|
|
|
|
ברק, אולמרט. חרגו מהמנדט
|
|
|
המכתב נחשף עתה לראשונה, כמה שבועות לאחר שהגיע לידי משפחת שליט ממטה הנשיא, לשעבר ג'ימי קרטר, וזאת ביוזמת פרקליטי משפחת שליט - עו"ד אלדד יניב, פרופ' אוריאל בנדור, ושרון שטיין. המטרה: לזעזע את שרי הממשלה, ולהשפיע עליהם, ממש ברגע האחרון, שלא ליתן יד להסכם הרגיעה עם החמאס, בלא שזה ייכלול הסכם לשחרור שליט.
הממשלה עומדת להתכנס ביום א' כדי לאשרר את הסכם הרגיעה שכבר אושר למעשה על-ידי המטבחון, הכולל את ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי לבני. לטענת פרקליטי שליט, המטבחון קיבל החלטה החורגת מהמנדט שניתן על-ידי הקביני המדיני-ביטחוני.
בידי פרקליטי שליט מידע, לפיו חלק משרי הממשלה מתנגדים להסכם הרגיעה - ללא שליט. אותם שרים אף מלינים, כי חברי המטבחון: אולמרט, ברק ולבני, פעלו באופן בלחתי תקין כשחרגו מהנדט שניתן להם.
|
|
|
המכתב הוגש לבית לבית המשפט העליון במסגרת עתירה שהגישו גלעד והוריו. המשיבים בעתירה הם: ממשלת ישראל, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ראש הממשלה, ממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, וסגן ראש הממשלה ושר הביטחון.
המדובר, כאמור, במהלך יוצא דופן, שמטרתו לכלול במסגרת ההסכם את שחרורו של גלעד. הטיעונים העיקריים המובאים בעתירה:
- העותרים מבקשים מבית המשפט להורות לממשלה להימנע מאישרור ההסכם, מכוחו ייפתחו המעברים, ובמיוחד מעבר רפיח, העלולים לאפשר הברחת גלעד מהרצועה לאירן;
- העותרים טוענים כי ראש הממשלה ושר הביטחון הובילו אותם בכחש. הם התחייבו בפני משפחת שליט כי לא יאשרו הסכם עם החמאס ללא סיכום לשחרור גלעד. למרות זאת, ההתחייבויות שניתנו לא כובדו;
- העותרים טוענים, כי הממשלה אינה עושה די לשחרור שליט. העותרים מביעים את חששם, כי אם לא תפעל הממשלה, ולאלתר, כדי לכלול את שליט במסגרת הסדר הרגיעה עם החמאס, עלול הדבר להוביל לרון ארד מס' 2.
העתירה הוגשה לשופט תורן בבית המשפט העליון. העותרים מבקשים צו ביניים שימנע פתיחת המעברים, וזאת עד לדיון בעתירה גופה. בית המשפט ביקש מהמשיבים להשיב לעתירה עד יום א' בשעה 09:00. כמו-כן הורה השופט לקיים דיון בשעה 10:00 בפני הרכב.
|
|
|
|
הוויתור על "מנוף לחץ" עלול לסכל השחרור
|
|
העותרים מציגים בעתירה שורה של טענות וראיות, על פגישות שנערכו עם בכירי הממשל בישראל, שבהן הובטח שוב ושוב: לא יהא הסדר בלי שליט. למרות זאץ, ועל-אף ההתחייבויות המפורשות, "ובעיקר של ראש הממשלה – הן לוועדת השרים והן לעותרים – שחרורו של גלעד לא נכלל בהסדר הרגיעה, הסוגיה כלל לא נדונה במסגרת המגעים להסדר, והמשא-ומתן בעניינו של גלעד יחל (אם בכלל) רק בעוד מספר ימים, לאחר שהסדר הרגיעה כבר יבוצע והמעברים ייפתחו".
משפחת שליט חוששת, כי אם יצא ההסדר אל הפועל "יאבד מנוף הלחץ העיקרי שיכול להביא את חמאס לשחרר את גלעד, קרי, המשך הסגר הכלכלי על הרצועה ואי-פתיחת המעברים עד להסדרת השחרור". הוויתור על מנוף לחץ זה", נטען בעתירה, "עלול – במידה ניכרת של הסתברות – לסכל את האפשרות לשחרורו של גלעד. חשש זה אינו ערטילאי. הוא מבוסס בין היתר על כישלונות מן העבר הלא רחוק. והדברים ברורים".
העותרים טוענים עוד, כי הצהרות אולמרט-ברק לפיהן המעברים לא ייפתחו, בשלב זה, אלא לאחר סיכום לשחרור שליט, אינן מתיישבות עם המציאות ועם העובדות. "עובדות אלה סותרות באופן חזיתי את המצג שהוצג לוועדת השרים כאשר אישרה את המהלכים להשלמת ההסדר. שכן, החלטת הוועדה התקבלה לאור המצג שהוצג בפניה כי שחרורו של גלעד יובטח כחלק מההסדר. מצג זה הסתבר כמצג-שווא גמור, משהובהר כי העניין לא עלה כלל במשא-ומתן ולא-כל-שכן לא סוכם. דומה כי בכך קיימת תמימות דעים בין ראש הממשלה, שהצהיר כי בימים הקרובים יתחיל המשא-ומתן לשחרורו של גלעד, לבין חאלד משעל, שמסר כי עניינו של גלעד כלל לא עמד על הפרק עד עתה ובוודאי אינו כלול בהסדר שהושג".
העותרים מאשימים אפוא, במיוחד את אולמרט וברק, במצג-שווא. "אישור שניתן כתוצאה ממצג-שווא שכזה אינו תופס, וממילא המשיבים אינם מוסמכים להגיע להסדר מכוח "אישור" כזה או להורות על ביצועו של ההסדר. דין חד-משמעי זה – שהוחל אפילו על חנינה (!) שניתנה על-ידי נשיא המדינה עקב הטעיה, ובוטלה בשל כך על-ידי בית המשפט העליון".
|
|
|
|
מזהירים מפני תקדים רון ארד
|
|
העותרים מזהירים בסיכומה של העתירה מפני סיכון שעניינו של שליט יסתבך ויגיע חלילה למצב דומה לזה של רון ארד. הם טוענים עוד, כי המסקנות לא הוסקו ולקחי העבר לא הופנמו. הנה הדברים שנאמרו בסוף העתירה:
ביום 16 באוקטובר 1986, בעת גיחה מבצעית של מטוס חיל האוויר מדגם "פנטום" מעל שמי לבנון, חלה תקלה טכנית בתחמושת של המטוס, וצוות האוויר שלו, שכלל את הנווט סרן רון ארד נטש את המטוס. רון ארד נשבה על-ידי גורמים עוינים בלבנון. משנת 1988 אבד הקשר עם הנווט רון ארד וגורלו לא נודע.
כל ניסיונותיה של ישראל להביא לשחרורו של רון ארד עלו בתוהו, בין היתר בשל טעויות קשות אשר נעשו על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא השכילו לנצל כראוי מנופי לחץ שהיו בידיהן.
ניתן לצפות ממקבלי ההחלטות בישראל כי לקחי העבר יופנמו וכי יוסקו המסקנות המתבקשות. בעניינו של גלעד שליט – עדיין לא מאוחר.
|
|