אמות מידה ישראליות לאבחון יתנו יותר סיכוי לילדים שלנו [צילום אילוסטרציה: שירן כרמל]
דוח האקדמיה: לילד בישראל <br>סיכוי נמוך להיות מאובחן כראוי |
עוד מכה קשה לחינוך - בישראל אין מדדי אבחון וההערכה מתאימים לילדי הגיל הרך ● התוצאה: כאוס במערכת והפסד ענק למשק
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נופלים בין הכסאות. צוות בדיקה אקדמי לנושא אבחון, מדידה והערכה לגיל הרך מסר (יום ג', 5.8.08) את מסקנותיו למשרד החינוך. מהתרשמותו הכללית של הצוות, בראשות פרופ' צביה ברזניץ, עולה תמונה קשה: במרב התחומים חסרה שיטתיות במערך המבחנים לאבחון, למדידה ולהערכה של ילדים בגיל הרך (בגילים 8-3).
אבחון, מדידה והערכה הם כלים חשובים ביותר בהכוונת הילדים, הוריהם ומוריהם. אבחון לא נכון עשוי להביא לתוצאות הרות-אסון. כך למשל, ילד לקוי למידה עשוי להיות מאובחן כילד מוצלח ולהפך, ילדים בסיכון עלולים להיות מאובחנים כילדים שאינם בסיכון, וילדים מוצאים את עצמם מוזנחים. חוסר השימוש בכלים הנכונים יוצר אנדרלמוסיה במערכת החינוך של ישראל.
פסיכולוג אחד אומר א'
פסיכולוג שני אומר ב'
מתברר, כי כלים רבים שצוינו בדוח יובאו מחו"ל ולא הותאמו לאוכלוסיה הישראלית, כך שבעוד שפסיכולוג אחד המשתמש באמות-מידה של מדינה אחת יכול לאבחן ילד כלקוי, ופסיכולוג המשתמש באמות-מידה של מדינה אחרת עשוי למצוא אותו נורמלי. המצב חמור יותר כאשר מדובר בכלים המכוונים לילדים במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי שם אין אבחון נדרש, והדבר גורם לילדים רבים ללכת ליפול בין הכסאות.
חשיבות ההשקעה בגיל הרך הינה תחום חדש יחסית, לא רק בישראל אלא בעולם המערבי כולו, ולמעשה ישראל אינה מפגרת בו כל-כך, יחסית למדינות אחרות. דר' פיטר ואן-הוייסה מאוניברסיטת חיפה שחקר את הנושא מצא כי לחוסר ההשקעה יש גם השלכות כלכליות חמורות על המשק. אחד הנתונים בהם הוא השתמש הוא בדיקה בחו"ל שמצאה כי על כל דולר שמושקע בילד בגיל הרך תעמוד התנובה שלו למשק בבגרותו על שבעה דולרים.
הצוות פעל בהתנדבות
צוות הבדיקה האקדמי, שמנה עשרה מבכירי המדענים בארץ מהאקדמיה הישראלית למדעים, פעל במשך כשנה בהתנדבות לבקשת משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. ממצאי הצוות ומסקנותיו משקפים צורך בפיתוח כלים מותאמים תרבותית, תוך היעזרות בידע מדעי ובחוקרים ישראלים, על-פי עקרונות מתודולוגיים מבוססים, ובהתאם לסדר עדיפויות שייקבע על-ידי הרשות האחראית על מדידה והערכה בגיל הרך, בתיאום עם חוקרים ובכירי משרד החינוך בתחומים המתאימים.
הצוות ממליץ כי משרד החינוך ייעזר יותר בידע מדעי קיים על כלי אבחון, הערכה ומדידה, ולהלן כמה מעיקרי המלצותיו:
אבחון, מדידה והערכה הם כלים חשובים ביותר בהכוונת הילדים, הוריהם ומוריהם. אבחון לא נכון עשוי להביא לתוצאות הרות-אסון. כך למשל, ילד לקוי למידה עשוי להיות מאובחן כילד מוצלח ולהפך, ילדים בסיכון עלולים להיות מאובחנים כילדים שאינם בסיכון, וילדים מוצאים את עצמם מוזנחים. חוסר השימוש בכלים הנכונים יוצר אנדרלמוסיה במערכת החינוך של ישראל.
