, 12 אסיסטים ו-7 חטיפות. והוא רכז.
מעבר לשורה הסטטיסטית המדהימה, באותו משחק רוביו הוכיח איזה שחקן חכם הוא. 28 שניות לסוף ההארכה הראשונה, הקבוצות היו בשוויון וספרד חזרה מפסק זמן עם הכדור ביד. רוביו רצה לבזבז זמן כדי להשאיר את הכדור האחרון אצל ספרד, אז אחרי הוצאת החוץ הוא נגע בכדור עם החזה, מה שגרם לשעון המשחק להתחיל לזוז (שעון ההתקפה זז רק אחרי שיש שליטה מלאה על הכדור). אחרי 4 שניות הוא התחיל לשחק ומנע מהרוסים את הפוזשן האחרון. פשוט גאון.
את האליפות הוא סיים כשהוא מוביל את האליפות בנקודות (23.3 למשחק), ריבאונדים (12.8), אסיסטים (7.1) וחטיפות (6.5). מאז הוא הספיק לחתום על חוזה חדש בחובנטוד עם סעיף שחרור של 6 מיליון יורו (בגיל 16!) ולשחק במגרש של הגדולים.
רוביו כבר שיחק 14 דקות בחצי-גמר הפלייאוף הספרדי ונכון להיום הוא קולע 14 נקודות למשחק בליגה הטובה באירופה עם 3 ריבאונדים ואסיסטים. בשל גובהו (1.93) הוא הושווה כבר למג'יק ג'ונסון, ומוטת הידיים הארוכה שלו (יותר משני מטר), שמאפשרת לו לחטוף בלי סוף, מציבה אותו בין המועמדים לבחירת הראשונה בדראפט ה-NBA.
במקום הרביעי: נובאק דיוקוביץ'
הטניסאי הסרבי שחגג רק לפני מספר חודשים את יום-הולדתו ה-20, החל את הפריצה הגדולה עוד בשנה שעברה, במהלכה טיפס מהמקום ה-78 ל-16 בעולם. 2007 החלה נהדר עבור דיוקוביץ' עם הזכיה בטורניר אדלייד ובאליפות אוסטרליה הוא הגיע עד לסיבוב הרביעי, אז הפסיד לפדרר שכמובן זכה בסופו של דבר בטורניר.
הסרבי העפיל לגמר מאסטרס ראשון בקריירה באינדיאן וולס אחרי ניצחון על אנדי מארי הבריטי, אבל הפסיד לרפאל נדאל. דיוקוביץ' לא נשאר חייב ונקם בספרדי במיאמי, ניצח גם את גיז'רמו קניאס וזכה בפעם הראשונה בקריירה בטורניר מסבב המאסטרס. למונטה קרלו הוא הגיע עם ביטחון, אבל איכזב כשהפסיד לדוד פרר בסיבוב השלישי.
הסרבי הצעיר הגיע לרבעי הגמר ברומא והמבורג, שם הפסיד לקרלוס מויה ופעם נוספת לנדאל, אבל חזר לעצמו עם זכיה בטורניר אסטוריל בפורטוגל אחרי ניצחון על רישאר גאסקה בגמר. המומנטום החיובי נמשך ברולאן-גארוס כשהגיע לראשונה בקריירה לחצי-גמר גראנד-סלאם, אבל הפסיד לנדאל, מה שלא הפריע לו לשחזר את ההישג בווימבלדון רק כדי לפרוש מול הספרדי בעקבות פציעה, באותו המעמד.
בווימבלדון, אגב, דיוקוביץ' ניצח את מרכוס בגדאטיס ברבע הגמר לאחר 5 שעות, 5 דקות פחות מהשיא למשחק האחרון ביותר ששוחק במהלך יום אחד בתולדות הטורניר. משם הוא המשיך לקנדה וזכה בטורניר המאסטרס השני שלו כשהוא מנצח את 3 המדורגים הבכירים (פדרר, נדאל ואנדי רודיק) תוך 3 ימים והופך לראשון שעושה זאת מאז בוריס בקר ב-1994.
לאחר הזכיה בטורניר קנדה, החלו הדיבורים על אלטרנטיבה לפנומן השוייצרי, אבל דיוקוביץ' איכזב בסינסינטי והודח כבר בסיבוב השני ע"י מויה. למרות זאת, הוא הגיע ל-US OPEN עם ביטחון רב והעפיל לגמר, אבל הפסיד בו למדורג ראשון. לאחר מכן הוא סבל מפציעה וכשחזר, זכה בטורניר החמישי שלו השנה בווינה, מה שקירב אותו לנדאל בדירוג העולמי.
משם המשיך דיוקוביץ' למדריד, הגיע עד לחצי הגמר אבל הפסיד לדוד נלבנדיאן ונוצח גם ע"י פבריס סאנטורו בפאריס. כשהוא הבטיח כבר את המקום ה-3 בדירוג ה-ATP, הוא הגיע לטורניר המאסטרס בשנחאי עם תקוות גדולות והאכזבה היתה בהתאם אחרי שהפסיד את 3 משחקים, לפרר, גאסקה ונדאל.
במקום החמישי: טייסון גיי
האתלט האמריקני שסיים את עונת 2006 במקום השני בעולם בריצות ל-100 ו-200 מטרים, פתח את 2007 בסערה עם שתי תוצאות מצוינות - 9.79 שניות ו-9.76 (לא רשמית) ב-100 מטרים - שהפכו אותו לאיום העיקרי על אסאפה פאוול בהיעדרו של ג'סטין גאטלין המושעה בגין שימוש בחומרים אסורים.
ב-22 ביוני גיי סיים ראשון את הריצה ל-100 מטרים באינדיאנפוליס כשהוא מקדים את טרינדון הולידיי ב-0.23 שניות, עם תוצאה של 9.84, שהיתה באותה העת הטובה ביותר אחרי ה-9.82 של מוריס גרין. יומיים לאחר מכן האמריקני חצה את קו הסיום ראשון גם בריצת ה-200 עם תוצאה של 19.62, השניה בטיבה בהסטוריה.
כעבור חודשיים, באליפות העולם באוסאקה, יפן, גיי שבר את שיאו של פאוול והפך לאלוף העולם בריצת 100 מטרים עם תוצאה של 9.85. האמריקני המשיך בכושר הנפלא ואחרי 4 ימים הוא ניפץ את השיא העולמי ב-200 עם תוצאה של 19.76.
את האליפות הוא חתם בזכיה עם ארה"ב בשליחים ל-4X100 עם תוצאה של 37.78 והצטרף בכך למאריטה קוץ', קארל לואיס, מייקל ג'ונסון, מוריס גרין ואליסון פליקס כאתלטים היחידים בהסטוריה שזכו ב-3 הקטגוריות באליפות עולם אחת. הישגיו המרשימים זיכו אותו בתואר אתלט השנה בעולם של התאחדות האתלטיקה.
