האם הכיור היה מזויף?

יובל שפילברג תבע את עוז מחסני קרמיקה בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין נזקים שנגרמו לדבריו, מכיור פגום. מכתב התביעה עלה שבשנת 2004, קנה מהנתבעת כיור תמורת 700 שקל ובחלוף שנה וחצי גילה בו סדק באורך של 20 ס"מ. "בבדיקה יסודית התגלה שדופן הכיור עשוי פלסטיק ונסדק. לא הוטבע על הכיור לוגו של החברה והתברר שהוא מזויף ואינו הכיור המקורי שהזמנתי". לטענתו, פנה אל הנתבעת בתלונה וכך גם המועצה לצרכנות אלא שהם לא זכו למענה. התובע התרעם שמים מהכיור הפגום, חלחלו לארונות המטבח והוא נאלץ לרכוש כיור אחר.

הנתבעת השיבה שמועד האחריות לכיור פג, וניתן לשנה בלבד והיא אינה נושאת באחריות לנזק. כמו-כן שהתובע עשה שימוש לקוי בכיור והזניח אותו והוא שגרם לנזקים. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בדיון פני השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, העיד התובע שנציג הנתבעת שבדק את הכיור בביתו, הודה שהכיור פגום ומזויף. הנתבעת הכחישה והשיבה שהאחריות לכיור ניתנה לשנה והודתה שלא נמסרה לתובע תעודת אחריות. לדבריה, התובע זרק על הכיור חפץ כבד וגרם לסדק. עוד טענה הנתבעת שהתובע לא הקטין את נזקין והשתמש בכיור למרות הסדק וחלחול המים. "לפנים משורת הדין הצענו לתובע הנחה מיוחדת ברכישת כיור חדש והוא סירב".

בפסק דין שניתן בחודש יולי, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת את הנתבעת לשלם לתובע 700 שקל בתוספת 300 שקל הוצאות משפט כולל אגרת בית משפט. "מהתנהלות הנתבעת, אני למדה שבטרם הגשת התביעה, לא ראתה עצמה פטורה מאחריות לכיור ושלחה נציג מטעמה לתובע. עלה מעדות התובע שהנתבעת לא טענה בפניו שחלף מועד תקופת האחריות. לפיכך, אני קובעת שהנתבעת בהתנהגותה נטלה על עצמה את האחריות לכיור שנרכש ממנה על-ידי התובע במועד בו התלונן. אין בידי הנתבעת מסמך המאשש את טענתה בדבר תקופת אחריות לשנה אחת. אני קובעת שהיה על הנתבעת לתקן את הכיור או להחליפו". לדברי השופטת, התובע לא הוכיח שקנה כיור מזויף, לא צירף תמונות של הכיור ללא לוגו ולא הציג אישור של היצרנית שהכיור מזויף. "היה על התובע להקטין את נזקיו עם גילוי הסדק בכיור ולא להמשיך להשתמש בו ולגרום לכאורה נזק לארונות שלא הוכח".