פסיכולוג אחד אומר א'
פסיכולוג שני אומר ב'
מתברר, כי כלים רבים שצוינו בדוח יובאו מחו"ל ולא הותאמו לאוכלוסיה הישראלית, כך שבעוד שפסיכולוג אחד המשתמש באמות-מידה של מדינה אחת יכול לאבחן ילד כלקוי, ופסיכולוג המשתמש באמות-מידה של מדינה אחרת עשוי למצוא אותו נורמלי. המצב חמור יותר כאשר מדובר בכלים המכוונים לילדים במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי שם אין אבחון נדרש, והדבר גורם לילדים רבים ללכת ליפול בין הכסאות.
חשיבות ההשקעה בגיל הרך הינה תחום חדש יחסית, לא רק בישראל אלא בעולם המערבי כולו, ולמעשה ישראל אינה מפגרת בו כל-כך, יחסית למדינות אחרות. דר' פיטר ואן-הוייסה מאוניברסיטת חיפה שחקר את הנושא מצא כי לחוסר ההשקעה יש גם השלכות כלכליות חמורות על המשק. אחד הנתונים בהם הוא השתמש הוא בדיקה בחו"ל שמצאה כי על כל דולר שמושקע בילד בגיל הרך תעמוד התנובה שלו למשק בבגרותו על שבעה דולרים.
הצוות פעל בהתנדבות
צוות הבדיקה האקדמי, שמנה עשרה מבכירי המדענים בארץ מהאקדמיה הישראלית למדעים, פעל במשך כשנה בהתנדבות לבקשת משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. ממצאי הצוות ומסקנותיו משקפים צורך בפיתוח כלים מותאמים תרבותית, תוך היעזרות בידע מדעי ובחוקרים ישראלים, על-פי עקרונות מתודולוגיים מבוססים, ובהתאם לסדר עדיפויות שייקבע על-ידי הרשות האחראית על מדידה והערכה בגיל הרך, בתיאום עם חוקרים ובכירי משרד החינוך בתחומים המתאימים.
הצוות ממליץ כי משרד החינוך ייעזר יותר בידע מדעי קיים על כלי אבחון, הערכה ומדידה, ולהלן כמה מעיקרי המלצותיו:
- הרשות הארצית למדידת הערכה בחינוך (ראמ"ה) תהיה הגוף האגמי המקצועי המרכזי שירכז את נושא האבחון, המדידה וההערכה בגיל הרך וימנע כפילויות;
- הכלים שיפותחו ישמשו לסינון, לאיתור, למיפוי, לאבחון, למדידה ולהערכה בתחומי תפקוד שונים. כלים אלה יתחשבו בידע מדעי על התפתחות ילדים, ויכוונו לרמת הפרט ולרמת המערכת;
- מדיניות הערכה בהקשר רב-תרבותי שתתן מענה גם למגזר הערבי על-פי עקרונות מתודולוגיים מוסכמים לפי מחקר מושכל;
- קביעת מדיניות ממלכתית בנושא אבחון מוכנות ילדים לכניסה לכיתה א', גם על-בסיס מיפוי שמשרד החינוך כבר החל בו. הכלי 'מבטים' שמשרד החינוך פיתח בעברית ובערבית ומוטמע בכל גני הילדים הוא בעל פוטנציאל לשרת היטב את המערכת. עם זאת, יש להיעזר בידע מדעי ובפיתוח נורמות כדי להבטיח את הפקת מרב התועלת מכלי זה;
- הקמת מערך מבוקר של גננות ופסיכולוגים להכשרת המשתמשים בכלים השונים;
- בניית מסד נתונים אשר יאגד ממצאים שייאספו בשטח בתחומי התוכן השונים. מאגר נתונים זה יעמוד לרשות חוקרים ומפתחים במטרה להפרות את מערכת החינוך;
- פיתוח כלים להערכת יחסי הגומלין בין מורה לתלמיד, יחסים שעל-פי ממצאי המחקר הם הגורם המנבא החזק ביותר לשיפור הישגי תלמידים.
|
|
דוח ברזניץ: אבחון מדידה והערכה גן-ב, תמונת מצב והמלצות | |
|
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| דוח האקדמיה: לילד בישראל סיכוי נמוך להיות מאובחן כראוי |
| תגובות [ 3 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

