האם הלקוח משך כסף ממכשיר הכספומט?

סנא ובדר שרף תבעו את בנק הפועלים בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 3,500 שקל עקב תקלה במכשיר כספומט שלטענתם, גרמה להם לחסרון כיס. מכתב התביעה עלה שבתאריך: 9.2.08, ניגש התובע לסניף בנק הפועלים במרכז המסחרי בגבעה הצרפתית וניסה למשוך 2,500 שקל בלא הצלחה. למחרת ניסה למשוך את אותו סכום בסניף בנק הפועלים במזרח ירושלים וגם הפעם הדבר לא עלה בידו. "לחצתי מספר פעמים על מקש הביטול לקחתי את כרטיס האשראי ועזבתי את המקום". למחרת פנו התובעים לסניף בנק דיסקונט, בו מתנהל חשבון הבנק של התובעת, והופתעו לגלות שחויבו בסכום של 2,500 שקל שנמשך באמצעות כרטיס אשראי. התובעים התעקשו שלא משכו את הסכום וככל הנראה מדובר בתקלה שהייתה במכשיר על כן יש להשיב את כספם.

בכתב ההגנה טען בנק הפועלים שעל-פי רישומיו בוצעה משיכה של 2,500 שקל במכשיר כספומט ביום 10.2.08 ויש לדחות את התביעה. "לא נרשם קוד של תקלה והמשיכה נרשמה כהלכה. הסכום שנמשך היה ב-24 שטרות של 100 שקל ועוד שני שטרות של 50 שקל". עוד נאמר שבבדיקה לא נמצא סכום עודף בקופת הבנק ומכאן שהתובעים קיבלו את כספם.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יעל ייטב, את התביעה וחייבה את התובעים לשלם לבנק 350 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. "לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי שלא הוכח על-ידי התובעים שעומדת לזכותם עילת תביעה כלשהי נגד הנתבעת. התובעים לא הוכיחו שהייתה תקלה במכשיר הבנקט או שהחיוב נרשם בטעות. שכן על-פי רישומי הנתבעת לא נותר כאמור, סכום עודף במכשיר. כמו כן לא הוכיחו התובעים שלא קיבלו את הסכום האמור בפועל לידיהם. ייתכן אומנם שהתובע סבר שמדובר בתקלה במכשיר הבנקט, ולא שם לב לכך שסכום הכסף המבוקש התקבל, אף ייתכן שלקוח שהגיע למכשיר אחריו משך את סכום הכסף, ואולם התובעים לא הצביעו כאמור על עילה המצדיקה פיצויים על-ידי הנתבעת בנסיבות האמורות".